אור ברסלב
אמונת שמואל שאלה לה

אמונת שמואל· רבי אהרון שמואל קוידנובר

שאלה לה

שאלה לד

ראובן שהי' גבאי צדקה וגבאי לבית הכנסת ושכר פועל אחד לסייד ולכייד הב"ה בפנים ובחוץ ולכתוב בתוכה כנהוג בית ישראל ואחר כלות הדבר כתב האומן בב"ה זאת נעשה בפקודות הר"ר ראובן בן יצחק גבאי צדקה ועמד כמה שנים עד עתה מחדש עמדו מקהל לערער שימחוק החתימה ההיא מן הכותל מהטעמים כי היום או למחר יאמר הוא או יורשיו שהוא בנה הב"ה ואפי' בלא טעם זה אינם רוצים שיעמוד חתימתו בב"ה שיהי' לו לשם ולתפארת לקרות בשמותם עלי אדמות שלא כדת מאחר שלא בנה מכיסו כלל רק הי' גבאי עליו ואף גם זאת שעמד חתימתו שנים רבים מ"מ כבר ידוע היא דדבר של קהל לא שייך בו חזקה משום דהוא קדירה דשותפי והוא בעצמו הו' גבאי בשנה ההיא וראובן השיב מאחר שטרחתי בשביל ב"ה לסייד ולכייד הגם שגביתי המעות מן הקהל מ"מ מאחר שהייתי ממונה וטרחתי בכך על כן בדין נכתב שמי עליו כדאי' במדרש גבי מלאכת המשכן שכל דבר ודבר הי' כותבי' עליו שמו של הקב"ה ומשה הגם שגבה הכל מישראל ועוד כיון שתיכף אחר שנה ההיא נתמנו גבאים אחרים א"כ אותן הגבאים הי' להם למחות תיכף וכיון שלא מיחו הוה חזקה ויש עמה טענה כנ"ל מאחר שטרחת' וכמבואר בהדי' כשישנו גבאי' הוו חזקה אפי' בדבר של קהל ועוד היא תשובת הרשב"א סי' תקפ"ב זו מידת חכמים ומידת התורה שהיא כותבת ומפרסמת עושה מצוה שהרי ראובן שהציל את יוסף וכן בועז וכן גבי אהרן הכהן דאלו הי' יודע אהרן שהקב"ה כותב עליו כו' ע"ש הגם שלא עשה ראובן בזה והוסיף על ב"ה משלו מ"מ הראי' שמביא מראובן ובועז ואהרן הי' ג"כ רק הטרחא בגופו מ"מ כתבה התורה א"כ בנ"ד ג"כ, גם הוא בתנתומא פ' ויקהל ויעש בצלאל את הארן וכי בצלאל עשה הכל אלא לפי שנתן נפשו על הדבר לפיכך כתבה עליו התורה ויעש בצלאל כו' ע"ש ומה שטענו הקהל שהיום או למחר יאמר אני או יורשי שהב"ה שלי מכח חתימתי הלא תשובתכם בצידה שכתב בהדי' פלוני בר פלוני גבאי צדקה משמע שלקחתי מן הצדקה המעות ועוד שטענותיכם סותרים אהדדי שאומרים שזה חתימתי שעמדה כמה שנים לא מקרי חזקה משום דהוו דבר של קהל ואח"כ טוענין שמכח חתימתי אומר שהב"ה שלי הוא הלא דבר של קהל ליכא חזקה אלא מאי אית לך למימר כיון דהחתימה עליו שנים רבי' מקרי חזקה א"כ גם עכשיו יש לי חזקה ועוד מנלן שאמחוק חתימתי מכח טעותם הריני מוסיף עליו ואפרש הדבר נעשה הציור והכיור בפקודת פלוני שגבה מהקהל המעות ועוד שכל כוונתם היא רק להקניטיני ולבייש אותי שכמה שנים שתקו והניחו חתימתי כדי לפרסם ועכשיו מבקשין למחוק א"ש כדי לבייש היה להם לערער ולמחוק מיד קודם שנתגלה הדבר עכ"ל השאלה

תשובה בדבר מה ששאל ראובן גבאי צדקה שסייד וכייד במעות צדקה ושכר פועלים לסייד ולכייד וכתב זאת נעשה בפקודת ראובן בן יעקב גבאי צדקה ולאחר זמן עמדו הקהל וערערו ע"ז והאריכו בטענותם כמבואר בשאלה דברים כאלו אין להם שורש וענף בתלמוד ופוסקי' ראשונים ואחרונים כ"א הדברים הבאים בש"ת רשב"א סי' תקפ"ב וכמו שהעתיק הדיין השואל בדבריו וא"כ אנו אומרי' הבו דלא לוסיף עליו דוקא דומי' דבצלאל שעשה בעצמו עם אחרים בבנין גם ראובן טרח בעצמו להציל את יוסף וכן בועז חיסד בקלי וחומץ בעצמו וכן אהרן בגופו שמח בלבו בגדולת משה לכך מעלה הכתוב כאלו עשאו לבדם והי' עושי' ומתעסקי' ביותר משא"כ היכא דלא עשה מידי בעצמו בגופו ולא בממונו אלא במה שמתעסק בשכירות הפועלים בציור וכיור לא ראינו ולא שמענו שיכתוב עליו שמו שנעשה בפקודתו גם הרשב"א לא זיכה לזה אלא שעשאו לביתו היכל וסיים בסוף דבריו מכאן אתה למד שיהי' נוהגי' לכתוב כן שמות המקדישי' לשמים להיות להם לזכרון טוב על מצות לפתוח דלת לעושה מצוה עכ"ל. אבל בשלא מקדיש כלום אלא שכר טרחתו מה שהוא מוטל על גבאי צדקה לא שייך לומר שיהי' לו לזכרון טוב ולפתוח דלת כי בשביל זה לא ימנעו להיות גבאי צדקה כי כבר נודע שכרם אף מן המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע כו' ושאר שכר הגבאי צדקה אף שלא יכתוב שמם שהן עוסקים בגבאות וא"כ אף שהקהל שתקו זמן רב ולא מיחו אינו יכול לטעון שום חזקה שהרי כתוב זמן רב מדשתקו ולא מיחו חדא דהוה חזקה שאין עמה טענה דאמרי' כיצד מה אתה עושה בתוך שלי מפני שלא מיחה בי אדם ונדון דידן כיוצא בו שאין לו שום זכות לכתוב כנ"ל ועוד דדמי' לזיז פחות מטפח דס"ל דאיננו יכול למחות בתחילה ואין לו חזקה כשרוצה שכינו לסתרו כדמסיק דאפי' בעל החצר כבעל הגג איננו יכול למחות והכא דכוותי' דחתימ' זו בתחילה לא מיחו בה שלא הי' איכפת להם שאין מזיק בזה ואח"כ כשעולה על דעתם למחקו מאיזה טעם אף ע"פ שאינו מספיק הרשות בידם למחוק מאחר שאין לו חזקה הנלע"ד כתבתי הטרוד אהרן בלא"א הקצין הר"ר ישראל זלה"ה קאיידנבר מווילנא.

תוכן העניינים

אמונת שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה