אור ברסלב

אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך

סימן יב · כ

יח

ובדברי הרמ"א שם יש לעיין בכמה דברים שכ' דאף אם נאמר דקנה הישראל במפות מ"מ כשנגנבה אח"כ ואמר' הנכרית הריני משלם נקנה הפרה לה בכ"מ שהיא כדאמרינן ר"פ המפקיד כו' דאם אמר הרני משלם נעשה כאומר הרי פרתי קנוי' לך מעכשיו והה"ד לענין בכורה דאין לחלק בין איסור לממון בכה"ג ואע"ג דשבחא דאתא מגופא לא אקני ליה שם מ"מ לענין בכורה דהוי טובה למקנה מקני לה גופה דאומדן דעת זה עדיפא עי"ש עוד וסי'ים וכ"ש אם נולד זכר זה בבית גנב דודאי הא ילדה בחזקת הגנב והקונה דהוי התם שינוי רשות ושינוי השם לכן פטירי עכ"ד וצריך להבין הא אם נאמר כדעת רש"י דקנה הישראל בכסף א"כ כמו כן נכרי מישראל אינו קונה במשיכה רק בכסף א"כ אינו דומה להא דריש פ' המפקיד דשם אמרינן נעשה כאומר כו' הרי פרתי קנוי' לך מעכשיו וקנה הישראל במשיכתו שמשכה מן המפקיד אבל לא אח"כ דאח"כ אף אם מקנה גוף הפרה הוי דבר שאינו ברשותו ואינו יכול למכור וא"כ בנידון הבכור דל"נ לומר דנעשה כאומר והנכרית ג"כ ברצונה לקנות אז משעת משיכה דהא משיכה אינו קונה ורק אח"כ בנתינת הכסף וכמו שכ' הרמ"א שם וא"כ הוי אז אינו ברשותו ולא חל כלל הקנין גם אף אם במשיכה קונה למפרע לא מצינו זה רק היכא דשייך דין שמירה אמרינן נעשה כאומר כו' הרי פרתי קנויה מעכשיו משא"כ בנכרי דלאו בני שמירה וכמו דאנו ממעטין מרעהו דישראל אינו בחיוב ודיני שומרין מנכרי כמו כן נכרי מישראל וכמבואר בסמ"ע ח"מ (סי'' ש"א) וכיון דליתא בדיני שומרין מנין לומר אומדנות שדעת הנכרי לקנות למפרע ובמקו"ח (סי'' ת"מ) כנראה דפשיטא ליה דגם בישראל שקבל מנכרי בשמירה יש דין זה דכשנגנב ומשלם קונה למפרע ויש לו רב בזה רבינו הרמ"א ז"ל אולם הדברים תמוהין כיון דלא שייך בזה דין שמירה וחיוב שבועה הן ישראל מנכרי הן נכרי מישראל מה"ת נימא כשמשלם דקונה למפרע ועיין נתיבות המשפט (סי'' קצ"ז ס"ק ד') שכתב בהמפקיד אף דנתכוין להקנות מ"מ בעינן כונת קנין מהקונה ודעת אחרת מקנה ל"מ שם כיון דלא הי' דעת קונה סמוך לגניבה והעלה דמטעם חצר קונה וכיון דאיכא אומדנא דמוכח שהמפקיד רוצה להקנות קונה הנפקד מטעם חצר וחצרו קונה שלא מדעתו וא"כ בנידון דהרמ"א דודאי ליכא כונת קנין מהנכרית וגם לכמה אחרונים שכתבו דלנכרי ל"מ דעת אחרת מקנה ע"כ דקנתה סמוך לגניבה מטעם חצר וסובר דחצר קונה לנכרי אף דאינו עומד בצידו וכמו שהעלה המקו"ח (סי'' תמ"ח ס"ק ה') עי"ש דבגדול קונה מטעם יד כשהיא משתמרת אולם עכ"פ הי' לו לבאר אם היתה הפרה נגנבת מחצרה המשתמרת של הנכרית ובכ"ז הדבר צריך עיון אם נידון בין ישראל לנכרי ג"כ לומר דקונה הפרה ממש סמוך לגנבה וכנראה מדברי הרמ"א דנקנה הפרה בכל מקום שהיא להנכרית והיינו אח"כ וזה אינו מובן הא אחר הגניבה הוי אינו ברשותו להקנות ואף שדעת הש"מ ב"ק (דף ל"ג) כשמחזיר הגנב חל ההקדש למפרע כבר כתבתי במ"א דרבו החולקין ע"ז ועימ"ש לעיל סוף דיני פסח בזה וצ"ע:

תוכן העניינים

אמרי בינה הוספות בסוף השות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה