אמר שומר· רבי אברהם חיים אדאדי
נב
מעשה בקלא דלא פסיק על בתולה אחת בוגרת שנבעלה ועד אין בה והיא אומרת מבחור אחד מקרוביה אשר דר שם באותו חצר ואמרו הנשים שמצאו בחלוקה כתמים של דם והבחור הנז' מכחישה ואף שהכוהו מכות עצומות אצל המוקדם שלא כרצוני מעולם לא הודה ולבסוף נישאת לאלמון אחד בחזקת בעולה ונכתב בכתובתה כן וכן לא נכתב כי אם מנה ואמר הבעל שמצאה בתולה ובא אלי יום שבת בבקר לשאול על קריאת ואברהם זקן ואמרתי לו אינו מן הדין שיקרא כיון שנשאה בחזקת בעולה הן אמת דבס' אדמת קרש ח"ב ס"ד פשיט ליה בנושא בחזקת בעולה ונמצאת בתולה כבתולה גמורה חשיב לה מ"מ מדברי הגו"ר שם שרמזם החק"ל שם סל"א לא משמע כן וכן הרב חיד"א בח"ש ח"ב סל"ח אות ח"ן גמגם עליו ומייתי מהב"ח ובית שמואל ובס' עצי ארזים דלא כוותיה וכן הסכים החק"ל שם ובנ"ד גריעא טובא דהיא הודית מעצמה שנבעלה לא כן בנדון החק"ל שהודית ע"י שפיתוה בירירי הקנסות ועוד דאוושא מילתא בעיר קרוב לשנה ויותר שפלונית נבעלה לפלוני ואביה הולך ובא אצל ב"ד כדי שיכופו לנחשד הנז' שישאנה שבדעתו מן הדין חייב לישאנה ואינו כן דבוגרת מפותה היא ועוד דסתם זנות בעיר בחזקת רצון הוא כמ"ש הרמב"ם בהל' נערה ואם היא עכשיו תחזור בה ממה שאמרה מקודם לא צייתינן לה ולדידי גם הרב ארמה קדש יודה בנדון כזה דהוי השתא כחובא ואטלולא להחזיקה בבתולה והבעל הנז' עוית ואמר לש"ץ משמי בהפך והוציאו ס"ת בשבילו וקרא ואברהם זקן ועונו ישא מחשש ברכה שאינה צריכה: