אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך
סימן יב · ד
והנה אף דאינו מבואר להדיא ברשב"א היכי עבדינן אם באמת יכול הבע"ח לגבות כיון דאינו חל רק על שעת הברירה או דבאמת כיון דלא צריך לברירה לקיום הדבר ואפשר להתקיים בלא ברירה שוב אמרינן דקונה משעת המכר ואין הבע"ח שהלוה אח"כ גובה [ובאמת כיון דעכ"פ חל הקנין על בית אחד אף אם אין ברירה מ"מ ספק הוי כיון דמתחילה היה דעתו לתת השדה או הבית הזה והוברר למפרע בפרט אם לדידן הוי ספק אם יש ברירה או א"ב הוי הלוקח מוחזק ובלאו הכי אין הבע"ח גובה אך מ"מ נ"מ לענינים הרבה אם חל קנין על בית זה למפרע או לא] ואאמ"ו ז"ל בספרו דברי חיים חיו"ד (סי'' מ"ג) העלה כיון דיכול לחול גם אח"כ ממילא יכול הקנין לחול שיקנה למפרע וכמו שכ' בס' נתיבות המשפט ח"מ (סי'' ס"א) סברא זו מדנפשיה וכתב דמדברי התוס' ב"ק (דף ס"ט) ד"ה, כל הנלקט מוכח שחולקין על סברא זו דאף שיכול לחול אח"כ מ"מ אינו חל למפרע מטעם אין ברירה וכשאני לעצמי אחרי המחילה מאאמ"ו ז"ל אף שנטיתי מקצת דבריו בביאור דברי הרשב"א כאשר יבין וישכיל המעיין מ"מ אם באנו לידי מדה הזאת לומר דכונתו אם יכול לחול אחר כך חל למפרע ובכה"ג יש ברירה מוכרחין אנחנו לומר דהתוס' ב"ק אינם חולקים בזה ע"ד הרשב"א דכן מבואר ככל דבריהם שמה גם בחידושי הרשב"א שם ודבריו ודברי התוס' אחדים המה אולם באמת אם באנו לומר ע"פ סברת הנתיבות הנז' יתכנו הדברים דאף התוס' ב"ק אינם חולקים בזה והטעם דבאמת י"ל כיון דהקנין כלל בהחלט על אחד מהבתים כמבואר מדברי הרשב"א כמו שהוכחתי למעלה לכך אמרינן דמיד שחל הקנין על האחד חל מהשתא זה שיברר המוכר אח"כ וכמו שכ' הנתיבות שם הסברא לשיטתו דכיון דבשעה שהוברר יכול לחול הקנין אפי' אם אומר מעכשיו חל הקנין כיון שיכול להקנות שיחול הקנין לכשיתברר יכול להקנותו ג"כ שיהי' הקנין חל מעכשיו כמו בדבר שלא בא לעולם לר"מ דס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכול להקנותו ג"כ במעכשיו כמ"ש התוס' יבמות (דף צ"ג) והיינו דבב"א חל הקנין דמה שיברר אח"כ יהי' חל מעכשיו וזה דוקא בדבר שחל בבירור על אח"כ כמו במוכר בית בבתיו דחל בבירור על אחד שחייב לברר לו אמרינן דמקנה לו מעכשיו בית זה שיברר לו אח"כ ואינו דומה לדברי התוס' ב"ק הנז' דשם גם על אח"כ אינו חל בבירור דילמא לא ילקטו כלל רק שיכול להפקיר אם ילקטו אח"כ בזה אמרינן דחל מאז ההפקר וכיצד נאמר דכיון דחל מאז חייל מהשתא כיון דגם זה אינו ברור שיחול מאז דדילמא לא ילקטו כלל לכן בזה אינו יכול לחול מעכשיו משא"כ היכא דחל הקנין בבירור גמור על אחד מבתיו ובהכרח שיבא לידי בירור בזה יכול להקנות שיחול מעכשיו מה שיברר אח"כ ועיין קצוה"ח (סי'' ס"א) שכ' ג"כ סברא זו דלמאן דסובר אדם מקנה דשלב"ע כמו דיכול להקנות שם מעכשיו כן בדבר שאינו מבורר יכול לומר שיחול מעכשיו: