אור ברסלב

אמרי אש חלק אבן העזר· רבי מאיר אייזנשטטר

סימן כ

סימן יט

תשובת הגאון מאור הגולה מהור"ר משה סופר זצ"ל על הנ"ל:

שלום וכל טוב לידיד נפשי הרב הגאון המפורסם המופלג כקש"ת מהור"ר מאיר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק יארמוט יע"א:

יקרתו הגיעני בזמנו ואמרתי אניחנו עד עת פנוי לשוב על עמקי פלפולו הגם שאינם נצרכים להיתר עגונה הלז. ואמנם נחליתי בטוב ישמע כל ימי חנוכה העבר ובין כך ובין כך רבו כמו רבו כמה אגריות הנצרכים לשעה. ועוד כמה ענינים שונים אמרתי למהר המצוה עדיף מה שנוגע להלכה ולמעשה דעכ"פ אמת שאין ספק דמסל"ת של הגוי היה בקישור דברים וכבר נהגו להתיר גוי מסל"ת עפ"י היכר ט"ע שלו וא"כ לא צריכים לדון אם שמע מהגוי' הרצחנים מסל"ת או לא כי הוא בעצמו הכירו בטוב. אך בשני דברים פקפק פר"מ איך היה זה ששפכו זפת רותח לתוך פיו ומי פתח פיהו עובדא ידענא הרבנית אלמנת הגאון חק יעקב זצ"ל לעת זקנתה היתה אצל נכדה הגאון מהור"ר נחמיה זצ"ל אב"ד דמדינות לוטרינגן בק"ק ננסיך ועל צווארה מחרוזות מרגליות גדולים ויקרים ויהי בבקר בשעת תפילת שחרית והיא שכבה וישינה על מיטתה ופיה פתוח כדרך כמה אנשים בשעת שינה והנער המשרת לבד עמה בבית שפך קדירה סיד נמוח לתוך פיה ולקח המרגליות וברח לו ונתפס ונידון:

מעתה אל יתפלא על נידון שלפנינו כי לדעתי פרצה קראה לגנב שהיה הישראל האורח ישן פרקדן ופיו פתוח ועי"ז נפל מלתא בדעת הרצחנים לשפות זפת רותח לתוך פיו ויען כי זפת דבר הנדבק ומדבק פה ולשון וחיך וא"א לצעוק ונחנק בגרונו טרם שנשרפו מעיו וזהו ענין פשוט מאוד:

ומה שפקפק דלמא משום איבה על אשתו הגיד מעשה אשר לא היה כבר הראה מעלתו לעיין בספר עזרת נשים דמייתי שם בשם תשובת מהריב"ל אך מביא שם דהכל לפי הענין והכא הלא כל עין שכל יראה מה היה לו להמציא מעשה נפלא בשפיכת זפת ולא אמר בקיצור אשתי הרגה פלוני הנאבד והלא משום כך בעי קישור דברים להר"ן דעל ידי זה ניכר שאין כוונתו להעיד אלא לספר ענין ומכ"ש להמציא מעשה נפלא כזה הלא יש שופטים בארץ מדוע לא הלך. ולדעתו כי ימצא חן בעיניו ויאכילה קורצא ומטעמים. ובצירוף שנאבד זכרו ואפילו לנחלה אם נאבד זכרו ורש"י פירש באומרת בריא לי אם היה קיים היה בא אף על פי שהר"ן הקשה עליו מ"מ שוב אין לבי נוקפי על ההיתר הנ"ל ומזכה אני במקומי בתנאי שיסכים עמי:

מכ"ת רמז לי במה שפשוט לי שאיסור לאו דאורייתא יש בקבלת עדות מעובד כוכבים. וכתב מכ"ת כלאחר יד שאין בו שום איסור אלא דלא מהימן אהו' י"נ ימים רבים תיה פשוט לי כך דיש לא בקבלת עדות מעובד כוכבים אלא שהיה לי על זה איזה קושיא ומ"מ היה לי דבר פשוט עד שפ"א כתב לי הגאון מהר"ם בנעט זצ"ל בתוך תשובה בפשיטות שאסור לקבל עדות מעובד כוכבים ושכ"כ היש"ש סוף יבמות ולא כתב שום טעם מנ"ל וחפשתי ביש"ש ולא מצאתי. אך לפע"ד הדבר פשוט מאוד שהרי הרמב"ם בפתיחה מונה לאו לקבל עדות רשע וכ"כ בפנים וכ"כ ג"כ בספר מצות שלו מצות ל"ת רפ"ו וכ"כ סמ"ג סי' רי"ד ואפילו הכשר המצטרף עמו והוא ש"ס ערוך וא"כ אלו העוברים על ז' מצות ב"כ ולכל עע"ז וכבר ביאר בתשובת מעיל צדקה כי אין התנצלות מטעם שיתוף יעיי"ש והא דהכשירו ערכאות תיקנו חכמים ויש כח ביד חכמים אלא לפי"ז יש לומר הא דהצריכו תוס' והמרדכי רפ"ק דגיטין והג"א שם לפסול עדות עובד כוכבים מטעם שאינו אחיך י"ל ההוא אפי' כאנטינונוס קודם שנתגייר אבל סתם עובד כוכבים אסור לקבל ממנו ורבינו יקיר דס"ל עכו"ם כשר מן התורה ס"ל כיון דיש לו חייס לאפוקי עבד. אין לו חייס כמבואר בפ' הבע"י דלא נקרא אח ואחות ויוצא חלציו כמ"ש התוס' בשם הקונטרס שם נמצא עבד. אינו אח לענין חייס מ"מ הו"ל אח לענין מצות וצריך ג"ש או קרא למעוטי אבל עכו"ם נהי דלא הוי אח למצות הו"ל אח לחיים וכשר מן התורה ונ"מ לחסידי אומות העולם אלא דצ"ע קצת דמשמע דקאי אערכאות ולא משמע דמיירי בחסידי אומות העולם רק דלא מקבלי שוחדא. וזהו מה שקשה קצת אבל הדין אמת לע"ד:

מה שכתב פר"מ מתה"ד שברמ"א י"ד סוף סי' קב"ט יעיין בהיפוך מזה בהמרדכי דמייתי רמ"א סי' קכ"ח סעיף ב' וע"כ אין הנושאים שוים. וה' את שנותיו יאריך הב"ד א"נ:

משה הקטן סופר מפפד"מ:

תוכן העניינים

אמרי אש חלק אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה