אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן קד
במסבת נדה דף נ"ב עמוד ב' פסק מר עוקבא הלכה כדברי כולן להחמיר ותמה המל"מ בפרק ב' מהלכות אישות מאי נ"מ בסימן האמצעי בשלמא הקטן שלא תמאן והגדול שלא תחלוץ עד בואו אבל בסימן האמצעי אין נ"מ ולכאורה הנ"מ פשוט אם נתקדשה אחר בוא סימן הקטן לאחד וחזרה ונתקדשה אחר בוא סימן השני לאחר דאם לא היה כאן ספק רק מפני הקטן והגדול ממ"נ לא היתה מקודשת לשני אבל עתה חיישינן לסימן האמצעי וצריכה גט משניהם רק דבעל סדרי טהרה סתר זה דאמאי לא ניחוש שמא נשרו דהא בדאורייתא חיישינן וא"כ בלי חשש סימן האמצעי צריכה גט משניהם דאולי אחרי שנתקדשה לראשון באו סימנים אחרים ונשרו. ולי נראה דכיון דאם באה לכלל שנים וידענו דלא הביאה סימנים ליכא עוד חזקה דרבא כמשמעות תוס' בב"ב דף קנ"ד ע"ב בדבור הראשון שם ומבואר בתוס' נדה דף מ"ח ע"ב דכל היכא דליכא חזקה דרבא לא חיישינן שמא נשרו. ולפ"ז זו שנתקדשה תחילה לאחד אחר בוא סימן הקטן וע"כ אחרי י"ב שנים נתקדשה ואם תאמר דאין קידושין תופסין משום דקטנה היא וע"כ הגיע לכלל שנים מבלי סימנים ואם לאח"כ נתקדשה לשני אחרי בוא סימן האמצעי אם לא היו חשש מחמת הסימן לא היה לכו למיחוש שמא כשרו סימנים אחרים דהרי אין בזו חזקה דרבא וזה פשוט:
אלא דלכאורה יש נ"מ גם לענין נגעים דאם היה בנתק שער צהב דק כדי ליטול בפי הזוג שהוא שיעור האמצעי לרש"י ושער שחור כדי לקרוץ בצפורן דאם לא היה ספק על סימן האמצעי היתה ממ"נ טהורה דאם הוא סימן טומאה גם שער שחור הוא סימן טהרה מה שאין כן עתה חיישינן דאולי השער צהב שהוא כשיעור האמצעי הוא סימן טומאה והשחור מפני קוטנו אין בו כדי לטהר וגם זה פשוט רק דלפ"ז יש לתמוה אמאי לא הביא הרמב"ם בספרו כלל סימן האמצעי והרי יש נ"מ גדולה דאע"ג דכתב במעד שינטל בזוג עד לכוף ראשן לעיקרן הוא ספק אין זה מספיק דהרי יש חילוק גדול להיכא דשייך ממ"נ כמובן. והיה נראה לומר דבר חדש דלפי מה דאיתא בנדה דף ז' ח' דלשמואל ור"א אין הלכה כר"א אלא בד' לשמואל רק בסדר טהרות ולר"א בכולי תלמודא ומוכח שם דאף להחמיר אין לחוש כר"א בשאר מקומות מדקאמר ר"ז לר' פדת דמיניה ומאבוה משתרי קטף בשביעית לעלמא מכלל דאפילו לחומרא ליתא לר"א וא"כ ליתא לדמר עוקבא דחש לדר"א כאן ואמר דהלכה כדבריו להחמיר דהוי יחיד במקום שנים ועוד דהוא תלמידו של שמואל כידוע בשבת פרק שני ובאלו מגלחין ושאר מקומות וא"כ אפשר דגם להרמב"ם כדי לקרוץ בציפורן הוא שיעור הקטן אלא דלא פסק כוותי' ואם הוא שיעור האמצעי לדעתו כמ"ש נושאי כליו ז"ל מ"מ לא הוצרך להביאו ומ"מ יש לתמוה על מה שכתב הרמב"ם בפ"ז מהלכות טומאת צרעת בשער שחור אינו מציל עד שיהי' בו כדי לכוף ראשו לעיקרו והרי כשיהי' השער צהוב רק ליטול בפי הזוג ראוי שיציל ממ"נ: