אמרי בינה הוספות בסוף השות· רבי מאיר אוירבך
סימן א · א
הנה הדין יפרד לשני ראשים אם חייב ע"פ הדין לשלם להלוקח ההיזק או עכ"פ לצאת ידי שמים ואם אינו חייב אם עכ"פ רשאי לפייסו ולשלם לו בעד ההיזק מצד חשש איסור רבית. והנה גלוי וידוע דהמבטל כיסו של חבירו פטור מלשלם ומקורו מתוספתא דב"מ (פ"ד) הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ואמר לא לקחתי אין לו עליו אלא תרעומות ובירושלמי ב"מ (פ"ה ה"ג) אמר ר"י הדא אמרה המבטל כיס חבירו אין לו עליו אלא תרעומות המבטל שדה חבירו חייב לשפות לו המבטל ספינת חבירו וחנות חבירו מהו. מבואר דבשדה חייב מן הדין לשלם ההפסד דהריוח מצוי הוא וידוע והוי כמזיקו בידים ובספינה וחנות לא איפשטא הואיל שגם ההפסד מצוי דומה למבטל כיס שאין ידוע אם הי' מרויח אם הי' קונה הסחורה וכן פירש שם הפ"מ והסמ"ג עשין (פ"ב) הביא דברי הירושלמי ופירש במבטל שדה הטעם דחייב דזה אינו תלוי בדעת אחרת כ"א בטורח עצמו ופסק בחנות ובספינה דפטור ולכאורה כיון דלא איפשיטא הוה ליה למימר דפטור מספק ובירושלמי פרק המקבל על מתני' דהמקבל שדה כו' שמין אותה שכך כותב לו אם אוביר כו' הביא ג"כ המימרא דר"י הדא אמרה המבטל כיס חבירו אין לו עליו אלא תרעומות ופירש הפ"מ דקאי על התוספתא דהנותן מעות לחבירו ודחקהו לפרש כן משום דאם נלמוד ממתני' הי' הדין מבואר דבכל אנפי פטור דהא אף בשדה מה"ד הי' פטור רק שכך כותב לו אולם צריך להבין באמת כיון דאף בשדה דמצוי בהן הריוח פטור מן הדין רק מטעם שכך כותב מכ"ש בחנות וספינה דמה"ד פטור ולא קתני במתני' שכך כותב רק על השדה ומאי מבעיא לי' לר"י וצ"ל דבאמת מה"ד גם בשדה פטור לכך הביא מימרא דר"י על מתני' דהמקבל דאינו חייב רק כיון שכך כותב לו והא דבעי' לי' לר"י בספינה וחנות היינו כמו שמבואר בש"ס ב"מ (דף ע"ג) אמר ר"ח האי מאן דיהיב זוזי לחברי' למזבן לי' חמרא ופשע ולא זבין משלם לי' כו' ומסי'ק רב אשי אפילו יין סתם נמי לא דהוי אסמכתא ופריך בש"ס מ"ש מהא דתנן אם אוביר ולא אעבוד ומשני התם בידו הכא לאו בידו ופי' הרא"ש דאיירי שהתנה עמו אם איני קונה לך אפרע משלי דאי לא אתני פטור דמבטל כיסו ובנ"י פירש ביותר דפריך מאם אוביר אלמא כיון דאפסדי' בהכי ועלי' סמיך תיקנו רבנן דלשלם כנגד הפסדו הכי נמי הי' להו לתקוני דלישלם ומתרץ התם בידו לזרעה ולא להוביר' כיון דלא עביד קנסו רבנן הכא לאו בידו הלכך לא חזו רבנן למקנסי'ה. וזה ג"כ כוונת ר' יצחק דמבואר מה"ד דהמבטל כיס חבירו פטור רק תקנת חכמים ובעי' אם בספינ' וחנות עבדו ג"כ תקנה זו והיינו בהותנה אבל בלא הותנה פטור והסמ"ג פוסק דפטור כיון דהוי רק ספק בתקנה ואזלינן בתר דין תורה: