אור ברסלב

אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך

סימן ג · יד

יג

עוד כתב השואל לדון למ"ש הרמ"א חו"מ (סי'' רל"ה) משם הר"ן דאף בהגיעו לעונת הפעוטות דתקנו חכמים דמקחן מקח מ"מ היכא דעושה איסור לא תקנו להם קנין כן בזה נמי כיון דמד"ת כסף קונה ואין ביד אחד מהם לחזור רק מתקנתא דרבנן דיכול לחזור לכן במקום איסור שבועה לא תקנו אלו דבריו ואינו נראה כלל דלא מצינו רק היכא דמדין תורה לאו בר קנין הוא כמו בקטן רק משום כדי חייו תקנו להם רבנן קנין לכך במקום איסורא לא תקנו אבל במקום שעשאו חז"ל לקנין מועיל מדרבנן ודאי אף במקום איסורא תקנו וכן במקום שבטלו לקנין דאורייתא ודאי אף במקום איסור כן הוא ועיין בהגהות משנה למלך הלכות זכיה ומתנה (פ"ט ה"י) מ"ש בזה וראיה לזה מדברי רש"י ב"ק (דף קי"ז) דמבואר משם דקנין אגב מהני לגזלן לקנות אף דלרוב הפוסקים קנין אגב לא הוי רק קנין דרבנן. וכן מדברי תוס' כתובות (דף ל"א ע"ב) שכתב דלגנב לא תקנו רבנן שיקנו לו ארבע אמות וכתבו הני מילי במציאה דלא ליתו לאנצויי ובגט משום עיגונא עי"ש ולמה לא כתבו בפשיטות דבאיסור לא תקנו חז"ל קנין אלא ודאי כיון שתקנו חז"ל לקנין המועיל מהני בכל מקום. א"כ גם היכא דחז"ל הפקיעו הקנין אז לא איכפת לן ואף במקום איסור הפקיעו הקנין ובלא"ה יש אריכות דברים בדברי הר"ן הנ"ל ואכ"מ בזה.

מכל הנ"ל נראה דודאי אף דהב"ד לא כייפינן ליה למוכר להחזיר דמי המקח כי מחוייב לוקח לקיים שבועתו מ"מ באם אין הלוקח רוצה לקיים המקח ומבטלו המוכר חייב לצאת ידי שמים להחזיר דמי המקח ונשאר חוב עליו כנלע"ד ידידו או"נ מאיר אוייערבאך:

תוכן העניינים

אמרי בינה הוספות בסוף השות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה