אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך
סימן יב · טו
והנה בנידון דידן דל"ה רק קנין מעות ולדידן הוי ספק אם ישראל מנכרי קונה במעות ואם נאמר דהוברר שזאת הפרה קנה הוי ספק בכור וכמו שכ' הש"ך (סי'' ש"כ ס"ק ח') בשם המהר"מ מינץ וכבר העירותי בהגהותי בדברי חיים חיו"ד (סי'' נ"ו) דנימא כיון דאם באנו לדון מצד הממון מוקמינן הפרה בחזקת מרא קמא ואם אין הנכרי רוצה לקיים המקח אין מוציאין מידו א"כ הוי כיד נכרי באמצע ואף אם מקיים המקח תהי' פטורה מבכורה ואף למ"ש הרא"ה בש"מ כתובות סוף פ"א דלא שייך לדון לגבי נכרי חזקת ממון מ"מ ג"כ מה"ד אין מוציאין מידו ולכל היותר נוכל לדון לגבי נכרי בספק קנין לומר יחלוקו כדין ממון המוטל בספק אבל מ"מ אין הנכרי מסולק מכל וכל. וכעת מצאתי במהרי"ט אלגזי הלכות בכורות שהעיר בזה. וראיתי בזה בתשובת חמדת שלמה יו"ד (סי'' ל"א) שדן דהיכא דמהני תפיסת הנכרי מן הישראל המוכר לו הפרה הוי כיד נכרי באמצע ופטורה מבכורה והיינו אף אם לא אזלינן לענין איסור בתר דיניהם כמ"ש המג"א (סי'' תמ"ח) מ"מ היכא דאם תפס אין מוציאין מידו ע"פ דין תורה עדיף והוי כיד נכרי באמצע אך יקשה קצת לדבריו חדא א"כ למה המחבר בש"ע הוצרך למכירת הפרה לשני קנינים כסף ומשיכ' או חצר כמבואר (סי'' ש"כ) ובש"ך שם הא לדעת המחבר (סי'' שט"ו) דפוסק כדעת הרמב"ם דתקפו כהן אין מוציאין מידו א"כ סגי בקנין א' לבד אף לכתחלה כיון דעכ"פ יהני תפיסת הנכרי ודוחק לומר דדוקא בספק בכור דלא שייך כ"כ חזקת מר"ק כמו שכ' הרשב"א בתשובה בזה סובר המחבר דמהני תפיסה דהא משמע מכמה מקומות דבספק' דדינא מהני תפיסה ועוד הא למ"ש המר"מ הנז' אף ביש לנכרי חזקת מר"ק אם באנו לדון בישראל שקנה מנכרי וא"מ ומ"מ חייב בבכורה מספק אף דהגוי מוחזק מכ"ש דאינו פוטר ע"י יד נכרי באמצע מצד תפיסתו אם מהני ועוד למ"ש הש"מ הנז' יש לדון דלא מהני בנכרי חזקת ממון וממילא בספיקא דדינא לא מהני תפיסת הנכרי מן הישראל ע"פ ד"ת. ולפ"ז י"ל קצת אף בגוני דיש ס"ס כמו שכתב שם הח"ש מ"מ לא מהני תפיסת הנכרי נגד חזקת מר"ק של ישראל כיון דלא שייך כ"כ חז"מ שלו נגד ישראל ומ"מ בהכרח צריך לומר אף בקונה מן הנכרי דאין מוציאין ממנו ע"פ דיננו אין חזקה שלו מבררת לענין איסור ומספק הבכור אסור בגיזה ועבודה ועיין שם במ"ש אאמ"ו ז"ל בדברי חיים והדברים ארוכים במ"א: