אור ברסלב

אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך

סימן יב · כג

כב

ועוד יש לגמגם אם נאמר דביאוש לחוד אינו קונה הגנב הגוי וכמו דמוכח מש"ס ב"ק וסוכה ר"פ לולב הגזול ועיין בדברי חיים דיני גניבה (סי'' ג') שהשיג על המח"א שדעתו דנכרי שגנב קונה ביאוש לחוד והוכיח שם דלא כן הוא ועי"ש בהגהותי שהעירותי להוכיח דע"כ חייב ג"כ בוהשיב דאל"כ לדעת רמב"ן ראוי שיקנה ביאוש לחוד ולדעת רש"י עירובין (דף ס"ב) דבן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון דבנכרי לא כתיב והשיב א"כ שם בפ' לולב הגזול למה צריך לשינוי רשות הא אם גזזו נכרי קונה ביאוש לחוד כיון שאינו מחוייב בוהשיב או מטעם קלבד"מ ואף שהוא בעין נקנה ביאוש אולם מ"מ יהי' הטעם מה שיהי' מבואר דאינו קונה ביאוש. א"כ י"ל דעכ"פ גם ע"י שינוי מעשה אינו קונה כיון דעכ"פ אינו במ"ע דוהשיב ואנן ילפינן דשינוי קונה ממה דכתיב והשיב הגזילה אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים ישלם ולגבי גנב וגזלן נכרי דלא נאמר והשיב מנין לנו לומר דקונה בשינוי מעשה ועיין נתיבות המשפט (סי'' שס"א) דאף בישראל היכא שקנאו בדמים והוא בעין דחייב להחזיר אינו קונה בשינוי כיון שאינו חייב בהשבה היינו דלא לאמר בזה והשיב ק"ו לגבי נכרי דלא נאמר בהו כלל והשיב אם אינו קונה ביאוש לחוד מנין לנו לומר דקונה ממילא בשינוי מעשה ושינוי השם וכיון דהרמ"א לא אתי עלה מצד יאוש לחוד מנין לנו דקונה ע"י השינוי ברם יש לומר למה דהוכחתי בכמה מקומות כדעת הראשונים דביאוש לחוד יצא מרשות הבעלים רק הגזלן אינו קונה והוי כהפקר והפקר ממש שאחרים יזכו בו אינו שמעכב קנין של הגזלן כמבואר תוס' ב"ק (דף ס"ט) א"כ עכ"פ לענין חיוב וקדושת בכורה דהפקר אינו חייב בבכורה ועיין מ"ש בהערותי בדברי חיים חיו"ד (ס"ס נ"ו) להוכיח כן מדברי התוספתא מס' בכורות א"כ ע"י יאוש דבעלים כיון דהוי כהפקר רק מכח זכותא דגנב הגוי אין אחר יכול לזכות בו עכ"פ מרשות בעלים הישראל יצא וי"ל דפטור מבכורה אך עכ"פ הרמ"א לא אתי עלה מטעם זה רק מטעם שינוי מעשה ושינוי השם וזה צ"ע כמ"ש:

תוכן העניינים

אמרי בינה הוספות בסוף השות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה