אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן צד
בעזרת הש"י יום ה' תרי"א לפ"ק אונגוואר יע"א:
שלום וכל טוב לכבוד הרב המאור הגדול חכם וסופר. אשכול הכופר. כקש"ת מוהר"ר משה רובינשטיין ב"ד דק"ק טשאנגראד והגליל:
מכתבו הגיעני. הנה לפי מכתבו עתה הכתב שנעשה בין הצדדים הוא באופן אחר לגמרי ואחרי שכתב מעכ"ת ני' שהיבם איטר רגל וגם נשוי אשה ויש לו אחים פנוים ועל זה בנה יסודו במקצת. הנה עתה נודע לו שהקנס איננו על היבם שיבוא הוא הגדול לחלוץ דווקא. רק התחייב עצמו שאם יקראו לו או לאחיו לחלוץ ולא יבוא יתן אלף זהובים נמצא הקנס אינו תלוי בחליצה של הגדול כלל. ונראה מדברי הרמ"א בסימן קל"ד דדווקא באב על בנו יש אומרים דהוי אונס ולא בשאר הקרובים והמעיין בב"י דאפילו באונס גמור אונס מיתה כל שהוא מגרש להסיר האונס מאביו לא חשיב גט מעושה והרמ"א כתב וי"מ באב על בנו משמע דגם בב"י אינו מחמיר רק באב על בנו ולא בשאר קרובים אפילו באונס גמור ואמר רק לשון חומרא וכ"ש אם הקנס בא עליו מעצמו נמצא אם יבקשו לאחד מן האחין שיחלוץ. ואם לא ירצה לחלוץ יהיה אחיו הגדול מחוייב לתת אלף זהובים ויחלוץ אחיו הקטן שאיני אטר והוא פנוי כדי לסלק האונס מאחיו לא הוי חליצה מעושית כלל. ומענין חליצה במקומו המבואר סוף פרק ז"ב בתלמודן. ומבואר בשיטה לסנהדרין דאין בין יבם ויבמה לשאר טוען ונטען לענין זה יע"ש (ולמה לו להביא ספרי) נראה דגם היש"ש לא קאמר רק אם יש שם ב"ד קבוע תמיד דקרינן בהו זקני עירו אף ע"ג דמכח רבוי אמרינן אפילו לא ידעי רק להקרות אבל שיהיה קפידא אם רוצים שניהם או שהתחייב עצמו לבטל ההתחייבות מפני זה לא קאמר ועכ"פ אין כאן פסול בחליצה ומעתה לענין דיני ממונות שיש ביניהם אחרי כי בלתי ספק יגישו תעצומותיהם לפני השרים היושבים על המשפט ומה לנו לדבר בזה וידע מעכ"ת ני' כי הרב מקעטשקעמעט כתב אלי והודיעני כי שאל מאת מעכ"ת לשלוח לו מה שכתבתי אליו ונשמט ממנו מעלתו ולא שלח אליו וגם האריך לקיים התנאים והכתב התקשרות. והנה לאשר דמיתי כי הקנס נעשה באופן שכתב אלי מעכ"ת תחלה כתבתי לו בקוצר כי גם אם רק יש ספק עישוי אין להתיר כיון שהיא בחזקת איסור עומדת ולדעת המרדכי הוא דבר שבערוה והעתקתי לו מה שהשבתי אל מעכ"ת ני' ואבקש מאת מעכ"ת ני' כי לא יכתוב לי עוד בדבר הזה כי קצתי ובחלה נפשי בדברי ריבות. וה' ית"ש ישכון בפורינו אהבה ואחוה שלום וריעות דברי ידידו הכותב באישון לילה בחפזי מאד:
הקטן מאיר א"ש: