אור ברסלב
אמרי בינה אורח חיים דיני יו"ט › סימן יח

אמרי בינה אורח חיים· רבי מאיר אוירבך

דיני יו"ט · סימן יח

סימן יז

ש"ע (סי' תק"ח ס"ב) פוצעים אגוזים במטלית ול"ח שמא תקרע ובטו"ז ומג"א שם העתיקו דברי רש"י ביצה (דף ל"ד ע"א) שכתב על ברייתא זאת ואפילו נקרעת לא איכפת לן דאין זה קורע ע"מ לתפור ולכאורה יש להבין הא קתני וא"ח שמא תקרע מדקתני שמא משמע דהוי ספק וא"כ ל"ה פ"ר ממילא מותר מטעם דבר שאינו מתכוין. ועוד אם תאמר דהוי פס"ר מה מועיל דאין זה קורע ע"מ לתפור הא מ"מ הוי איסור דרבנן דכל המקלקלין פטור אבל אסור וכמה כירכרו הפוסקים דאף בדרבנן אסור פס"ר. וראיתי בתוספתא ביצה הגירסא הוא ואינו חושש משום קורע א"כ משמע דהוי בבירור קורע רק כיון דאינו מתכוין מותר ואמאי הא הוי פס"ר ואף אם אינו קורע ע"מ לתפור מ"מ איסורא דרבנן הוא. והנה ברמב"ם לא ראיתי שהביא דין זה (בפ"ד) הביא הרישא דברייתא דאין מפצעין את הקנה ודין זה דמפצעין האגוז לא הביא ומהתימא למה השמיטו. ונראה דהא יש להבין לפי פי' רש"י למה קתני דין זה דוקא ביו"ט ולפי מה שבש"ס דילן מתני שמא תקרע א"כ ל"ה רק חשש וממילא ל"ה פס"ר ומהראוי שגם בשבת יהיה מותר:

לכן נראה דהיה להרמב"ם הגירסא כמו שקתני בתוספתא ואינו חושש משום קורע והתוספתא דוקא ביו"ט התירו משום שמחת יו"ט והטעם אף דהוי פס"ר לענין מלאכת קורע מ"מ כיון דל"ה רק מדרבנן וגם דהוי מלאכה שא"צ לגופה דא"צ לגוף הקריעה רק לפצוע האגוזים וכיון דהוי תרתי איסורא דרבנן במקום מצות שמחת יו"ט לא גזרו ודומה קצת לזה כתבו תוס' כתובות (דף ה' ע"ב) ד"ה א"ת דלר"י מקלקל ודבר שאינו מתכוין במקום מצוה שרי עי"ש וה"נ ביו"ט הואיל דמלאכת או"נ מותר ויש שמחת יו"ט מותר היכא דהוי מלשאצל"ג וגם מקלקל. אבל בשבת באמת אסור ולפי"ז הרמב"ם דפוסק משאצל"ג חייב לכן לא הביא הדין זה כיון דאיירי במקום דהוי פס"ר וליכא שני קולות רק אחת דהוי מקלקל דפטור אבל אסור לכך אסור לפצוע ובטוש"ע הביא הדין כמו שכתב לפניו בש"ס דלאו ודאי הוא שיקרע רק שמא תקרע ובזה לכ"ע מותר דהוי דבר שאינו מתכוין ומקלקל. והא דכתב רש"י לטעמא דמקלקל נראה ליישב עפ"י מ"ש תוס' סנהדרין (דף פ"ה) דהא דאסרינן שם לבריה למשקל ליה סילוא וקוץ משום דחיישינן שמתחיל להסיר שמא יתהפך דלא סגי אי לא הוי פסיק רישיה ולא יניח בשביל כך אבל שאר דבר שאינו מתכוין דלא פס"ר הוא שרי וליטול קוץ בשבת מודה שמואל אע"ג דמחייב במלאכה שאצל"ג דקסבר מקלקל בחבורה פטור עי"ש וה"נ דכוותיה דאם היה נעשי' מלאכ' דאורייתא היה אסור לפצוע במטלית דשמא יהיה באופן שיהיה פס"ר ולא יניח בשביל כך ויהיה שגגת לאו ובמקום דאפשר בלא"ה חוששין אף לשגגת לאו לכך כתב רש"י דאפילו נקרעת לא איכפת לן כיון דליכא איסורא דאורייתא דהוי מקלקל. שוב ראיתי בדו"ח לרבינו הגדול רעק"א ז"ל שעמד על דברי רש"י הנז' והנראה לענ"ד כתבתי

תוכן העניינים

אמרי בינה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה