אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך
סימן יב · ז
אולם נראה ודאי דאין דעת רש"י שיתחייב משום תרומה על מה ששתה דסוף סוף לא בא לידי הפרשה רק דסובר כיון דבתרומה ג"כ אמירה לגבוה כמסי'רה להדיוט כדמבואר בתוס' יבמות (דף צ"ג) וברשב"א קידושין (פ"ג) א"כ כמו באומר בית בבתי אני מוכר לך חל הקנין שחייב לברר לו בית א' אף אם לא יקנה אותו הבית מעכשיו כ"כ בתרומה אם קרא שם להעתיד להפריש חייל הקריאת שם וממילא אסור לשתות דכל טפה וטפה חיישינן דלמא זהו עתיד להפריש ולהפריש חייב ומהני הקריאת שם רק אם אמרינן יש ברירה אז אף מה ששותה עכשיו הוברר שזה לא יפריש כמו דנאמר שמה שמפריש אח"כ חל שם תרומה דיש בריר' והוברר למפרע דע"ז חל שם תרומה כן נמי הוברר דמה ששותה חולין הוא אבל אם א"ב בזה אף דמה שלא בא לידי הפרשה לא חל בודאי שם תרומה מ"מ מלבד איסור טבל אסור מצד קריאת השם לשתות דשמא זהו ששותה עומד להפריש וכמו דאינו יכול לחזור באומר סלע זו לצדק' לאחר ל' יום מטעם אמירה לגבוה כמבואר בר"ן ורא"ש נדרים (דף כ"ט) כן נמי בזה אסור לשתות רק להניח ויקיים התנאי שיפריש אבל ודאי שם תרומה אינו חל בטרם שיפריש אם א"ב אבל אם י"ב שפיר הוברר גם על מה ששותה דחולין הוא ומה שמפריש אח"כ ע"ז חל למפרע שם תרומה. וכן צריך לפרש ד' התוס' תמורה (דף ל) ד"ה ואידך דכ' לתמוה הכא משמע שאם איסור מעורב בהיתר נוטל האיסור וסמכינן אברירה לומר שזהו האיסור שנסתלק וכן בהלוקח יין סומך אברירה לומר שזהו החולין שהוא שותה א"כ בכל איסור המעורב בהיתר נסמוך על ברירה הא שם אומר מה שאני עתיד להפריש ולא קרא שם תרומה רק מה שמפריש אח"כ א"כ אין כאן תערובת איסור ולמ"ש אתי שפיר דע"כ גם מה ששותה צריך לומר ברירה דאל"כ לא ישתה שמא זהו שעתיד להפריש ולכך שפיר הקשה דהוי כמו תערובות איסור והוצרכו לחלק בין איסור מבורר שנפל ונתערב לאיסור הנולד בתערובות.
ולפ"ז אתי שפיר בשני רמונים דמטעם שיריה ניכרים פריך שפיר דמטעם דא"ב עכ"פ כהן מותר לאכלו דחד מנייהו הוי ודאי תרומה דאם ירדו גשמים או לא ירדו ועל זה חל הקריאת שם ואמרינן דבהדדי בעת שקורא השם דעתו שזהו שיתברר אח"כ יהי' תרומ' מעכשיו כיון דעכ"פ יתברר אח"כ וממילא כונתו מה שיעשה בפועל או אם ירדו גשמים או לא וכל מה שיתברר אח"כ יחול עליו שם תרומה וכיון דחל על אחת מהן יכול לקרא שם שיחול מהשתא והכהן רשאי לאכול אף אם א"ב מ"מ כיון דלעצם חלות שם תרומה לא צריך לבא לברירה דיכול לחול אח"כ שוב יכול לחול למפרע מהשתא מה שיתברר אח"כ ויכול הכהן לאכלו משא"כ בשני לוגין שאני עתיד להפריש כיון דאינו מבורר בפני עצמו אם א"ב כל טפה וטפה בספק דלמא זהו שיפריש ואסור אף כהן לשתות בטרם שנתקיים התנאי כמובן אבל בשני רמונים דלא תליא בהפרשה רק בקיום תנאי הגשמים וזה יתברר בודאי יכול להחליט לעשותו תרומה מעכשיו כמו דמקנה דבר שלא בא לעולם מעכשיו לר"מ וכנ"ל אבל לטעם דבעינן שיהיו שיריה ניכרים בשעת מעשה כיון דא"ב ואין שיריה ניכרים אח"כ על למפרע אסור הכהן לאכול: