אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך
סימן יב · כא
גם מ"ש דהוי שינוי רשות במה שהשכין הגנב הפרה זה דבר חדש דאם השכין הגנב אצל אחרים יהי' נידון כשינוי רשות ואף אינו מבואר ברמ"א מי הי' הגנב אם ישראל אם נכרי וגם אצל מי השכין הגנב דאם השכין אצל נכרי ובודאי כך היה דאל"כ יתחייב ביד ישראל בעל המשכון ואז אף אם הגנב הי' ישראל או להיפך אינו קונה משכון וא"כ לא הוי ש"ר כלל ואף בישראל מישראל דקונה משכון צ"ע אם הוי ש"ר כיון דיש שיור בקנינו ואם נאבד באונס חייב לשלם ולא גרע מאם מכרו באחריות דכ' ברמ"א ח"מ (סי'' שס"א) די"א דלא מקרי ש"ר. ועוד הא מבואר ברמ"א (שנ"ו) דהכי נהיגי עכשיו בכל גניבה להחזיר אפי' לאחר יאוש וש"ר מכח דינא דמלכותא א"כ הוי כילדה הפרה ברשות ישראל ואיך יהי' פטור מצד זה מבכורה ובלי ספק הרמ"א לא כתב טעמים האלה רק לסניף בעלמא ומ"מ צ"ע [ועיין בס' דברי משפט מאאזמ"ו זצ"ל (סי'' שנ"ו) שחקר אם הגנב נותן לאחר במעמלה"ח אם הוי ש"ר ולדברי הרמ"א דבהשכין הוי ג"כ ש"ר ק"ו מעמל"ה אולם דברי הרמ"א צ"ע גדול]: