אמרי אש חלק חושן משפט· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן יג
בעזה"י יום ו' עש"ק ר"ח אלול תד"ר לפ"ק אונגוואר:
יפה פרי תואר קרא ה' שמו. ברוך הוא ברוך טעמו ויהי ה' אלהיו עמו. ה"ה כבוד ידיד ה' וידיד נפשי הרב החריף והבקי סיני ועוקר הרים פאר הנגידים ונגיד היקרים כקש"ת מוהר"ר ברוך ענגלענדער ני':
אבקש ממנו לבל ישים אשם על נפשי על אשר לא השבתי על מכתב אשר כתב הרבני מוהר"ר יעקב יצחק ני' דיין דק"ק קאלוב. והדרת כבודו ובנו הרבני מוה' יעקב ני' ג"כ בקשו להשיב לו. אל יחר בעיניכם. הנה הדבר לפלא הוא בעיני אחרי אשר הדבר פשוט לפני הדיין שהדין עם בני ראובן מטעם שכתב שם כאשר ראה מעכ"ת ני'. ולפ"ד לא כתב כן בעצמו ובהצנע. א"כ ממ"נ אם אין חולק מה זו שאלה. ואם יש חולק למה לא כתב סברת החולק. ומה דעתו לחלוק על דברים פשוטים לפי דברי הדיין. לזאת חשבתי שיש עוד דברים בגו ושוא"ת עדיף. ואולם אל הדרת כ"ת ני' אומר כי לפענ"ד נראה דוודאי אם אין כתב יד של אבי ראובן שכתוב בפנקס שלו ניכר ומקוים אין להוציא המקום מחזקת בני ראובן. ואין זה ענין דאין לבן חזקה בנכסי אב כי נראה בעליל שראובן קנה המקום ההוא וכמ"ש הרבני המופלג הדיין. ואולם אם יש לקיים כתב ידו של אבי ראובן שכתוב בפנקס דהמקומות שלו הם א"כ הוא נהי דאף המקומות א"א להוציא מחזקת בני ראובן. מ"מ הרי נראה מדבריו של הדיין כי מפורסם ונודע לכל שהיה ראובן חייב לאביו סך רב רק שאין להוציא מהם מפני מחילתו בצוואתו. והרי חשב המצוה כי במה שהלוה על המקומות נחלטו לו המקומות בבהכ"נ. וא"כ כשיערוך דמי המקומות לא מחל. ואחרי כי כ"י אבי ראובן מקויים הרי הוא כטוען לפנינו את זה מחלתי מחובות בני ולא יותר זה הנלע"ד ומעכ"ת ני' יבחר הן בגוף הדבר אם נכון בעיניו. והן אם להודיע לזולתו מה שכתבתי בזה ובטוח אני בו בעזה"י כי האמת והשלום יאהב כמשפט אוהבי ה' וחושבי שמו דברי ידידו שוחר טובתו אוה"נ:
הקטן מאיר א"ש:
ופ"ש להרבני המופלא ומופלג מוה' יצחק כי' אדרוש שלומו ויסלח נא על מניעת תשובתי כי לא חלילה הוקל בעיני כבוד ת"ח ודייני ישראל יחיו רק מטעם הנ"ל כי סתם מעכת"ר ני' צד הסותר ובעניות דעתי יש קצת לדון על הדברים הפשוטים בעיניו לזאת אמרתי יפה השתיקה ואתו הסליחה:
הקטן מאיר א"ש