אור ברסלב

אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר

סימן כב

סימן כא

שנית להנ"ל על ענין הנ"ל:

אמרותיו הגיעוני ואשיב מעט על אשר השיג על דברי הנה כתבתי כי לפענ"ד מוכרח דעת רש"י ותוספות בחולין דאין חילוק בין נשמטה הירך לגמרי או קצת דלעולם הדרי בריא דאם לא כן לא היה מפרשים שמוטת הירך דטריפה דמיירי באיעכל ניבי' אשר אין מרומז כלל בלשון שמוטה לומר דמיירי באיעכל ניבי' יותר מאשר יקרא באיפסק ניבי' דכשר והיו מפרשים דמיירי בנשמטה לגמרי דנרמז יותר בלשון שמוטת ירך:

ומעכ"ת ני' השיב משום דאמר שמוטת הגף והתם טריפה אף אם לא נשמט לגמרי אף ע"ג דהתם טריפה גם בלא עיכול ניבי' י"ל איידי וכו'. והנה אחרי כי מעכ"ת אמר איידי למה לא יפרשו שמוטת ירך לגמרי ויפרשו איידי. ועוד כיון שיותר לדעתי מרומז בשמוטת ירך נשמטה לגמרי מעיכול ניביה רב גופיה איך סתם ואמר שמוטת ירך ושמוטת הגף ונדע ממילא דמיירי באיעכול ניבי'. ומעכ"ת כתב דגם בבכורות לא הוצרך רש"י לפרש דמיירי בלא נשמט לגמרי אחרי שפירש בחולין הך שמוטת ירך דמיירי בלא נשמט לגמרי שסמך על מה שכתב בחולין דשמוטה היינו שנתעכלו ניביה והוא פלא בעיני כיון שסמך עצמו על היודע סוגיא דחולין לא הוצרך לפרש כלל דמיירי בלא עיכול ניביה ויותר היה לו לרש"י ללמדנו דמיירי שלא נשמט לגמרי שלא שמענו כלל רק בר"ן בחולין לפי פירושו והנה הר"ן כתב ניטל ופירושו לפי מה שראיתי בדברי הבאים אחריו היינו שניטל ממש ולא שנשמט הפרי תואר כתב כן ולא לחלוק על הר"ן בא חלילה לקדוש ה' כמוהו לדחות דברי הר"ן בפשיטות אבל מבואר שהוא מפרש דברי הר"ן וגם בעל דמש"א שהביא בעל כנה"ג פירש כן ולכך הקשה דהיינו ניטל הירך וחלל שלה כיכר והכנה"ג שהשיג עליו ודחה אותו דהתם ניטל הכל עד שהחלל ניכר אז הוי נבילה רק דקשיא על הר"ן אם ניטל היינו ממתני' דבהמה שנחתכו רגלי' ולזה אמרתי דמתני' מיירי שנחתך לגמרי ולא שייך שם עור ובשר חופין אותו אבל כאן מיירי שניטל עצם הקולית לגמרי ועור ובשר קיימין דאפ"ה טריפה כיון דלא שייך הדר בריא ורק שלא יהי' כראה רחוק שינטל העצם לגמרי ויהי' עור ובשר קיים וחופין אותו לזה כתבתי שיתכן, דהיינו ראש הקולית שהוא כבוכנא באסיתא נוטל לגמרי דאז, טריפה ג"כ אעפ"י שעור ובשר חופין אותו ומה ענין לזה תשובת הרשב"א שהביא הב"י בטור ובשו"ע סימן וי"ו שנוטל קורט מראש הקולית ורוב נביו קיימין ולא נתעכלו רחוק הוא בעיני שיאמר מעכ"ת שאם נשמט לגמרי ממקומו טריפה. ואם נשבר ראש עצם הקוליות לגמרי יהיה כשר לזאת אינני רואה סניף לענין התיר אשת איש לאחר י"ב חודש בנשמט ממקומו אף שלענין טריפות הואיל שהגאון בלבושי שרד הורה כן לאסור הייתי מורה כדבריו אבל להקל באיסור א"א אין להקל כלל לפי עניות דעתי:

בדין אם זה הנמצא ונשמטו יריכיו אם יקרא גופו שלם לא למעשה אמרתי וכל שכן בזה שהיה נתפח קצת פניו כמ"ש מעכ"ת ני' וקשה עלי לחלק בזה בין עד אחד לשני עדים כנו שאין לחלק במתניתין דאין מעידין על פרצוף בין אחד לשנים:

בדין סימן מקום האמור בב"מ לפענ"ד לרש"י היינו מקום מצומצם וכמ"ש רש"י שם דף כ"ב ע"ב מקום מכריז ולפי דברי התוספות שם עיקר הסימן הוא לדעת רש"י מת שיודע מה האבידה ורק בלא סימן מקום חוששין אולי אדם אחר ג"כ אבד חפץ כזה אבל ע"י סימן מקום אין חוששין עוד וא"כ אין שייך כלל זה להתיר עגונה שאין אנו יודעין כלל מבעל האשה רק שאנו יודעין שהיה ביה הדרך וכן לדעת התוס' שם וכבר כתבתי שאין אחד מן הגדולים אשר ראיתי מביאין ראיה מסימן מקום דמציאה לכאן באופן אחרי אשר אין כאן הום סימן לא בבגדים ולא בגופו כלל אחרי כי הנאבד ירכו ה"א לבד נשמטה והנמצא ב' הירכות נשמטו ואם קרה לו כן מפני נפילה או זריקה אחרי כן א"כ עכ"פ אין כאן סימן כלל:

ואשוב עוד לומר מה שכתבתי במכתבי העבר אם הנמצא היה מוטל על אם הדרך ויש שם מן הסתם ערי ישראל קרובים לדרך ההוא ואחרי כי אין דרך בני ישראל לראות מת ישראל מוטל על אם הדרך ולא יודיע אל עיר הקרובה אל החלל ואם באנו לחוש שזה הנמצא אינינו ר' דניאל הנאבד על כרחינו שהיה מוטל בר מנן הנמצא שלשה ימים כיון שהוא דומה לפי עדות שני עדים שהיה דומה לצורת ר' דניאל וא"כ לא עבר אדם מישראל בזה הדרך זה שלשה ימים וא"כ אין הדרך ההוא שכיחי רבים וכיון שידענו כי ר' דניאל נסע בדרך ההוא ולא ידענו מאחר בזה יש לסמוך על סברת המבי"ט דאין כאן עוד איסור תורה והחולקים בכה"ג מודים אליו ואחרי שהוא רק ספק שלשה ימים יש למי שלבו כמשמעתי להורות קולא אבל אנכי קלתי בעיני מאוד מהורות קולא בזה:

ה"ק מאיר א"ש

תוכן העניינים

אמרי אש חלק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה