אור ברסלב

אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך

סימן יב · יג

יב

וראיתי בתשובת חתם סופר חלק חו"מ (סי'' ק"ה) שנשאל בישראל שקנה פרה מגוי ושניהם לא ידעו שהית' מעוברת וילדה בבית גוי אחר שלקחה לביתו בעד הישראל ואמר המוכר לולא פני היהודי הקונה אני נושא כי אהבתיו חזרתי מהמקח כי שנינו לא ידענו שהיא מעוברת ואדעתא דהכי לא מכרתי והישראל הקונה פשיט' שאיננו רוצה בולד לטפל בבכור תם והעלה ודאי אם הי' הנכרי חוזר מן המקח לא הי' חל קדושת בכור רק כיון דאמר דנושא פני הלוקח משמע דאגלאי מילתא למפרע שגם מעיקרא איננו מקח טעות וברשות ישראל נולד אולם דן בדבר חדש דמ"מ י"ל כיון דלא הי' מבורר בשעת לידה שהוא בכור פטר רחם לא אמרינן הוברר למפרע דבעינן צאנך דומיא דבנך דמבורר מיד בשעת מעשה כמבואר בכורות (דף נ"ז) וכעין זה בהגהת מרדכי סוף חולין וש"ך יו"ד (סי'' ס"א ס"ק ט"ו) ומבואר שם בפ"ח בשם הספרי דכתיב מאת זובחי הזבח שיהא מבורר בשעת זביחה וכל דלא ברירא ליה בשעת זביחה אע"ג דנתברר אח"כ שהיתה כשרה בשעת זביחה ועדיף מברירה בעלמא דאינו רק גילוי מילתא בעלמ' שכבר היה מבורר בשעת זביחה אפ"ה כיון דגלי קרא דבעינן צאנך מבורר דומיא דבנך והאי לא הוי דומיא דבנך ע"כ נראה להקל עכ"ד. וק' לחדש דרש חדש מה שלא נזכר בש"ס בהחלט והש"ס לא קאמר רק אליבא דר' יוחנן דצריכא לאשמועינן בתרויהו לומר דאחין שחלקו כלקוחות הן דאי אשמועינן בחלקו גדיים כנגד גדיים ט' נגד ט' דאין אומרים זה חלקו המגיעו משעה הראשונה והיינו סוברים משום דבעינן צאנך דומיא דבנך בבירור לך אבל באמת טעמא דר"י משום דסובר א"ב ולא משום דבעינן צאנך המיוחד לך ולכך אמר משום דלא אמרינן זה חלקו המגיעו משעה הראשונה לכך ומה"ת נאמר דגם בזה חולק שם עם ר"ע ור"א דהא הם כיון דסברי י"ב סברי דבחלקו ט' נגד ט' אמרינן זה חלקו המגיעו משעה הראשונה והרמב"ם דפוסק בהלכות בכורות (פ"ו) דפטורין אף בחלקו בשוין הוא משום דפוסק א"ב וספק מעשר פטור כמו שכ' הב"ש אה"ע (סי'' קל"א ס"ק ד') ורב ענן ור' אלעזר דסברי דאמרינן זה חלקו משעה הראשונה ע"כ דלא סברי דבעינן צאנך בברור לך או כיון די"ב הוי זה כברור לו ואף דשם נולד אחר שחלקו ולכך כיון דסברי י"ב הוי ברור לך מ"מ אף כשנולד לא הי' ברור לו לא מצינו דיפטור בשביל דלא הי' ברור בשעת לידה. ובדבר דאיגלאי מילתא למפרע דלא תליא בבריר' או אף בדבר דתליא בברירה כיון דהוי לדידן ספק אם י"ב לא נוכל לפטרו מבכורה מטעם דלא הי' מבורר בשעת לידת הבכור גם בנידון דהח"ס דומה למוכר ע"מ שלא ימחה אח"כ דאם אינו מוחה וחוזר כשיוד' להמוכר שהיתה הפרה מעוברת שוב אינו יכול לבטל המקח כמו שכתב שם ודומה למקדש ע"מ שלא ימחה אבא הואיל דהוי שב ואל תעשה אמרינן כשלא מיחה אח"כ י"ב כמו שהאריך סברא הזאת בש"א דיני מצה וכן מבואר להדיא בחידושי רמב"ן ור"ן גיטין (דף כ"ה) וה"נ דכותה ואם הגוי אינו מבטל המקח לדבריו שם דנתקיים המקח למפרע אמרינן הוברר הדבר למפרע והוי צאנך:

תוכן העניינים

אמרי בינה הוספות בסוף השות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה