אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר
סימן מג
את אשר כתב הדר"ג בענין הך דבת ר"ג דאמאי לא חיישי' למיתה אע"כ דסבר דלא חיישינן אף לשמא ימות ממילא לדידן חיישינן וה"ט דרי"ף והרמב"ם. ידיד' ה' לא מצאתי מי שיאמר דלא חיישינן למיתה לזמן מרבה כמ"ש התוס' שם בגיטין אבל נראה דאין צורך לעשות תקנה אל הנולד יותר מאשר הי' מניקתו דגם על אמו יש חששא זו דשמא תמות ויכולה האשה לאמר הא קיימא אחרת בחריקאי:
החקירה אשר חקר מעכת"ר ני' אם לדעת הסוברים דאם פטר השליח משבועה מעיקרא גם לאחר תקנה דש"ה שלנ"ע אם צריך שתדע האשה דפטר אותם דאל"כ מצית למימר רציתי לשחק בך כמו בהכמין עדים אחורי גדר להרשב"א חקירת חכם כי"ב היא זו וגם מ"ש לתרץ דברים ראוים אל חכם לב כי"ב והנה לדעת הב"י שפסק כהרמב"ם והרא"ש בשם ר"י וסיעתם דכל שהיא מודה שקיבלה המעות רק שאמרה לשם פיקדון קבלתי וכן נתתים לי היא מקודשת וודאי אע"ג דגם הוא ס"ל כדעת הרשב"א דאם הכמין עדים אינה מקודשת כמבואר בב"י בסי' מ"ב אפ"ה ס"ל כאן בסי' ל"ה דהיא מקודשת וודאי כל שמודה שקיבלה הכסף נראה לכאורה דכ"ש דאם היא מודה דקבלה לשם קידושין ורק שכיונה לשחק דאין בדברי' כלום אם לא שנאמר דבזה אין העדים יכולם להכחישם מה שאין כן בהיא אומרת לפקדון העדים יכולים להכחישה בבירור שקיבלה לשם קידושין דעכ"פ הי' להרב"י לומר דאף באומרת לפקדון קבלתי ושתקתי לדברי העדים השלוחים כשנתנו לשם קידושין כי כוונתי לשחוק בהם ואולם לדעת הסוברים דאפילו בהיא מודה שקבלתי לא הוי קידושין וודאי אזי יש לדון דאם אינה יודעת שפטרום המשלח ואולם אף במכחשת כתב המחבר דהוי קידושי ספק והח"מ תונה מה ספק יש כאן ולכאורה אם נשבעו העדים הרי שוב אינם נוגעים כלל ורק דכל עד שצריך שבועה אינו עד כמ"ש התוס' וסייעתם והרי שבועה זו דרבנן ומדאורייתא אין עליהם שבועה כלל ואיך יתבטלו הקידושין ונאמר דלא הוי מקודשת כלל למה מקדש בפסולי עדות דרבנן דמקודשת רק שאם רוצה להיות עמה צריך לקדש בפני כשירים (וזה כעין מה שכתוב הח"מ והב"ש שם אלא שהוא ז"ל כתב מפני שאין כאן נגיעה דבין שיאמר אהדרנהו ובין שיאמר שמסרו לה צריכין שבועה ולפ"ז אם לא הי' יכול לומר החזרנו כגון שיש עדים שהמשלח הלך למרחוק מיד אחרי שמסר להשכיח הכסף הי' נסתר ואולי גם הח"מ זה כוונתו) ולהיפך יש לתמוה אמ"ד דהקדושין בטלים לגמרי ואולי ס"ל כדעת הרי"ף בתשובה שהביא בתשוב' להרמב"ן דכל מקדש על דעת' דרבנן מקדש ולכך בפסולי עדות דרבנן הקידושין בטלים וכמ"ש הב"ש בסי' מ"ב ס"ק י"ט ואפשר דבזה פליגי בירושלמי בקידושי כסף לאחר תקנה לדברי התוס' ועכ"פ לדידן דקי"ל בפסולי עדות דרבנן מקודשת נראה לכאורה וודאי דאף כאן מקודשת עכ"פ אם נשבעו השלוחים מקודשת מדאורייתא רק שצריכה קידושן אחרים כמו שכ' המחבר לקמן בסי' מ"ב וזה שכ' כאן ספק קידושין או הוא ל"ד או מיירי כל עוד שאינם נשבעין והבעל משלח אינו משביעם אבל אם נשבעו לכאורה מקודשת עכ"פ מדאורייתא ולפ"ז כראה דאם אינה יודעת שפטרום אינה יכולה לומר לשחוק נתכוונתי שלא ידעתי שנפטרו דהרי אף אם לא פטרום וישבעו תהי' מקודשת ואין לה לשחוק בזה:
איברא לפמ"ש המל"מ בפ"ז מהלכות אישות להסתפק אם שלח שליח לקדש וקידש קידושין דרבנן או ספק קידושין אם יכול לומר לתקוני שדרתיך או לא ואת"ל דיכול לומר לו כן א"כ צ"ל הא דאמרינן כאן דע"י השליח הוי ספק קידושין צ"ל היינו דהמשלח צוה לו לקדש בלא עדים וזה צ"ע אם לא יהי' חשוב כפטרוהו ואולי עדיף מיני' דאם צוה לו לקדש סתם הי' לו לקדש בעדים ומצי למימר לתקוני שדרתיך ואפשר דהיינו טעמי' דמ"ד דאינה מקודשת כלל וצ"ע אם שייך בזה לומר דאדרבה הבעל הי' לו לומר שיקדש בעדים כדאיתא בפ"ק דב"מ דאינו דומה כלל וכ"ש למ"ד דאפילו בשניהם מודים אינה מקודשת דלא דמי כלל:
ולענין הספק השני אם למ"ד דאין שבועת היסת בפחות משתי כסף ונתן לשליח רק פרוטה אחת אם מחשב נוגע כיון דרק משום פחיתות הממון אין בו שבועה אבל מעיקר הדין הי' עליהם שבועה חשב נוגע לא אכחד מהדר"ג כי זה ימים בעסקי בסוגיא ההיא הי' פשוט בעיני דאינו חשוב נוגע עד שתמהתי על הר"ן בקידושין שתמה על מה הביא הרי"ף הירושלמי דעשה הכתף עד דהרי לאחר תקנה אינו נחשב עד ונפלאתי דהרי הר"ן ר"פ דשבועות הדיינים כתב דמסתברא דשבועות היסת אינה פחות משתי כסף וא"כ יש נ"מ באם הוא פחות משתי כסף ולענין קושית הרשב"א בתשובה נראה לפענ"ד דאין כוונת הרשב"א להקשות על הרמב"ם רק לברר הדין אליבא דנפשי' דהרי על הרמב"ם בלא"ה אין קושיא דהרי הוא פסק כאן בפירוש דאין השליח נשבע רק היסת כמבואר בפ"א מהלכות שלוחין הלכה ז' וע"כ זה שכ' הרמב"ם בפ"ו הלכה ה' דצריך לשבע שבועות המשנה ה"ד בנותן מעות לקנות חפץ או ניתן לו למכור חפץ שמתעסק בשל חבירו וכ"כ התומים בסי' צ"ג וכן הנ"מ בפשיטות וע"כ הרשב"א בתשו' שהביא ב"י בסי' צ"ג טעמי דנפשי קאמר דלדידי' ס"ל דאת"ל דמשלח חפץ למכור צריך לשבע הי' ג"כ כל שליח נשבע שבועת המשנה וזה א"א מסוגיא דקידושין מעתה אין להקשות עליו דיש נ"מ לענין פחות משתי כסף דאולי איהו ס"ל כדעת הר"ן ור"י שהביא הטור בסי' פ"ח דאף בהיסת צריך שתי כסף כתבתי כל זאת להשתשע בדברי קדשו והדר"ג אשר יבחר יקרב: