אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן עט - ב
אודות הגט אשר סידר מעלת כת"ר ני' וכתב שם האשה רייזיל וערערו תחילה על מה לא כתב רייזא מפני שכך קורין אותה סימא רייזא ומעכ"ת השיב להם שהוא שם שעשוע בלבד ומאחר דלא נודע כלל איך היה שמה מהעריסה יש לכתוב עיקר השם הנה באמת איניני בקי בשמות מדינתכם אשר נתקדשו יום יום ולא נמצאו בב"ש ובג"פ כלל. אך ראיתי בתשובת בית אפרים באשה שנקראת מעריסה בשם אסתר רוזא ושוב נקראת בפי כל עניא רוזא והורה לכתוב אסתר רוזא דמתקריא עטיא רוזא נראה מזה דאינו שם שעשועי בלבד ובאמת לא ידעתי מדוע יהיה רייזל עיקר ורייזא שעשוע. ואולם אחרי החקירות שעשה מעכ"ת ני' ושאל ודרש היטיב על שום מה נקראת האשם בשם זה ונודע כי על שם קרובתה נקראת כן והיא היתה שמה רייזל בלמ"ד ובפרט כי גם בכתובתה נכתב כן יש בזה לבטל הערעור הנ"ל:
ועל מה שכתב בשני יודי"ן והשם נקרא בציר"י ומבואר בב"ש וכן בספר טיב גיטין שכל שם שנקרא בציר"י כותבין ביו"ד אחד ורק כשכותבין בפת"ח חריף כותבין ב' יודי"ן ומעכ"ת כתב שסמך על עמודי עולם שהמנהג פשוט לכתוב כן בכתובות ושטרות כל כה"ג בשני יודי"ן בזה לא אוכל לדבר מאומה כי הדבר זר מה ראו לסור מחדש ממנהג הראשונים והנה בשם הירש וכדומה שאין כותבין בעי"ן ותמה מעלתו על זה נראה ברור דתחלת שם זה היה באמת נוטה לחירו"ק או לציר"י ולזה אף שאח"כ מפני שינוי המבטא נשמע כמו סגו"ל ומ"מ לא זזו מכל אשר מצאו לרבותינו הקודמים וסמכו על זה שכתבו הגדולים שם זה ביו"ד. ועוד שאין השינוי ניכר כל כך וכמו שכתב הצ"צ בשם מערקיל דלא ניכר כל כך אם נקרא בפת"ח או בסגו"ל והודה לו בזה חתנו בעל. עבודת הגרשוני אולי וע"ז לא השיג הב"ש בשם מערקיל דאין משנין כמו שכתב. בשם נעכא דדווקא בשם מערקיל דעיקר קריאתה בחט"ף פת"ח או סגו"ל. וכמו שגם בלשון הקודש ישן הפרש בין כשיש כ"ח נראה בסוף או נ"ח נסתר אף שאין למדין בשמות מדקדוק לה"ק זכר לדבר מיהא הוי והחוש יעיד לכן בשם מערקיל ההברה ניפלת על סוף השם ותחילתו נחטף לכן אין ניכר אם קורין בפת"ח או בסגו"ל. אבל בשם נעכא עיקר ההברה על האות השני וניכר היטב איך קורין לזה אין משנין:
ומכל מקום כיון דשני יודי"ן מורין לפי מה שכתוב בכל מקום על פת"ח חריף או במקום שמדגישין היו"ד השניה חיים וכדומה אם כן מה ראו לעשות שני יוד"ן סימן לציר"י:
חסר