אור ברסלב
אמרי בינה דרושים דרוש ה לראש השנה

אמרי בינה דרושים· רבי מאיר אוירבך

דרוש ה לראש השנה

דרוש ד לראש השנה

קוואהל ר"ה תר"ט:

ותקעתם בחצוצרות והי' לכם לזכרון לפני ד' אני ד' אלקיכם. ר' נתן אומר ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות והי' לכם לזכרון הרי זכרונות. אני ד' אלקיכם הרי מלכות. א"כ מה ראו חכמים לומר מלכות תחילה ואח"כ זכרונות ושופרות. אלא המליכהו תחילה ואח"כ בקש מלפניו שיזכור לך ובמה בשופר ואין שופר אלא חירות שנאמר והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול:

חכז"ל אמרו שלשה ספרים נפתחין בר"ה של צדיקים ושל בינונים ושל רשעים. של צדיקים נכתבין לאלתר לחיים ושל רשעים לאלתר למיתה ר"ל. בינונים תלוין ועומדין עד יוהכ"פ עשו תשובה נכתבין לחיים ויוה"כ מכפר. נגד ג' כיתות הללו תוקעין ג' קולות בשופר תקיעה תרועה שברים. ואמרינן בגמרא איתקן ר' אבהו בקסרין תקיעה תרועה תקיעה תש"ת תשת"ק מספקא ליה תרועה האמורה בתורה או גנוחי גנוח או ילילי יליל או תרוויי' ופריך ולעביד אפכא. ילילי יליל ברישא ומשני סתמא דמילתא כי מתרע אינש ברישא גנוחי גנוח והדר ילולי יליל:

והענין התקיעה הוא קול פשוט ויוצא מלב ומעורר זכות קבלות התורה לישראל אשר כל אומה ולשון לא קבלו וישראל קבלו התורה אשר נאמר בו ובשופר גדול יתקע להראות סימן חירות אין לך ב"ח אלא מי שעוסק בתורה ומעורר לצדיק זכות ששמר ולמד התורה בכל לבבו. שברים הוא גנוחי גנוח נגד הבינונים. אשר התקיעה בלבד להראות שלבו הי' טוב לד' ולב רוב ישראל רוצים לעבוד את ד' רק כמאמר ר' אלכסאנדרי גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך רק השאור שבעיסה מעכב וכאשר בא סוף השנה ומתחיל שנה חדשה ויודע כי בנפשו הוא כאשר נאמר מי יחי' ומי ימות מי בקצו מי לא בקצו משים על לבו במה עסק כל השנה והי תורה והי מצות דיגן. ונבהל מאד וגנוחי גנוח כדרך החולי המוטל על ערש דוי שגונח בצער ויבקש ומחפש לו כל צדדי הרפואות ומשבר לבו הזונה לשוב לפני ד' לבקש רחמיו. ע"ד שאמר הכ' זבחי אלקים רוח נשברה. ונגד הבינונים אין די לזכור זכות קבלות התורה כי לא קיימו. רק נגדם זכרונות להזכיר זכות אבות לעורר עקידת יצחק:

אולם הרשעים אשר כל השנה הולכים שולל אחרי שרירות לבם הרע לא די בזכות אבות כמו שכ' על מסורה זכרון תרועה. אין זכרון לראשונים אין זכרון לחכם עם הכסיל עפ"י שכ' תמה זכות אבות והלא אנו אומרין תמיד זכור לנו ברית ראשונים וכ' דלרשעים תמה כי אדרבה בני צדיקים צריכין להיות צדיקים ג"כ אבל לצדיקים ולבינונים יזכור כי לבבם הוא טוב לפני ד'. אבל מי שלבו פונה ח"ו לילך אחרי ההבל בלבד לא יועיל זכות אבות כאשר כ' משל למלך עם בן שר צבא שמביא דגל אביו שחקק עליו גבורת אביו בכל המלחמות שמסר נפשו לאהבת המלך. וא"כ צריך להיות תוהה על הראשונות ולקבל עליו עול מלכות שמים מהיום והש"י דן באשר הוא שם ונגד זה הוא ילילי יליל כחולי אשר כמעט אין תרופה ח"ו למכתו רק לבקש ולחנן לישועת ד' וזה שאמר זכרון תרועה כי בכל שנה ושנה זכרון תרועה לעורר רחמים לפדות אותנו. ואעפ"כ אין זכרון לראשונים זכות אבות והצרות מתגברת ומשיב אין זכרון לחכם על הכסיל אם איני עושה תשובה: והנה המסורה אמר ד"פ הן אני. א' הן אני נשארתי לבדי. ב' הן אני עץ יבש. ג' הן אני ערל שפתים. ד' הן אני כפיך לאל. עפ"י מדרש קחו עמכם דברים בזה שאמר הכ' ארחץ בנקיון כפי ואסובבה מזבחך וכו' לפי שישראל אומרים רבש"ע הנשיאים חוטאים ומביאים קרבן ומתכפר להם אנו אין לנו במה להתכפר:

א"ל אף אתם תביאו קרבן ואכפר לכם שנ' ואם כל עדת ישראל ישגו אמרו ישראל רבש"ע עניים אנו ואין לנו להביא קרבן אמר להם דברים אני מבקש מכם שנ' קחו עמכם דברים ואין דברים אלא דברי תורה שנא' אלה הדברים אשר דיבר משה. אמרו ישראל רבש"ע אין אנו יודעין ללמוד א"ל בכו לפני והתפללו לפני ואני אשמע ואקבל אתכם. אבותיכם כשנשתעבדו במצרים לא בתפלה ובכי' פדיתי אותם שנ' ויאנחו ב"י מן העבוד'. ותעל שועתם אל אלקים בימי יהושע לא בתפלה עשיתי להם נסים. בימי השופטים בבכי' שמעתי צעקתם בימי שמואל לא בתפל' שמעתי צעקתם הוי אני מבקש מכם לא זבחים ולא קרבנות. אמר דוד ארחץ בנקיון כפי וחשיב כקרבן. חזינן שיש לנו ג' רפואות לרפאות חלינו קרבן ותורה ותפל' ובכי' וענין הבכי' ע"ד שאמר דהע"ה אשרי העם יודעי תרועה ד' באור פניך יהלכון:

וביארנו עפ"י משל לבן מלך שהלך שובב ונתגרש מאביו ומבית המלך ונתגרש לחוץ למדי' המלך ונתן לו על הוצאות הדרך אח"כ נתדלדל יום יום ביותר ובעד אגורת כסף נשכר למלאכו' בזויות וכל מלאכ' נמבזה עשה להשיג לו די סיפוק בלחם צר ומים לחץ. ונכחש בשרו והשחרו פניו עד שלא ניכר צורתו כי בן מלך הוא לימים הזדמן כי עבר אביו המלך דרך מקומו אשר התגורר שם ושמע בן המלך כי אביו יעבור דרך עירו שם על לבו כי לא טוב עשה עד כה לשכוח מכל טוב אביו ואהבת אביו אליו ועכשיו יש לאביו צער בצערו וקבל עליו בכל לבו שיתנהג א"ע כפי חפץ אביו. ויעץ בנפשו לבקש ולחנן לפני אביו על נפשו ולרחם עליו כרחם אב על בנים. וגם ידע במדות טובו של אביו כי יכמרו רחמיו על המתחוננים לפניו וכאשר רץ לבית אביו שעבר שם פגע בו אוהבו שאל לו על מה רץ והגיד לפניו את אשר עם לבבו. השיבו שוטה הכי יתנו לך מקום שומרי הפתח לבוא חדריו גם אין לבוא לפני המלך במלבושי סחבות כאחד הריקים ובפנים מלוכלך וכל הדורך מפתן המלך במלבושים כאלה ובפנים כמותך אחת דתו להמית אך אם אתה לו שמעני כה תעשה טרם ראות פני אביך המלך האדיר תרחוץ אותך בחמין ליפות גופך ותקח רפואות לרפאות החבלים אשר בפניך וזרוק הלאה לבושי הסחבות והלבש אותך מחלצות. אח"כ לך והפיל תחינתך לפני אביך ועורר רחמיו לרחם עליך כרחם אב על בנים וגם משרתי המלך יתנו לך כבוד להרשות לך לבוא החדרה ואז תוציא מחשבתך לפועל וכאשר בא לפני המלך הכירו אביו בהקול כי בנו הוא והמלך ראה פניו אם כי רחץ בשרו בכל זאת הי' פניו מגושם ככפרי וידיו נתעבו מפאת עבודתו כא' הפחותים ואבריו התרפקו וצוארו ושאר איבריו נשתנו ומהם נשתברו. אז א"ל אביו ובכה עמו וא"ל בני ראה מה עלתה לך ונכתם עונך לפניך ופניך יענה כחשך. השיבו בנו אבי אבי יכמרו רחמיך עלי קח אותי תחת צילך לבל ישלטו בי זרים ופרנס אותי מפת בגך ואח"כ ישוב גופי לאיתנו הראשון. ומני אז והלאה אשמע לכל אשר תצוה עלי אז ריחם אביו עליו ולקחו תחת צילו:

הנמשל. אנו בנים למלך הגדול והנורא ד' צבאות כמאמ' בנים אתם לד' אלקיכם והיינו מיושבי ראשונים במלכות עת ישבנו בארצינו איש תחת תאנו איש תחת גפנו וכאשר חטאנו לד' ומפני חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו וכמאמר ד' ע"י הנביא שלח מעל פני ויצאו ועל הוצאת הדרך לקחנו זכות אבות. אולם הלכנו מגולה אל גולה ובאנו במדינה רחוקה זה כמו ח"י מאות שנה וזכות אבות תמה ואנחנו משכירים א"ע בעד לחם חקינו כל השנה למלאכה נמבזה ונמאסה בנפשינו נביא לחמינו וע"י עול הגלות וטרדות ופגעי הזמן נתדלדלו כחות נפשינו ואנחנו מגושמים ולא ניכר תארינו הצלם אלקים אשר יצטרך לבן מלך איש הישראלי ובר"ה עובר המלך ד' צבאות דרך מדינתנו כי ע"י ז"פ למנצח יורד ד' שכינתו למטה ואנחנו נשים נפשנו בכפינו לרוץ לפני ד' לבקש על עצמינו ונשותינו וטפינו לרחם:

עלינו להוציא ממסגר נפשותינו ולקחת אותנו תחת צלו להסיר מאתנו יסורי הגלות המר לשכון כבוד בארצינו אולם אין אנו משימים על הלב כי אין לבוא בשער המלך במלבושי סבחות בעונותינו אשר הלבישנו נפשותינו בלבושי הטומאה ובפנים מאוסים כי עונותינו נרשמו במצחינו כמבואר בזוהר. לזאת עצה היעוצה לרחוץ פנינו במים חמין בבכי אשר מעביר העונות ע"ד רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם ולהסיר מאתנו הבגדים הצואים ולהלביש אותנו מחלצות ולקבל עול התורה ולהתחרט בלב שלם על אשר מרדנו בד' ולקבל עול מלכות ד' מחדש וכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות כי ע"י עונותינו נעשה מנעל לשערי רחמים רק ע"י דמעות נמחקו העונות ופתוחין כל השערים כמבואר בזוהר א"ר יהודא כל מילא דעלמא תלין בתשובה ובצלותא דצלי בר נש להקב"ה וכ"ש מאן דאושיד דמעין בצלותא דלית לך תרעין דלא עאלין אינון דמעין מה כתיב ותפתח ותראהו את הילד ותפתח דא שכינתא דקימא עלי' דישראל כאמא על בנין והיא פתחה תדיר בזכויותיהן דישראל כיון שפתחה ותראהו את הילד ילד שעשועין דאימנו ישראל דמתחטאין קמי מלכיהון ומיד הדרין בתשובה ובכאן קמי' כברא דבכי קמי אביו מה כתיב והנה הנער בוכה כיון דבכי אתעדי כל גזירין בישין דעלמא. מה כתיב ותחמול עליו איתער עלה ברחמי ומרחים לי' ותאמר מילדי העברים זה ותקרא את אם הילד שהי"ת בוכה הדה"ד קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה הוא בוכה ואם הילד בוכה אר"י לזימנא דאתי מה כתיב בבכי יבואו ובתחנונים אובילם ואמר ר"י פורקנא אלא בבכי'. הרי כי עיקר תקותינו אשר יש לנו לקוות הוא ע"י הבכי' ואז נקרא ילד שעשועין באשר אנו רוחצין פנינו אשר הושחר והשאר לתקן כל איברינו ופינו אשר נתגשם ואין אנו יכולין להתפלל תפלה נאותה כאשר יאות לפני ממה"מ הקב"ה וגם הצלם אלקים אשר נחסר מאתנו וכל איברינו נתגשמו ומהם נחבל ע"ד שביאר הגאון רא"י ז"ל בז לדבר יחבל לו נבקש מהש"י כי יקח אותנו תחת צלו לשכון כבוד בארצינו ויסיר מאתנו פגעי הזמן ונרפא ממה שנחבל נפשותינו וזה אשרי העם יודעי תרועה שאנחנו יודעין כי היום ממליכים הקב"ה והיום גנוסיא של הקב"ה ועובר דרך מדינתנו לכך ד' באור פניך יהלכון מבקשים ומקבלים ע"ע לילך באור התורה כאשר יאיר לנו אור התורה:

והנה כ' בזוהר ווי להו לבני נשי דלא משתדלין באורייתא דאתקריא עצים יבשין דאינון עתידין לאיתוקדא בנורא דגיהנ' ולאו למגנא אמרו מארי דמתניתין דאינון עמלין וירתין גיהנם והיינו כי מי שמסבב לו מי התור' ויש לו לחלוחית ויניק' מהקדוש' מריח מי התורה יפריח ע"ד והי' כעץ שתול על פלגי מים אין אש של גהינם שולט בו ומי התורה מכבה אש הגיהנם אבל מי שפורק ממנו עול התורה ואש זרה מייבש אש לחלוחית התורה אשר הי' בו. אש של גיהנם שולט בו:

וזה שמיללת הכ"י הן אני נשארתי לבדי כי גדולי הצדיקים אבדנו ואין לנו לא כהן ולא מזבח שיכפרו בעדינו והי' תורה דיגן עלינו הן אני עץ יבש כי לא עסקנו בתורה ואין בנו לחלוחית מי התורה ומים הקדושים אדרבה אש היצה"ר אש זרה יבש את ליחת השרשי' אשר הי' בנו דת היהדות. ותפילה צריך להיות לו פה נקי ויודע לסדר תפילתו כמסדר בקשתו לפני מלך בו"ד שצריך לדבר בלשון צח ונקי. עאכו"כ לבקש סליחה מלפני ממה"מ הקב"ה צריך להיות לו פה נקי והן אני ערל שפתים כי פה נשמותינו המה כאילם לא יפתח פיו ומשיב הש"י הן אני מבקש כפיך שאתה מכיר ערכך וחסרונך באיזה מדרגה אתה כה תהי' לאל ותלך בשברון לב וזבחי אלקי' רוח נשברה ובזה תכניע היצה"ר והמקטריגי' ועיקר עצתינו לקבל עול מ"ש מחדש ולקבל ע"ע עול התורה וכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות שהוא דין. ומתנהג הש"י ברחמים ואז יזכור לנו ד':

זכות אבות וירחם עלינו ועל ביתינו וטפינו ועוללינו וזה שאמר ר' נתן ולמה התקינו לומר מלכות תחילה המליכהו תחילה ואח"כ בקש מלפניו שיזכור לך כי קודם לכן לא יועיל זכרון זכות אבות אם מעשינו לא טוב הוא רק לקבל עול מ"ש ואח"כ יוכל הש"י לזכור לנו עקידת יצחק למען לא יתגברו ח"ו המקטריגי' עלינו ובמה היינו במה תקבל עליך מלכות שמים בשופר ואין שופר אלא חירו' שנהי' חירו' מיצה"ר ונזכו' קבה"ת בקו' שופר:

לכלכל דבריו במשפט להטעים דברי. מוסר במלינת דברים למען יכנס ללב איש ויעשו פרי. ואינו ביד איש אף איש דברים הוא שיהי' לאל ידו להטעים דבריו רק שפע אלקי הוא וכאשר אמר ישעי' אלקים נתן לי לשון למודים. לכן אם גלוי לפני הש"י שיקבלו ממני העם משפיע לו שכל ודעת לכלכל דבריו במשפט ולהנעים דבריו להכניסם ללב השומע אבל אם גלוי לפני הש"י שלא יקבלו למה ישפיע להמוכח שיטעם דבריו ויהי' העון ביותר חמור לעם השומעים מוסר השכל ואינם מקבלים. לכך מחסדי הש"י שלא ישפיע להמוכח והמוכח צריך רק לצאת חובתו המוטל עליו אבל למה ישפיע לו אדרבה יהי' דבריו מגומגמים ונהי' פתחון סה להשומע ואינו מקבל כי דבריו אינם נעימים. וזה שאמר שהע"ה לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון כאשר העם יערכו לבם לקבל המוסר אז מד' מענה לשון להשפיע להמוכח שפע אלקי להטעים דבריו כן ביאר הנ"ב זצל"ה:

לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. מצות עשה של תשובה כ' בתורה הוכיח וכו' אפילו מאה פעמים ואם מקבל התוכחה יאהב המוכח ובאם לא יקבל יהי' המוכח נשנא ממנו ובאמת יש לו טעם לשנוא כי היסב אליו רעה יותר מעד עתה אולם יש להוכיח אף שיש ס' וקרוב לוודאי שלא יקבלו ממנו כאשר מבואר בש"ס א"ר זירא לר' סימן לוכיחינהו מר להני דבי ריש גלותא א"ל לא מקבלי מינאי א"ל אע"ג דלא מקבלי לוכיחינהו מר דאמר ר' אחא בר חנינא מעולם לא יצאה מדה טובה מפי הקב"ה וחזר בה לרעה חוץ מדבר זה דכתיב ויאמר ד' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשית בתוכה א"ל הקב"ה לגבריאל לך ותשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו שלא ישלטו בם מלאכי חבלה ועל מצחם של רשעים חיו של דם כדי שישלטו כו' אמרה מה"ד לפני הקב"ה מ"ש אלו מאלו א"ל הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים אמרה לפניו רבש"ע הי' בידם למחות ולא מיחו א"ל גלוי וידוע לפני שאם מחו בהם לא יקבלו מהם אמרו לפני רבש"ע אם לפניך הוא גלוי לפניהם מי גלוי והיינו דכ' זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית וכו' וממקדשי תחלו כו' ובזה ביארו הפ' בשרתי צדק בפני קהל רב והטעם אף דיש ס' אם יקבלו ד' אתה ידעת. אולם באמת להוכיח ציבור צריך מתן רב ושפע אלקי:

תוכן העניינים

אמרי בינה דרושים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה