אור ברסלב
אמונת שמואל שאלה לו

אמונת שמואל· רבי אהרון שמואל קוידנובר

שאלה לו

שאלה לה

בכפר אחד שדרים שם יהודים וערלים וגזר המושל שלא ידורו בבית אחד יותר משני הוי"ז ליי"ט דהיינו שני ב"ב הן ישראלים הן ערילים וראובן ושמעון שהושיבו בביתם כמה דיורין אמרו להקהל שהם ילכו אל השררה יר"ה להשתדל לבטל הדבר והקהל יתן ההוצאות והקהל השיבו אין אנו חפיצים בהשתדלותך כי אדרבה טוב לכו עתה מאז והיא מעמד הק"ק כי מחמת זה לא ירבו דיורים בקהל ואת מזיק לנו בהשתדלותך להושיב בביתך עניי' ומוליכין ומטילין עלינו את העול ואין אנו חפיצי' להושיב בבתינו יותר משנים וראובן לא השגיח בקהל והלך וביטל הדבר ועכשיו תובע מן הקהל ההוצאות באמרו היום או למחר תושיבו גם אתם יותר משנים בבתיכם והקהל משיבים הלא דברנו לך ואמרנו לך כבר איננו חפיצי' בהשתדלותך או להושיב יותר משנים ואדרבה השתדלותך היא לנו היזק א"כ הוא לטובתך אין אנו מחויבי' ליתן לך כי כן הוא בטור ח"מ בשם הרא"ש קה"ל שהשתדלו לעזור להם לחובותיהם אותם שאינם נושאים ונותנים בז אינ' מחויבי' ליתן לזה עכ"ל השאלה:

תשובה כיון שהקהל מיחו בראובן שאין להם תועלת בהשתדלותם ואח"כ השתדל ראובן ושמעון והוציאו את ממונם על זה לא מבעי' לטענית' שעדיין הם אומרים אין להם תועלת בהשתדלותם ואינם חפיצים בה פשיטא דא"צ ליתן לסייעתו כיון שמיחו בו וגם עתה שאין להם תועלת ואפי' אם הוא להם תועלת במה שהרשות בידם אם ירצו גם להושיב ג"כ יותר משנים מ"מ כיון דמיחו בו שאין חפיצים והם השתדלו מממונם לתועלתם אין הקהל צריכין לסייעו וראי' ממ"ש בשלטי גבורים סביב במרדכי פרק הגוזל בתרא והביא מור"ם סי' רס"ד סעיף ד' בהג"ה ואם נראה לב"ד שלא הוצרך להרבות בההוצאות דאפי' בשבילו לבדו הי' צריך לכל ההוצאו' אלו אינו חייב ליתן לו כלום דזה נהנה וזה לא חסר וכו' ע"ש ונ"ד ממש דכוותי' דהא בשבילם ג"כ היו צריכים ליתן שוחד והוצאות להשררה ואף דמסיק מור"ם שם וכתב נ"ל ודוקא כו' אבל ירד ע"ד שניהם חייב ליתן לו מה שנהנה מאחר שהציל וכו' לכן נ"ל וכן כל אדם וכו' עכ"ל הכא שמיחו בו ולא היו מרוצים בהשתדלותם גם לפי מ"ש מור"ם א"צ ליתן אף שנהנו אח"כ ושאני התם דלא יוכל למימר בחנם עשית עמדי הואיל ולא צויתיך וכו' אבל היכא דמיחו בו ודאי יכול לומר בחנם עשית עמדי הואיל ומחיתי בך ותדע דהא פריך פרק כיצד הרגל למ"ד הדר בחצר חבירו כו' א"צ להעלות שכר בחצר דלא קיימי לאגרא דזה נהנה וזה לא חסר מהא דאם מקיף או ניקף כו' ומשני דהתם חסר כיון דאת גרמת לי הקפה כו' יתרת' כו' ש"מ דאי לאו הכי לא הוה צריך לשלם לי' וכ"כ התו' שם דף ך' ע"ב קושי' לר' יוסי דקי"ל כוותי' דאם עמד ניקף כו' מגלגלי' וכו' וז"ל ד"ה טעמא כו' וא"ת אי זה נהנה ולא חסר פטור אפילו עמד מקיף נמי וי"ל דשאני עמד ניקף דגלי אדעתי' דניחא ליה בהוצאות ולא דמי' לדר בחצר חבירו דלא גלי' אדעתי' אלא בחנם עכ"ל וע"כ גלוי דעת לא מהני אלא שגלי דעתו בניחא ליה במה שחסר חבירו בהיקף יתירת' אבל במה שלא גרם לו לחבירו בהוצאות גם לר"י א"צ לשלם מטעם דזה נהנה ול"ח ובנטירה בר זוזי סגי' לי' באם עמד מקיף כדמסיק וא"כ ה"נ אף דאח"כ הקהל היו רוצים ג"כ להושיב יותר משנים ונהני' בהשתדלותם כיון דהם הוכרחו להוציאו ג"כ לצורך עצמם הוה הקהל עכשיו ז"נ ול"ח ודו"ק כנ"ל ברור וכ"ש בנ"ד שעדיין הקהל אינם חפיצי' בהשתדלותם זה דפשיטא ופשיטא דא"צ לשלם להוצאה זו כיון דעדיין לא גילו אדעתם שהם נהני' בזה והוה כאלו עמד מקיף לא שנא עמד ניקף וכדמסיק בר"פק דב"ב ובטור, ובש"ע סי' קנ"ח היינו כשחסר למקיף ויש תועלת לניקף וכו' אבל כשאין תועלת להניקף כלל כגון שגדר המקיף מבחוץ או שלא חסר למקיף א"צ לשלם אלא בעמד ניקף וחסר המקיף וכ"ש מור"ם בהג"ה סעיף ו' ע"ש וכ"ש היכא שמיחו בו וכמ"ש בסי' הנ"ל ע"ש וכ"ש כאן שמיחו בו שאין חפיצי' כלל ולא נהנו עדיין ואפי' באם יהנו אח"כ נ"ל דפטורים מהטעם שכתבתי וכן מוכח בש"ת ר"מ מינץ ס"א שלא חייב ליושבי היידלבו"רג ליתן לסיועת ווירצבו"רג כיון שמיחו בו אלא שחייבים מטעם שהם נהנו הברה בהשתדלותם ואף שמיחו אין יכולין למחות כדאמרי' אל תפדוני מנכסי אין שומעין לו דאל"ה הוי פטורי' אף שנהנה הרבה כיון שמחו כו' ע"ש ודוק וכל זה נ"ל שכוון לדינא להלכה ע"פ התורה אשר הורוני מן השמים אמנם אם יש לומר שדעת ראובן ושמעון היו כוונתם לש"ש בהשתדלותם ויש תועלת בה בהשתדלותם לרבות הקהלו' לא לפי' ולרבבות והקהל שמיחו בו כוונתם ח"ו להכעיסן ודאי יכול הדיין לדון ע"פ ראיות עיניו שיתן הקהל ג"כ להוצאות הנ"ל ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות הנלע"ד כתבתי הטרוד אהרן שמואל קא קאיידנבר מווילנא

תוכן העניינים

אמונת שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה