אמונת שמואל· רבי אהרון שמואל קוידנובר
שאלה כו
ישוב אחד שיש בו כמו ששה ב"ב ויש לה' כעשרה או כי"ג נערים שצריכים למלמד ואינם רוצים לשכור להם מלמד ואחד מהם תבעם לחמשה מהם לדין שישכרו מלמד לבניהם שילמוד עמהם ששה שעות ביום ואחרים אינם רוצים הדין עם מי.
תשובה לכאורה נראה דדין זה תלי באשלי רברבי לפי מ"ש בפ' לא יחפור דף כ"א ע"א וז"ל אמר רבא סך מקרי דרדקי כ"ה ינוקי וכתבו תוס' שם אבל בפחות מכאן אין בני עיר יכולין לכוף זא"ז להשכיר להם מלמד עכ"ל ועפ"ז כתבו לעיל בד"ה מתקנ' יהושי' לא ממטינן ינוק' ממתא למתא וכגון שיש כאן כ"ה ינוקי וכו' וכך פי' הרא"ש שם והטור י"ד סימן רמ"ה ע"ש ב"י אכן הרמב"ן בחידושיו ונ"י שם והש"ג כתבו להדיא דאפי' בפחות מכאן חייבי' לשכור ע"ש ומפרשינן הא דאמר מתקנת יהושיע כו' לא אמרינן כו' איירי אפי' בפחות מכ"ה ואינו רשאי להוליכם מעיר לעיר מפני חשש סכנה משא"כ קודם תקנה כשבאים לעיר אחרת ויש שם מלמד שיש לו בפחות מכ"ה היה לומדי' שם אצלו אבל מתקנה ואילך אין מוליכין אלא כופין זא"ז בעיר' ודלא כפי' הרא"ש והתו' דאזלי לשיטתן דבעי כ"ה דווקא לתקנת יהושע כו' וא"כ הוכרחו לפרש דאי הוה רשו' להוליכן לעיר אחרת ויש שם ב' מלמדים שיש לכ"א כ"ה היו מחלקי' בלא ריש דוכנ' לפירושם עד מ' משא"כ מתקנ' ואילך כשיש כ"ה נשארים בעירו וכופין כך מוכח מדבריהם שם וכך פי' הב"י סימן רמ"ה ע"ש ועתה יש לתמוה אמור"ם ז"ל בהג"ה סימן רמ"ה סט"ו שכתב הב' דעות הנ"ל ומאחר שהמחבר סתם דבריו כהרמב"ם דיותר מכ"ה מוקמינן ריש דוכנ' עד מ"ם ומור"ם לא הבי' דעת הרא"ש והתוספו' שחולקי' עליו בזה ש"מ דס"ל כהרמב"ם וא"כ האיך מביא אח"כ בהג"ה דעת התוספות והגמ' דבפחות מכאן אינ' כופין לשכור למלמד והיא לדעת' פירוש הגמ' של סך המקרי דרדקי כ"ה וכו' ועל' קאי תקנת יהשע כו' א"כ ל"ל לרבא לומר מתקנת יהושיע כו' לא ממטין והלא אין נ"מ כיון שיש כ"ה מוכרחי' לשכור גם בעיר האחר' מלמד אחד והתוספות והרא"ש לשיטתו תי' דנ"מ בב' מלמדים כו' ומבואר מזה דא"כ עד מ' לריש דוכנ' והוא ז"ל סתם כהרמב"ם דמצריך ריש דוכנ' ביותר מכ"ה וכמעט שאחז החבל בתרין ראשין דזה תלי' בזה. ומעתה אבא לנ"ד להכריע והוא די"ל לפי מ"ש יש לנו להורות כהרמב"ם וסייעתו מאחר שסתם המחבר כוותי' בש"ע למעשה ומור"ם אינו מביא שם דעת החולק עלי' ודוחק לומר שסמך אהמבין שהי"א אח"כ שמביא חולק ג"כ אסברת רמב"ם. ועוד נ"ל דאף לשיט' התוס' וסייעתן מודי' בנ"ד דע"כ לא פליגי אלא כשרוצים לילך התינוקו' לעיר אחרת אינו יכולי' לכוף לשיטת התוספו' לעכב מלהוליכן אלא כשיש כ"ה ובפחות מכ"ה לא היה חלה התקנה בכפי' והיו יכולים לילך למקום אחר ליתן לשני מלמדים לחלק' בלא ריש דוכנ' משא"כ בנ"ד אם אינ' יכופו זא"ז הוכרחו התינוקו' להיות בטלים לגמרי נ"ל דלכ"ע יכולים לכוף זא"ז ואפילו ב"ד א' יכול לכופן כדאי' בפרק כל כתבי כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחרימי' אותה וכו' ועוד נ"ל דשיעור כ"ה תינוקות לא היה שייך כ"א בדורות התלמוד משא"כ בדורות הללו שהלבבות כמחט של סדקית ונתמעטו הלבבות בעו"ה כאצבעת' בקירא וכסיכתא בגוד' לסברא פשיטא דסך כ"ה א"א למלמד א' והלואי שיצא י"ח בסך עשר וכ"ש י"ב פשיטא דהוה בדורתינו ככ"ה בזמן חכמי התלמוד ואף שלא מצאתי סברא זו בסבר' אחרונים שבידי (ס"ל דסברת הלב הי') וכ"ש כשנצרף דעת הפוסקים דלעולם הי' כופין אף בפחות מכ"ה אף בזמנם וע"ז פסקתי והוריתי דמחויבי' להשכיר להם מלמד לבניהם לקיים המ"ע של ולמדתם כדאי' בקידושין הנלע"ד כתבתי אהרן שמואל: