אור ברסלב
אמרי בינה דרושים דברי שלמה דרוש בענין בנין בית המקדש

אמרי בינה דרושים· רבי מאיר אוירבך

דברי שלמה דרוש בענין בנין בית המקדש

דברי שלמה לפרשת עקב

יהי ד' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו. אל יעזבינו ואל יטשנו. להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו וחוקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו. (מלכים, א' ח') ויש להבין הכפל. אל יעזבנו (שהוא אב לאססען) ואל יטשנו (שהוא פערלאססען) ודהע"ה אמר אל תטשנו ואל תעזבנו אלקי ישעי:

בעת שעלה ע"ד דהע"ה לבנות בית המקדש שלח הש"י אליו נתן הנביא להגיד לו דבר ד'. כ' לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר ד'.האתה תבנה בית לשבתי כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים עד היום הזה. ואהי' מתהלך באהל ובמשכן כו'. כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבותך והקימותי את:

זרעך אחריך אשר יצא ממעיך וכו' הוא יבנה בית לשמי. נודע מאמרם ז"ל. משברא הקב"ה עולמו נתאוה שיהי' לו דירה בתחתונים כשם שיש לו בעליונים כיון שחטא אדם הראשון נסתלק הקב"ה לרקיע הראשון וכן הלאה. וענין דירה בתחתונים היינו שיכירו וידעו בעין שכלם מציאות הבורא. כי הוא הבורא הוא היוצר הוא המשגיח להעניש ולתן שכר ולהנהיג העולם ואין בלתו. וקודם שהאיר ממזרח צדק אבינו אברהם יקרא צדק לרגליו לא הי' מי שקרא להקב"ה אדון כמו"ש כמה פעמים ויקרא בשם ד' שהוא פועל אדון עד שבא אברהם אבינו והכיר בעולמו את הבורא. והי' כל תהלוכותיו למעלה ממרוץ הטבע. עד שהוכרחו כלם להודות שיש מנהיג להבירה ואין עולם כמנהגו נוהג וכל השתדלותו הי' לזה. אח"כ מלא אחריו בנו יצחק. וכתיב וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר. כי בימי אברהם חפרו בארות להשקות העולם מים חיים שיכירו את הבורא. ואח"כ סתמום וימלאום עפר לשום בטחונם על קנינים הגשמיים וישב יצחק ויחפור את בארות המים היינו שממנו נתפרסם כ"כ השגחת ד' בעולמו. אח"כ בא יעקב בנו והוליד י"ב שבטי י' והי' מטתו שלמה אשר מתכוונים נגד י"ב מזלות שבהם יתנהג הטבעי. כמו כן יתנהג ע"י זרעו הנהגת ד' בהשגחה מיוחדת. וזה אבות הן הן מרכבה לשכינה היינו שהביאו לשכינה לעולם שיכירו כבוד ד'. והנה ענין בית הבחירה אשר צוה ד' לבנות על מקום מיוחד המקדש מצינו בחכמז"ל אברהם קראו הר שנאמר אשר יאמר היום בהר ד' יראה. יצחק קרא אותו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה. יעקב קרא אותו בית. שנאמר אין זה כי אם בית אלקים: ולהבין הג' בחינות משמות האלה. דהנה לומר כפשוטו לבנות בית לד' אמר הנביא כה אמר ד' השמים כסאי והארץ הדום רגלי איזה בית כו' אולם מליצת בית מורה על חשיבות כללות הענין אשר הזולתם שפלים לו ומתקוממים ע"י מציאותו והוא כמו תואר מקום שאם מכנים להקב"ה בשם מקום ברוך המקום מצד שהקב"ה מהוה הכל והכל תלוים ומתקיימים ברצונו ית"ש נקרא הוא ית' מקום מקומו של עולם אשר העולם והנמצאים מתקיימים ע"י ברצונו הטוב והשגחתו. וכאשר נרצה ליחס שם כללי אשר הזולתם טפלים לזה הדבר אין אנו יכולים ליחס בשם מקום כי זה המיוחס עצמו מתקיים ברצונו יתב' בבחינת תואר מקום אשר אנחנו מיחסים אצלו יתב'. לכן מתואר המקום הזה בשם בית כי הבית הוא באמת מקום לכל אנשי בית המתקיים וכל רכוש וקנינים יתקיימו בבחינת מקום אשר בבית. והבית גופה מתקיימת של גדר מקום אשר בכבוד ארץ נמצא בחינת בית הוא מקום ומתקיים והנה עם סגולה המה בחינת מקום לכל הנמצאים ולכל הנבראים בראשית ברא בשביל ישראל שנקראו ראשית והמה סולם מוצב ארצה וראשם מגיע השמימה להוריד השפע לכל נמצא מטה ומעלה. והקב"ה קרא ליעקב אל אני אל בעליונים ואתה אל בתחחונים. א"כ ראוי ליחס לישראל שם מקום. אולם לא יתכן ליחס להם שם מקום סתם כי המה מתקיימים ברצונו ית"ש. ע"ד ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כלכם היום. א"כ המה מקום ומתקיימים לזה בחרו במליצת בית לגדר שם מקום שלהם ומכונים בשם בית ישראל בית יעקב. ואם כי אמרו ז"ל למה נברא אדם יחידי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם. בכ"ז לא רבים יחכמו שכל אחד ואחד יהי' שלם במדותיו ובמעשיו אשר יכונה בשם בית וע"י יהי' השראת קדושה והשגחתו זיכה הקב"ה לעולמו במקום מקודש מקום מקדשנו שהי' נקרא תלפיות:

תל שכל הפיות פונים אליו אשר בו הי' כלולים כל לבבות ישראל אשר המה בחינת מקום המתואר בשם בית ישראל ושמה שרתה הקדושה העליונה. כמ"ש הכ"ח על פסוק אפריון ועל פסוק ויקחו לי תרומה כי לא על זהב וכסף ישרה הקב"ה שכינתו רק על לבות ב"י כאשר המה באגודה אחת קשורים ואחוזים כל הלבבות יחד לרצונו ית"ש. ולאהבת ד' את עמו וויתר על כבודו לבנות לו בית שיתנו כל אחד מובחר תשוקתו ואהבתו לד' כי לא יצויר שיתן לבבו וחיותו לעשות משכן לד'. לכן באם נותן באהבה ושמחה מראה עוצם אות אהבתו לד' ובכח נתינה הזאת שחוברה לה יחדיו משרה הקב"ה שכינתו על הבית הנבנה בטוב לב וברצון לכבודו ית"ש ובהתחברות אהבה. וזה תוכו רצוף אהבה וכן וזאת התרומה אשר תקחו מאתם שלא יתכן ליקח לבם רק אות אהבה להם. לכן אמר ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו. והי' יתכן להיות שהנותן הרבה כסף וזהב נותן פחות ממי שנותן מעט. כי הכל הי' הולך אחר כוונת הלב. שמי שלא התבונן בדבר לקשר אהבתו לד' לא נתן מאומה כי עיקר הי' להראות את אהבת לבו לד'. והנה הבונה בית מחדש על מקום פנוי כשרוצה שיהי' על צד השלימות מכין המאטריאלען הנצרכים לבנין הבית. והבונה בפלאץ פנוי בעיר יכול תיכף לבנות עליו. וכמעט קט יכול ליישר הקרקע שתיקון העיר הוא שלא יהי' הרים בתוך העיר רק מישור. לא כן אם רוצה לבנות בית במדבר בארץ הרים וגבעות אשר לא עבר בה איש ולא ישב בה אדם לא ימצא פלאץ מוכן להעמיד עליו בנין. ויתכן שיהי' באותו מקום הר לכן צריך לחפור ההר ולהשות את הפלאץ שיה' שוה ויפשוט צורת ההר ויקבל צורת שדה. ואח"כ כשבונה עליו בנין יפשוט צורת שדה ויקבל צורת בנין שנקרא בשם בית. ככה אבותינו הקדושים שכל מגמתם הי' להוציא כוונת הבורא ית' בבריאת העולם שיכירו כלם אחדותו והשגחתו בעולם. וכאשר בא אברהם אל המקום המוגבל אשר צפה ששמה יהי' השראת קדושה מכלל ישראל וקדושת המקדש תלוי בקדושת כלל ישראל שכ"ז שהם קדושים ומכונים בשם בית ישראל אזי יש מקום מציאות לבית הבחירה ובימי אברהם הי' עולם חרב נעדרים מידיעות אלקית שיש בורא הממציא כל המצאות והמשגיח ומשפיע מטובו על יושבי ארץ ומעניש להרעים וגומל לטובים. עד שבא אברהם וקרא להקב"ה אדון וכאשר הביט אברהם על מקום בית הבחירה ראה שעדיין אין הכנה שאין כאן מאטעריאל תורה ויראה ומע"ט בעולם א"כ מקום המקדש מתואר בשם הר אשר אין ראוי כלל להעמיד עליו בנין וצריך להשוות הפלאץ ואח"כ להכין מאטעריאלען. לכן כינה למקום המקדש בשם הר. וזאת אמרה התורה. וילך אל המקום אשר אמר האלקי' שהי' מכונה בגדר מקום בית הבחירה המחזיק לכללות ישראל והשראת קדושה וספרה התורה ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק. היינו שראה שבכאן יהי' מקום קדושה. אבל עדיין מרחוק שצריך להכין מאטעריאל. ולהשוות הפלאץ. לכך נאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ד' יראה יהי' כאן השראת קדושה מכללות ישראל. אולם אשר יאמר היום בהר ד' יראה. שעדיין הוא בחינת הר. ואברהם פעל הרבה לפרסם מציאות ד' והשגחתו כמו"ש מרגלית טובה הי' תלוי בצוארו של א"א שכל חולה הי' מתרפא ממנו כנודע. וגייר גרים. וגם ענין עקידה פעל הרבה ועשתה יסוד ונתקרב ההר ביותר שהורד לשם שפע אלקי לעולמים. אזי יצחק בימיו כינה את מקום צורת הר וקבלה צורת שדה. דהיינו דער בארעג איז שוין אבגעשטאכען וגם:

הכירה שמשם יצא שפע לעולם כמו בחינת שדה שמקיים העולם ע"י דגן. אולם עדיין לא הי' לו כינוי שם בית כי לא הי' עדיין השבטים אולם יעקב אבינו שהי' מטתו שלימה וצפה שממנו יצאו י"ב שבטי יה ויהיו מכונים בשם בית ישראל בית יעקב לכן כאשר הראהו אותו והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה היינו בחינת ישראל הגם שמעומסים בגוף חומרי. עכ"ז שורש נשמתם מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו. שכל הנמצאים תלוים במצב בית ישראל. וד' פתר לו כמו"ש והנה ד' נצב עליו ויאמר. ונברכו בך כל משפחות האדמה וכו'. ראה שממנו יצמח עם סגולה אשר יהי' בגדר מקום ומקומם יכונה בשם בית כמו בחינת בית. א"כ אז ראוי שהמקום הזה יופשט ממנו צורת שדה ולקבל צורת בית. אמרה התורה וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים שראוי לכנות בשם בית. לכן ויקרא שם המקום ההוא בית אל כי ממנו יקבל צורת בית שהשם יתברך ישרה שכינתו בתחתונים. אמנם כאשר חטאו אבותינו ונחרב הבית המקדש כיון שהי' ש"ח ופירוד לבבות נאמר עת לבנות ועת לפרוץ. עת הי' לבנות הביהמ"ק ועת הי' לפרוץ. שנאמר הסר המצנפת והרם העטרה. זאת לאזאת. כיון שעיקר השראת השכינה ומקום השפעת קדישה הוא רק על לבבות בני ישראל באם תקוע בלבבם אהבת ד' ומתקשרים ומתחברים יחד לבביהם לד' לא נשאר מקום כאשר הלכו אחרי שרירות לבם נסתלקה השכינה. וכמו שהוכיחם ירמי' בתוכחתו. כה אמר ד' צבאות אלקי ישראל השיבו דרכיכם ואשכנה אתכם במקום הזה. אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ד' היכל ד' היכל ד' המה. ופירשו שהיו טועים וסוברים שעיקר התקשרות הבוית"ש ע"י המקדש ובאמת לא כן הוא כמ"ש. איזה בית אשר תבנו לי. ועיקר מקדש די בלב ישראלי כשבוחרים מקום מיוחד ליחד לבבם ליראה את ד' ולטהר לבבם. לכן הגיד הנביא טעותם כי לא ידמו בנפשם כי בזה מכבדים ד' הבנותם היכל. אמר שמעו דבר ד' כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחוות לד'. וכוונתם שענין המקדש הוא דבר נפרד בפני עצמו. ואמר לא כן הוא הטיבו דרכיכם ומעלליכם אזי ואשכנה אתכם במקום הזה. ואמר אל תבטחו לכם על דברי שקר לומר היכל ד' היכל ד' שהיכל ד' מצד עצמו גורם שיהי' היכל ד' באמת המקום מקודש לעורר לבות ישראל לחברם ולקשרם לד' אבל היכל ד' המה בעצם. והנה ידענו שכדור הארץ מצויר בכל האברים. במאמרי נביאים לב הארץ עין הארץ כנף הארץ פה הארץ. ולב הארץ הוא המקום המיוחד הר ד' ומלב משפיע המקום הזה שפע קדושה ג"כ לכל בתי כנסיות שבישראל כמ"ש יחזקאל כה אמר ד' אלקים כי הרחקתם בגוים והפיצותים בארצות ואהי' להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה. ודרשו ז"ל זה בתי כנסיות ובתי מדרשות שלשם מושפע ומקושר ללב הארץ הר ד' לכן אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבהכ"נ. ודוד המלך ע"ה שהי' רגל רביעי ממרכבה לא הי' צריך לשום בנין בית כי הי' בעצמו מדור השכינה ופרסם השגחתו כמו"ש לעיל. לכן אמר לו הקב"ה האתה תבנה בית לשבתי. והקמותי את זרעך אחריך כו' הוא יבנה בית. הוא יהי' צריך לחבר לבות לבנות בית. לכן התפלל יהי' ד' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו שבעצם יהי' משכן ד' תוך לבותם. כן רבותי נתפלל ונעתר אנחנו לד' כי בלי ספק אשר בעוה"ר המקדש מעט ביה"כ הלזה אשר נחרבה ונשרפה בעוה"ר יד ד' הוא כי נתפרדו הלבבות ולא היו מקושרים יחד עם לבות אבותיה' אשר התחילו לשנו' מדרכי אבותיה': ונתפרדה החבילה והקב"ה רצה לזכותן לחדש את האהבה מחדש לחבר הלבבות ולקשרם יחד לד' לתת נדבת לבבו. ואם כי לא נגמרה עדיין במלואה לכונן את בית אלקינו בכ"ז תודות לאל כי באנו עד הלום טרם בוא ימים הקדושים הבע"ל אשר כל אחד אל מקום אבותינו יבוא לשלום לשפוך תחינתו לפני ד' ויעורר אהבת ד' אשר הי' עם אבותינו אשר התהלכו לפני ד' בתום לב והאמינו בד' ובתורתו נתפלל לד' יהי ד' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו שנהי' דבקים באהבת ד' ובמצותיו אל יעזבנו בעניני נפש ואל יטשנו בעניני הגוף. והעיקר להטות לבבנו אליו שלבנו יהיו מקושרים ומטוהרים לד'. ע"ד לב טהור ברא לי אלקים ולטהר משכן ד' שהוא הלב להאמין בד' ובתורתו ולשמור מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו וגדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון שיתעורר הקדושה הישנה מאבותינו לחבר יחד שלא נטה מן המסילה ח"ו מדרכי אבותינו להאמין בד' ובתורתו באמונה שלימה. וכאשר עזר ד' לנו להבא עד הלום כן יגמור ד' בעדנו לברך על המוגמר אי"ה. כי עוד עבודה גדולה לגמור הכל כיאות לבית רם ונשא. וכל אחד בשמחת לב יתנדב וימלא חיובו וזכות המצוה הזאת יעמוד לנו ביום הכסא הבע"ל לפקוד אותנו בפקודת ישועה ורחמים להכתב לשנות חיים של שלום. ונזכה לראות בנין בית הבחירה תל תלפיות על תילה בנוי' במהרה בימנו אמן:

החיוב על כל אחד לברך ברכת הטוב ומטיב בשם ומלכות ואחד מוציא כלם בברכתו. ונודה לד' על כל הטוב שהחינו וקימנו לזמן הזה:

עת לפרוץ. ועת לבנות. וקשה. הי' לו לומר מקודם עת לבנות ואח"כ לפרוץ כי איככה נוכל לפרוץ בטרם נבנה. ובמדר' עת הי' לשלמה לבנות ביהמ"ק. שנאמר בנה בניתי בית זבול לך. ועת הי' לפרוץ שנאמר הסר המצנפת והרם העטרה. זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפל:

תוכן העניינים

אמרי בינה דרושים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה