אמרי בינה אורח חיים· רבי מאיר אוירבך
דיני יו"ט · סימן י
אפר כירה שהוסק ביו"ט אסור לשחוט שיכסה בו אא"כ הוא חם שראוי לצלות בו ביצה וכ' תו' ביצה (דף ח') דאף ר"ש מודה דהוי נולד גמור והויא כמיא בעיבא מבלע בליעי עירובין (דף מ"ו) ויש להבין הא מבואר תוס' שם אע"ג דמשקין בפרי נמי מיבלע בליעי ולא מיתסר משום נולד אי לאו גזירה שמא יסחוט מים בעיב' טפי ומשקין בפרי אפי' ל"ה ניכרין כלל ל"ח נולד כיון דמעקרא נמי הוי אוכל אוכלא דאיפרת הוא. וראיתי בפ"מ בפתיחה סוף הל' יו"ט (אות כ"ט דהקשה אמאי אם לאוכלין היוצא מותר הא הוי נולד מעיקרא אוכלא והשתא משקה ול"ש לומר אי בעי אכיל לאשכול כמ"ש תוס' ריש ביצה התם אוכל ואוכל רק בליעי משא"כ אוכל ומשקה אם לא הא דאמר לאוכלין היוצא מותר משקה הבא לאוכל מיירי הא לשתות כך אסור וצ"ע שלא מצאתי כעת בפוסקים עכ"ל ולא אבין הא מבואר בתוס' עירובין שם דאף משקה הזב מותר אי לאו גזירה אבל מטעם נולד לא נאסר דאוכלא דאיפר' הוא ועיין ש"מ ריש ביצה דהקשה נמי הא דחולב אדם עז לתוך הקדירה וכן פירות אמאי לא אסירי משום נולד וכ' וז"ל התם הוי הוכחה טפי כיון דעביד איהו בידים אבל ביצה דממילא לא עי"ש ולדידן דאף ביצה חשיב אוכלא דאיפרת מכ"ש חלב או משקין אף דמעיקרא אוכל והשתא משקה מ"מ כיון דבידו לעשות ל"ח נולד ועיין פ"ח (סי' תק"ה) בדעת רשב"א דהתירו חלב של גוי אף לשתות דא"צ הכן ונולד דביצה שאני דאסחי דעתי דאינשי מיניה דהא לא ידעי אימת ילדה ואף אם כו' ע"כ נולד הוא ואסור דלא פליגי רבנן משא"כ בנולד דחלב שראויה בכל שעה לחלוב אותה ועוד דנולד דביצה ליתי בידן משא"כ בהך נולד דסמיה בידן ולפיכך שרי לגמרי עי"ש עכ"פ מבואר חלב אף של"ה בעולם ונתהוה אח"כ מ"מ כיון דסמיה בידן ל"ה נולד א"כ יקשה אפר נמי הא עצים קיימו להסקה ומוכני' לשרוף ולטלטלן וסמיה בידו לעשות אפר ואמאי כשנעשה אפר אסור לטלטלה וצריך לומר דוקא נולד הבא מאוכל כמו חלב ומשקה אף דנשתנ' מ"מ כיון דסמיה בידו וגם אוכלא דאיפרת הוא לכך מותר אבל דבר דנשתנה לגמרי מאשר היה מקודם ואפר ל"ה בעולם ועתה נשתנה מעצים לאפר בזה אף דסמיה בידו הוי נולד גמור כמו מיא בעיב' דמיבלע בליע כן בזה אף דבידו מ"מ כיון דנשתנה מכו"כ הוי נולד ואינו דומה לחטים ונעשה פת בשבת די"א דמותר בשבת ול"ה מוקצ' דהוי כגמרו בידי אדם כמבוא' (סי' שכ"ה ס"ד) מ"מ שם לא הוי ממש כנולד דחטים חזו לכוס כמבואר שם במג"א משא"כ באפר אם נצטנן ואינו ראוי כלל לאותו דבר שהיה קודם לכן הוי נולד גמור אף דהיה סמיה בידו. ועיין ספר המאירי ביצה (דף ח') דאף אם אמר מעיו"ט אפר הנעשה מעצים אלו למחר אני מכין מעכשיו אין הכנה זו מועלת דאין הכנה במה שאינו ול"ד לעז לחלבה דחלב מותר התם עומדת לחלבה אבל הכא כל עצמה אינה אלא להסיק ואפרה ממילא קאתי דאל"כ אף בלא תנאי הי' לנו למשריה א"ז ל"ד ומוקצ' שאינו בעולם אנו מדמין אותו למוקצה מחמת איסור דל"מ בי' תנאה עכ"ל הרי כמ"ש והא דמותר לטלטל ולשמש בהאפר בעוד שהוא חם דאז עומד למלאכתו הראשונה אף דנשתנה מ"מ כיון דעדיין עומד למלאכתו הראשונה והוי כמו פת הנאפה מקמח שנטחן בשבת כיון דהי' חזי לכוס החטים אף שנשתנה עכשיו לטובה לא איכפת לן.
ולפי"ז אתי שפיר מה דקשה טובא הא קיימא לן (סי' תק"ב) אין סומכין את הקדירה בבקעת דלא נתנו עצים אלא להסקה וא"כ מה בכך דראוי לצלות בו והוי כמו עצים עצמן הא עצים ג"כ ל"ה תורת כלי עליו והיה מוקצה לכל דבר ומה שרוצה עכשיו להשתמש באפר לשאר דברים כדין כלי הוי כנולד וכבר הניח זה רבינו עק"א ז"ל בגליונו בצ"ע וגם בצל"ח ביצה שם הרגיש בזה ולמ"ש אתי שפיר דהא באמת סמיה בידו והוי כגמרו בידי אדם רק ע"כ הטע' כיון דנשתנה לגמרי מאשר היה עומד בראשונה ובא דבר שאינו אולם כ"ז דראוי לאותו דבר שהיה עומד גם מקודם ל"ה כנשתנה לגמרי ולא הפסיד תשמישו הראשון וממילא רשאי לכסות ולהשתמש אף למה שעומד עכשיו לכסות ג"כ כיון דל"ה עדיין כנולד גמור כ"ז דראוי לתשמיש הקדום ממילא לענין תשמיש אפר לשאר דברים כדין כלי הוי כגומרו בידי אדם אח"כ עיינתי בדברי חידושי רשב"א ביצה (דף ל"ג) שהקשה אמאי אין סומכין את הקדירה בבקעת כיון שראוין לתשמישן למה לא יטלטלם אף לסמוך הדלת ומ"ש מאפר שהיסק ביו"ט דכ"ש חם וראוי לצלות ביצה מותר לכסות בו ורב אית לי' מוקצה ומתרץ דשם מותר לטלטלו ולשום אותו במקום הביצה לצלות בו שם לכך יכול אף לתת במקום שהדם שם אע"פ שהדם מתכס' בו שהרי ראוי הוא עדיין לצלות בו שם הביצ' אבל כאן א"א להצי' בהן את האור במקום שסמך בה הדלת ואף לא במקו' שנתן אות' סמיכ' לקדיר' שאם יצית בה את האש תשר' הדל' או תפיל את הקדיר' עכ"ל
ויוצא מזה דין חדש אף דלא ניתן עצים אלא להסקה מ"מ אם באותו תשמיש ראוי ג"כ להדליקה שם מותר לסמוך ומה"ט המבשלים ע"ג גחלים יכולים שפיר לסמוך את הקדירה בגחלים כיון דראוי גם שם לתשמישן להדלקה ועיין מג"א דגחלים עוממות לא חזו לטלטלן והיינו ודאי אם אינם ראוין עוד לתשמישן: