אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן עט - א
בעזה"י יום ה' תצא שנתד"ר לפ"ק פה אונגוואר יע"א:
מכתבו הגיעני ואודות הגט אשר שלח בעל לאשתו ויש בד חששות שהזכירו מעכ"ת ני' אחת לאחת ראשונה בשם אבי האשה ששמו אברהם ליב כתב בגט אברהם יהודא המכונה ליב והנוב"י כתב שיש לכתוב אברהם יהודא דמתקרא אברהם ליב וטעמו מבואר שם דתיבת המכונה אינו קאי על השונות רק על האיש או האשה ואם נכתב בכה"ג המכונה ליב יאמרו שזה האיש אינו נקרא רק ליב ולכך לא כתבו דמתקרי אברהם ליב זה יש לחוש לפי דעת הנוב"י ולא ידעתי מה שפקפק מעלתו ני' על דבריו וכ"כ הבאים אחריו הגאון מליסא והגאון בעל ב"א ומיום אשר ראיתי דברי הנוב"י נהגתי כדבריו ז"ל דבזה וודאי יצאנו כל החששות ומ"מ מי שכ' כדברי ב"ש וכ"ש בזה אבי האשה אשר לדברי מעכ"ת ני' נקרא בפי כל רק ליב אין לחוש בפרט שכבר ניתן:
ומה שלא היה מעורה מתחתון לעליון וגם משורה עליונה לא ירד לתחתונה רק נון כפופה ולא קוף או נון פשוטה בזה כראה שאין קפידא לכל הטעמים אבל מה שלא עלה מתחתונה למד בענין שאין זה הגט מעורה וכבר כ' הט"ז שיש לערות ולמשוך מתחתונה לשורה עליונה וכמו שהביא מעכ"ת ני' וכך הוא המנהג בכל הגיטין שראיתי והנה יש שני טעמים על מה צריך בדעת הרמ"א מעורה א' משום ספר א'. ובזה וודאי יש כמה סתירות מתלמוד דאין צריך להיות מעורה וכמ"ש הב"ח. ואולם הב"ש כ' הטעם משום שיכול להזדייף ולהוסיף שיטה בין השיטות ובזה וישב דעם הרמ"א שלא הכשיר אלא במקום עיגון והיה מקום לומד הנ"מ בין שני הטעמים אם האות יורד למטה מן השורה עליונה סמוך כל כך שא"א להוסיף שיטה שם בכה"ג כל שאין עולה מן התחתונה לעליונה. ולפ"ז יש מקום לומר דעד כאן לא החמיר הרמ"א אלא במקום דאפשר להוסיף אז אין מתירין לדעתו רק במקום עיגון. אבל במקום דא"א להוסיף מודה הרמ"א דכשר. גם שלא במקום עיגון אלא שלא מצאתי מי שחולק בזה וכ"ש שהט"ז תופס טעם דספר א' בעינן ואפ"ה אינו מכשיר אלא במקום עיגון:
גם מה שנקרע בשין של בנפשיכי בראש השמאלי שלפי ראות ענים אינו נשאר מן הראש לצד השין מאומה רק לפי מה שראו אחרים יאמרו שנשאר קצת לצד השין כבר ראה מעכ"ת ני' מה שכתב הב"ש בסי' קכ"ה סעיף קטן ל"ו דלמעשה אין להקל שלא במקום הדחק וכ"ש שלא ביאר אם נעשה קרע זה אחר הכתיבה או בתחילה היה הנייר קרוע שם גם ממנה שכתב בזמן וארבעה תחת וארבע אף דכשר בדיעבד מכל מקום לכתחלה וודאי ראוי לכתוב כמשפט הלשון וכמו שדקדקו רבותינו בזה ומעכ"ת ני' כתב שהמסדר ידיו רב לו בפוסקים ורק שלא דקדק בגט הזה ומה יועילנו זה אחרי שלא דקדק באלו אולי גם בדברים אחרים לא דקדק ואם אינו במקוה עיגון לא ידעתי מדוע נזקק מעכ"ת ני' לסדרו מעתה אם מקום עיגון הוא אין לעגן אותה. אבל אם אינו מקום עיגון אין אני מורה היתר מבלי גט שני ואם יש מי שמורה לו היתר יורה כרצונו. דברי ידידו הקטן מאיר א"ש: