אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן מח
אשר דרש ידידי מאתי אודות האיש אשר שבק לן חיים בתוך שנה ראשונה לנשואין והניח אשתו מעוברת מה דינו לפי המנהג שבתוך שנה ראשונה אינו נוטלת אלא מה שהכניס' אם מת מבלי זרע קיימא אם גם בהניחה מעוברת הדין כן. והנה לפי לשון תורה יש להסתפק אם הלשון זרע כולל מעוברת דהיינו היכא דנאמרה בלא זרע אם כולל ג"כ שלא תהיה מעוברת דהרי בתרומה דכתיב וזתע אין לה ובעינן ריבויי כנעורי' פרט למעוברת ומיהו מזה משמע דבכלל זרע יש ג"כ מעוברת דהרי. בנדה (דף מ"ד ע"א) מצריך תלמודן הנך קראי וקאמר דאי כ' רחמנא וזרע אין לה משום דמעיקרא חד גופא והשרא תרי גופא וכו' ואם מעוברת מקרי זרע אין לה א"כ בלא"ה איצטרך כנעורי' אע"כ דבעלמא בכלל זרע אין לה היכא דאין טעם לחלק גם מעוברת בכלל לכך איצרכו בתלמודן לאהדורי אטעמא אחרינא והא דאיצטרך ביבמות (דף ל"ה ע"ב) לר"ל דק"ל אין לו עיין עליו למפסל חליצת מעוברת היינו משום דבהפילה לבסוף איירי יע"ש בתוס' ד"ה ור"ל סבר וכו' ולעולם כל היכא דרתיב וזרע אין לה מעוברת ממועט אם אין לנו טעם לחלק וכאן אין טעם לחלק דאדרבה אמרינן בתקנה זו הבו דלא לוסיף עלה כמבואר באה"ע סוף סי' קי"ח בח"מ וב"ש שם וכן בלשון דאחר זה הולכין בשטרות כמבואר בכמה מקומות וכן משמע בנזיר שמעוברת מיקרי יש לו וולד יע"ש בדף י"ג ע"א דע"כ לא נחלקו אלא אי נחית אינש נפשי לספיקא אבל לכ"ע אם הי' ידוע שהוא וולד של קיימא מתחילה רק דאח"כ נעשה נפל הי' נזיר אע"ג דמעיקרא כשהי' בן קיימא הי' בבטן האם ש"מ דגם אז מקרי וולד. ומעתה לפ"ז כיון דמעוברת בכלל יש לו זרע מקרי אף לפי התקנה תטול האשה כל כתובתה וכן משמע קצת באה"ע סי' נ"א דהביא שם הב"ש ס"ק י"א דהוולד צריך שיהי' שלשים יום אחרי מיתתו ואם איתא דבעינן שיראה הוולד קודם מיתתו דכן משמע הלשון של בלא זרע קיימא אף אנו נצריך שיהי' דוקא שלשים יום בחייו דבעל ואם נאמר דהתם שאני דכשהי' שלשים יום אגלי מלתא למפרע שהי' וולד של קיימא א"כ ג"כ לענין מעוברת ראו' לומר כן דכשילדה אגלי מילתא למפרע שהי' לו זרע קיימ' באופן שנראה:
ברור ועיקר דאם תלד האשה ויהי הוולד שלשים יום תטול כתובת' משלם שאפי' הי' הדבר בספק קצת הי' ראוי לומר הבו דלא לוסיף עלה ואולם אם לה הי' הולד של קיימא אז אין לה אלא מה:
שהכניסה ויש להשליש ביד נאמן המותר על מה שהכניסה ביד' שליש שאם יהי' הולד של קיימא יתננה לאשה עד כדי שיעור כתובתה ואם לא יהי' הוולד של קיימא יתננה לאבי הבעל ולענין מזונות האשה ושכר הנקתה אם תבעה כתובתה בב"ד אין לה מזונות ואע"ג דכתב הב"ש בסי' צ"ג דאין לה לב"ד לתקן לאשה שלא יהי' לה מזונות בג"ח הראשונים או בתוך כד"ח של הנקה מ"מ אם תבעה כתובתה איבדה מזונות אף בתוך זמן זה כמבואר בח"מ ח"ב סי' ק' אבל כיון שאין לה מזונות צריך ליתן לה שכר הנקה כמבואר באה"ע סי' צ"ח סעיף ב' ואם יהי מותר על כתובת' דהיינו אם תלד וולד של קיימא ויהי' שם מותר על כתובתה תחת ידי מי יהי' המותר הזה אם תחת ידי אבי הבעל המת או תחת ידי אבי האשה מבואר בח"מ סימן רפ"ה סעיף ח' דבמעות מורידין קרוב לנכסי קטן וכתב הרמ"א שם דאם יש קרוב ורחוק שניהם נאמנין מורידין קרוב ואותו מעמידין ולפ"ז כיון דמשפחת אם אינו קרוי משפחה לפ"ז ראוי ליתן המותר לידי אבי הבעל מיהו היינו אם ג"כ מפורסם לנאמן כאבי' שאל"כ נותנין לידי הנאמן ולאשר רואה אני שאם תטול האשה כתובתה לא יהי' שם מותר ובפרט אם תטול ג"כ מזונות או לכל הפחות שכר הנקה ואין להאריך בזה ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות כי יש על האשה שבועה כידוע אם תבא ליטול כתובתה ואם לא תבעה רק נדוניא ג"כ כ' הב"ש בסי' צ' שאם אינה בעין צריכה לישבע ויש כח ביד ב"ד לטובת היתומים למחול על השבועה ועכ"פ פסקא דדינא לפענ"ד שתטול האשה מזונותיה והמותר יהי' משולש ביד שליש עד שתלד ויהי' הולד שלשים יום ואז יתנו לאשה בכדי שיעור כתובתה וכתבתי זאת לפום ריהטא מאוד לזאת ימחול לעיין בכל המקומות ולעשות הטוב והישר כי הנני טרוד מאוד בענינים אחרים וגם הגיע העת אשר אני מונע עצמי לכתוב דברי ידידו הק' מאיר א"ש.