אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן מה
אשר שאל מר בדברי השארית יוסף שהביא הב"ש בסימן צ"ז סעיף קטן ד' אם יש בעלי חובות על אביהם היורשים לא ניחא לן השבועה של אמנו כי השבועה תקנו חז"ל לטובת היורשים ויכולים לומר לא ניחא לן בתקנתא ואז יורשים כתובת אמן יע"ש ועל זה הרבה ונר לתמוה מכמה מקימות בדף נ"ג בתו' דצריכה לשבע ומדברי ב"ש עצמו בסימן קצ"ח סעיף קטן י"ד ומשנה מפורשת בכתובות דף צ"ג שאשה נשבעת לחברתה וכן מבואר בח"מ סימן קי"א:
לפענ"ד דברי ש"י והב"ש שהביאו ברורים וחלילה שיתעלם מעמודי הוראה הללו דברים פשוטים כאלו ואולם ביאור דבריהם הנה על הא דרב ושמואל דאמרו אם מת לוה בחיי המלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אד מוריש שבועה לבניו אמרו סוף פרק כ"ה הבו דלא לוסיף עלה כגון הפוגם שטרו ומת יורשיו נשבעין שבועות היורשים ונוטלים וכתב הרא"ש טעמא דמלתא דאלמוה רבנן לתקנת יתומים והחמירו בשבועתו יותר מכל הנוטלים בשבועה דמה"ט גם לטרוף מלקוחות לאחר מיתת המלוה אע"פ שאם היה חי היה צריך לשבע אם מת יורשיו נשבעין שבועות היורשים ונוטלים וכמבואר בח"מ סימן ק"ת בסמ"ע שהאריך שה מאוד ליישב דברי תשובת הרא"ש ומ"מ העולה לדינא מדבריו ודברי הש"ך שם וסוף סי' פ"ד דלטרוף מלקוחות יורשין נשבעין שבועות היורשים ונוטלים דדווקא לעומת יתומים איתא לרב ושמואל. והנה האשה הבאה לפרוע כתובתה מיתומים ויש שם ב"ח מאוחר יש עליה שבועה משני צדדים מצד שבאה לפרוע מיתומים ומצד שבאה לפרוע מנכסים משועבדים לב"ח והיינו מדינא דמתני' דכתובות דף הנ"ל אלא הפרש יש דמצד זה שבאה לערוף ממשעבדי אם מתה לא חמיר כח דב"ח שנכסים אלו משועבדים אליו בלבד מלוקח ממש דאמרינן הבו דלא לוסיף עלה דרב ושמואל ויורשים גובים בשבועות היורשים ה"ה כשיש ב"ח מאוחר גובים יורשים כתובת אמם בשבועות יורשים בלבד וממילא יצא לנו מזה פשוט שאם כתב לה נדר ושבועה אין לי וליורשי ועליך ועל יורשיך למ"ד דמועיל לפטור משבועה לעומת היורשים אבל לא לפטור מלקוחות וצריכה לשבוע כשיש שם ב"ח מ"מ אם מתה יורשים נשבעים שבועת היורשים ונוטלים כיון דלעומת היתומים אינם צריכים לשבוע רק לעומת הכ"ח. ובזה אדם מוריש שבועה לבניו נמצא כשלא פטרה הבעל ומתה מה מעכב את היורשים לגבות את הכתובה. השבועה שהיתה האלמנה מחוייבת לשבוע נגד היורשים לא השבועה שהיא חייבת לעומת הב"ח ולפ"ז שפיר קאמר הש"י דאם היתומים הם עצמם יורשי כתובה יכולים לומר אי אפשרנו בתקנת חכמים ואנו מוחלים השבועה שיש לאמנו מצדינו ולא נשאר רק השבועה לעומת הב"ח ובזה ליתא לדרב ושמואל: