אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן קה
בעזה"י להלכות אונס ומפתה. בשם
בן המחבר הרב מהר"מ ני'
בכתובות דף מ' ע"ב פליגי ר' מאיר ורבנן אי קטנה יש לה קנס או לא ר' מאיר סובר דקטנה אין לה קנס וכן הוא סתם משנה כל מקום שיש מכר אין קנס ועלה קאמר ר"י אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים יש מכר במקום קנס. והנה דעת הרי"ף והרמב"ם דקטנה יש לה קנס. אמנם הר"ח והראב"ד פסקו דקטנה אין לה קנס כסתם משנתינו אחרי כי לא איפסק בגמ' בהדיא דלא כסתם משכה אין לנו לדחותה מהלכה ועיין ברי"ף ורא"ש סוף אלו נערות. ונלפענ"ד דהנה לקמן דף מ"ד ע"ב תני ר' יוסי בר זבידא ואם מאן ימאן לרבות יתומה לקנס. והנה הקשו הראשונים דהאיך נוכל לומר דהפסוק מרבה יתומה לקנס דהרי הך פסוק מיירי במפותה ומפותה הא מחלה ואף בבא עליה ואח"כ נתייתמה מ"מ אין לה קנס אם היא גדולה ועיין בפ"י שם. והנה תירצו דמיירי בקטנה דלא שייך בה מחילה והנה אם נאמר כתירוץ הלזה נוכח מהך דרשא מריבוי הכתוב דאם מאן ימאן דקטנה יש לה קנס (ועיין בתוספות דף ל"ט ע"ב ד"ה אין) אמנם עוד תירצו דקנס אינה יכולה למחול כדברי הירושלמי דסובר דקנס אינה יכולה למחול רצו המפרשים לומר משום דהוי דבר שלא בא לעולם דהרי אינו מתחייב בקנס רק משעת העמדה בדין. והנה לר"ע דסובר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם גם קנס יכולה למחול. אמנם כתב ההפלאה דהרי גם למ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם קודם שבא לעולם יכול לחזור בו וא"כ כיון דהיא תובעת הקנס הרי חזרה ממחילתה ומגיע לה קנס. והנה יש לומר דהנה ר"מ ור"י פליגי במתנה על מה שכתוב בתורה דר"מ ס"ל אף בדבר שבממון מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ור"י ס"ל בדבר שבממון תנאו קיים. והנה הקשו התוס' לקמן דף נ"ו ד"ה הרי וז"ל אבל קשה דגבי נזקין נימא דלא יכול למחול דהרי הוי מתנה על מה שכתב בתורה והרי איתא דהאומר קרע כסותי על מנת לפטור פטור ותירץ הר"ר אלחנן ודודאי אם אמר על מנת שאין לך עלי דין נזק הוי מתנה על מה שכתוב בתורה אבל למחול יכול עכ"ל יע"ש. והנראה מדברי התוס' דלר"מ דסובר דאף בדבר שבממון תנאו בטיל וא"כ בנזק וה"ה בקנס לא מהני רק אם מוחל הנזק וכן הקנס. אמנם לר"י דסובר דבדבר שבממון תנאו קיים וא"כ אף אם אמר על מנת שאין לך עלי דין נזק תנאו קיים וכן פירש הקצות החושן את דבריהם בסימן ר"ט סוף סעיף קטן י"א יע"ש ועיין בקצות החושן סימן תכ"ד סעיף קטן א':
והנה יש לומר דהנה גבי מפותה דלא אמרינן כלל דמחלה רק דאנן אמרינן דמחמת הנאת בעילה מחלה הכל וכמ"ש התוס' לעיל ד"ה קרע והנה לר"מ דס"ל בדבר שבממון תנאו בטל ואין יכולין לבוא רק מצד מחילה וא"כ גבי קנס דהוי דבר שלא בא לעולם דאף דהוי מחילה מ"מ אחרי כשהיא תובעת הרי חזרה מהמחילה ויש לה קנס. אמכם לר"י דיכולין לומר דהוי כאלו אמרה דאין עליה דין קנס ולא התחיל החיוב כלל דאם אנו באין מצד מחילה הרי התחיל החיוב ורק דמחלה שפיר אנו יכולין לומר דאם אח"כ תובעת דרואין דחזרה בה וממילא יש לה קנס אמנם אם אנו באים מצד זה דהוי כאלו אמרה דאין עליה דין קנס ולא התחיל החיוב כלל ואין כאן לומר דחזרה ממה שמחלה דהא לא התחיל החיוב כלל. והנה בהך דמתנה עמ"ש בתורה בדבר שבממון תנאו קיים פסקינן כר' יהודה כדמוכח בב"ב דף קכ"ו דדחיק הגמ' לאוקמי סתם מתני' כר"י והנה לפי"ז קאמר דגמ' זו דברי ר"מ דדווקא ר"מ לשיטתיה דאית ליה בדבר שבממון ג"כ תנאו בטיל וע"כ אם אנו רוצין לומר דמצד הנאת בעילה מחלה הקנס אין אנו יכולין לומר רק מטעם מחילה וממילא כשתובעת דחזרה בה ומגיע לה הקנס וא"כ גם במפותה אף דהיא גדולה יש לה קנס ושפיר הוצרך הריבוי דאם מאן ימאן ביתומה גדולה דאף דהיא מפותה מ"מ יש לה קנס אמכם לר"י דאית לית תנאו קיים גבי דבר שבממון וא"כ יכולין אנו לומר דמצד הכאת בעילה הוי כאלו אמרה דאין עליה דין קנס כלל וא"כ גדולה מפותה אין לה קנס וע"כ צריכין אנו לומר דהך ריבוי הוא בקטנה ומוכח לדידן דפסקינן כר"י דקטנה יש לה קנס ודו"ק: