אמרי אש חלק חושן משפט· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן טז
בעזה"י יום ד' י"ב תשרי צדקות אהב לפק"ק אונגוואר:
החיים והשלום וכ"ט לאהובי נכדי הב' המופלא ומופלג זית רענן יפה פ"ח כ"ש כ"ה יוסף יוחנן ני' לאוי"ט:
מכתבך הגיעני וארא כי כתבת שאשוב לך על פירושך בהך דרמי רבנן שבועה כי היכא דתידוק דלדעתך הפירוש דתידוק עתה ולא שייך לו' כיון שהתחיל לכפור שוב לא יודה כיון דיש לה מגו שיכולה לכפור הכל חושבת שידונה לזכות הנה יתכן להיות. אבל מה תאמר בעדים דאין לה מגו והיא בעיא דלא איפשטא וקי"ל דנשבע ובשטה מקובצת כתבו תלמידי הרשב"א בשם ר"ח כיון דרמי רבנן שבועה עלה וידעה דמשתבע תידק וכו' משמע להדיא דמעיקר' קאמרו דתידוק. ואע"ג דבלאו הכי יש להתיראה דיכולים לומר לה אשתבע דלא פרעתיך מ"מ תירא יותר אם תדע בבירור דהב"ד יפסקו לה שבועה מאשר תירא אם יאמרו לה אשתבע דלא פרעתיך שהוא ספק. דבלא"ה אין לומר כלל דאם התחיל לכפור שוב לא יודה מפני השבועה שלא יוחזק שקרן. דא"כ מה יועילו לו כל השבועות הן תורה הן דרבנן. ובפרט היכא דליכא מיגו כלל כגון דר"ח קמייתא. וכן בדרבנן בשבועות אעפ"י שכתבו התוס' דברים אלו בסוגיא דשכיר היינו שאין הדבר ברור עד שלא יתקנו שם שימתין עד שלא יתקנו שם שימתין עד למחר או שישבע בעה"ב. מ"מ וודאי מאימת השבועה נותן האדם אל לבו טפי והיינו דחשיב ע"א גורס לממון כדאיתאר"פ שבועות העדות ע"כ:
קושיתך על התוס' בפ"ק דשבועות (אב"ה קושית בן אחותי הרב החריף מהו' יוסף יוחנן בנעט ני' כך הוא דהתוס' בשבועות דף ט' עמוד ב' ד"ה ונכפר ציץ אדידי' ואדר"ח הקשו וז"ל וא"ת ואמאי לא משני דעון אחד הוא נושא ולא ב' עונות וקשה דלעיל דף ז' ע"ב ד"ה אין כתבו התוס' על מה שהקשה על הגמרא דרצה לומר דמכפר על ע"ז וכו' דהרי בגדי כהונה מכפרין ותירצו דכיון דזה בלא זה לא יועיל א"כ השעיר יכפר עמהם וא"כ הכי נמי כיון דהציץ בלא קרבן אינו מועיל וא"כ י"ל דהציץ יכפר עם השעיר דר"ח) נראה שיש לחלק בין היכא דכתבו התוס' לעיל דכוונתם כלפי שדרשו חכז"ל כפרה זו לא תהי' אלא פעם אחת בשנה וע"ז כתבו דאם מכפרין בגדי כהונה ג"כ וזה בלא זה לא יועיל מקרי שפיר אחת בשנה וכן לענין כפרה אחת בשנה אבל כאן שמקשה אדידי' ואדר"ח כיון דעכ"פ מכפר שתי עוונות שפיר איכא למיחוש מעון אחד הוא נושא עד כה כתבתי בקושי' להפיק רצונך אף כי כל דברי למותר ושלא לצורך אחרי אשר אתה בבית מחותני הגאון אבי אביך (האבדק"ק נייטרא) אשר מימיו החיים עד כה שתית ותשתה עד לאורך ימים עד היותך כגן רוה ונתת גם אתה מים חיים ירוו מימך צמאים לדבר ה' דברי אבי אמך המעתיר בעדכם הק' מאיר א"ש: