אור ברסלב
אמונת שמואל שאלה כה

אמונת שמואל· רבי אהרון שמואל קוידנובר

שאלה כה

שאלה כד

יהודי אחד קנה יורה מערל ואחר כמה וכמה שבועות נתפס גנב אחד והודה שמכר ג' יורות בעיר ההוא הנ"ל וכולם גנובים היו מערלים ופרט יהודי אחד ואותו יהודי שפרט הגנב אמר שהוא לא קנה שום דבר ממנו רק היהודי אחר בעיר הזה קנאו ונתחלף לגנב בינו לבינו ורוצה שאותו היהודי שקנה היורה יסלק ממני הזיקתו והוצאתו ואם לא יגיד מי הוא הקונה גניבה הנ"ל ויהודי השני טען שמא באמת אתה קנית ג"כ מהגנב וגם שמא אותו הגנב שהודה עליך לא זהו הגנב שקניתי ממנו וגם לא קניתי אותו בחזקת גניבה כי הערל המוכר הגיד לי שהשיגו במלחמה הגם שפסקינן הלכה רווח' בישראל מן הירושלמי והובא בטור סי' שפ"ח וקכ"ה שאין אדם נתפס על חבירו ואף החולקים בירושלמי מ"מ ס"ל דאסור לו לגלות על מי הוא רק יורד עמו לדין כדכתב בש"ת רש"ל סימן ר"ט ובגופ' דדינא הגם שפשוט הוא כנ"ל דאין אדם נתפס על חבירו ואין חבירו חייב לשלם לו מ"מ נ"ל דהיינו דווקא באם חבירו באמת מצד הדין אינו חייב לשלם לגוי רק שהגוי מעליל אז אין הלה רשאי לגלות על חבירו וחבירו פטור אבל אם באמת מצד הדין חבירו חייב לשלם רק שהערל תופס לזה בוודאי חבירו חייב לשלם לזה כל ההוצאות והזיקו אף שהטור סימן שפ"ו כתב בלשונו ראובן הי' חייב לגוי כו' משמע שהי' חייב באמת מ"מ מקור הדין שהוא ירושלמי הובא סוף כתובות בהרי"ף והרא"ש וברמב"ם פ"ח לא כתבו כלשון הזה רק סתם אין אדם נתפס כו' ואף בטור פירושו כמו שאכתוב בסמוך ובזה מתורץ קושי' הסמ"ע כמו שהקשה בסי' קכ"ח על מלמד שהי' אצל בעה"ב והלוה לגוי כו' מ"ש אם פורע לגוי עבורו כו' וע"פ הנ"ל לא קשה כלום כי שם בפורע לגוי הוא שחבירו באמת חייב לגוי ע"כ בוודאי לא היה אפשר לאשתמוטי ע"כ חייב לחבירו לשלם משא"כ במלמד שהגוי מעליל על המלמד ובאמת אינו חייב לו כלום ע"כ א"צ לשלם לחבירו הנתפס בעדו וגם מצאתי לאא"ז ז"ל בב"ח בתשובותיו סימן רי"ג שתירץ כן קושי' הסמ"ע ובזה מתורץ ג"כ קושי' הסמ"ע שהקשה על הא דאין אדם נתפס על חבירו מ"ש מן פורע חובו של ישראל לגוי וכעין זה מתרץ קצת הע"ש בלבוש שלו מה שהקשה הסמ"ע על הע"ש שהוא נגד הגמ' דהא בגמ' סתמו ואמרו אין אדם נתפס על חבירו זולת על מס כו' משמע דבשאר דברים זולת מס אינו נתפס על חבירו אף דחבירו הוא חייב באמת נראה דלק"מ דמה שאמר בגמ' זולת מס ר"ל דבמס אעפ"י שתופס לא' ואומר יודע אני שאתה אינו חייב כלום רק שאני תופס אותך בשביל חבירך דבזה אמרינן דבמס כיון שכך הוא חוק וגזירת המלך לתפוס לו בעד חבירו צריך לשלם מש"כ בשאר דברים אינו תופס לא' בעד חבירו בכה"ג שיודע בוודאי שזה אינו חייב לו כלום רק שתופסו בשביל חבירו אז אין חבירו חייב לשלם לו אף שחבירו היה חייב באמת לגוי כיון דשלא כדין תפס הגוי לחבירו בעדו שגם בדיניהם אינו רשאי לתפוס לא' בעד חבירו א"כ הוה כגזיל' ומזה איירי הטור בסי' שפ"ח דכ' אף היכ' דראובן הי' חייב לגוי וגוי תופס לשמעון עבורו שלא כדיניהם כנ"ל רק מכח אלמות אז א"צ לשלם אבל היכא דבדיניהם כדין תופס לזה כגון בנ"ד שגנב הודה ע"ז רק שבאמת הישראל השני הוא חייב לגוי כי נתחלף לגנב אז בשני בבות יחד אז כשהוא חייב באמת לגוי והגוי לפי דעתי' כדין תפס לזה ולא בתורת גזל ואלמות בוודאי חייב השני לפצותו א"כ אם יברר הלה שנתפס שהוא לא קנה כלום ויברר שמה שקנה השני הוא מן אותו הגנב שהודה עליו אז הוה היהודי שני חייב מצד הדין באמת נגד הגוי ועכשיו נדקדק אם הוא חייב באמת מצד הדין נגד הגוי אף דטוען שלא ידע שהוא גניבה ולא קנה אותו בחזקת גניבה ואז א"צ להחזיר בלא דמים כמ"ש בטור בסי' ש"ע מ"מ כבר כתב רש"ל בתשובה סימן י"ט דאיהו טענה רעוע שימכור אדם גניבה בחזקת שאינו גנוב הגם ששם קאי אישראל שמוכר גניבה לישראל והכא גוי מכר לישראל מ"מ זהו טענה רעוע דכיון שקנה אותו בזול הוה ידע שהוא גניבה וכן הוא סברא זו בשו"ת רי"ט חלק ח"מ סימן י"ב אמנם יש לי תימא רב' על תשוב' הנ"ל ורש"ל בתשוב' י"ב הנ"ל (והתשו' רי"ט) שכתבו בסבר' קלה דמסתמא אמרינן שידע שהוא גניבה והרי להדי' מבואר בטור סימן שע"ג בשם הרמ"ה והגה"מ פ' מהל' גזילה שאם הלוקח אמר שלא ידע שהוא גזילה והמוכר אמר שידע אמרינן מסתמא דלא ידע דלא שדי איניש זוזי בכדי א"כ מבואר בפוסקים אלו דאמרינן מסתמא לא ידע אף דשם איירי בקרקע מ"מ מנ"ל לחלק דחד טעמא הוא. אמנם אחר העיון נראה דכאן אין נ"מ אם ידע אם לא ידע דנראה ברור דדינים אלו שפסק הטור בשם הר"י והרא"ש בסי' ש"ם דהיכא דידע הלוקח שהוא דבר גנוב שצריך להחזיר בלא דמים לא איירי אלא בדידעינן בוודאי שלא נתייאש אבל בסתם גניבה שהוא מסתמ' ייאוש אף בגנב גוי לדעת הטור סי' שס"א א"כ לפי מ"ש הסמ"ע בסי' שס"א סעיף ה' דביאוש ושנוי רשות אעפ"י שידע הלוקח שהוא גזילה קנאו הלוקח וא"צ להחזירו וכ"כ בסמ"ע סימן שס"ט סעיף ה' דלדברי הר"י והרא"ש דסי' שנ"ו דס"ל דהיכ' דקנאו ביאוש ושינוי רשות קנאו לגמרי וא"צ להחזיר כלום אף דידע שהוא גניבה א"צ להחזיר כלום משום דקנאו בייאוש ושינוי רשות ואף לפי דינא דמלכות' מ"מ א"צ להחזיר בלא דמים א"כ לפ"ד הסמ"ע צריכים לדחוק ולומר דכל מ"ש בסי' ש"מ דהיכא דידע שהוא גניבה צריך להחזיר בלא דמים היינו בידעינן בוודאי דלא אייאש מיני' כאשר כתבתי הגם שהוא דוחק וצ"ע לדינ' מ"מ הרי לפי דברי הסמ"ע אף שידע שהוא גניבה א"צ להחזיר בלא דמים אף שכל זה איירי בנגנב ישראל אז אף שהגנב הוא גוי מסתמא מייאש הישראל אבל כאן דנגנב גוי ובדיניהם היכא דידע הלוקח שהוא גניבה בוודאי צריך להחזיר בלא דמים ואפי' קונסים אותו ומחייבי' לו ע"ז מיתה א"כ הוה הישראל הזה הקונה גניבה חייב בדיניהם וכבר כתב אא"ז ז"ל בעל ב"ח בתשובותיו סי' רי"ג היכא דחייב בדיניהם ונתפס אחר עבורו דחייב לשלם ההיזק ומכ"ש לפי אשר מצאתי למו"ז בב"ק פ' בתרא סימן ק"ז שהשיג על הטור וכ' שטעה בדברי אביו ובדברי רז"ל ולא ראה הסוגי' בגמ' דשם מוכח להדי' דבגנב גוי מסתמ' לא מייאש אף שנגנב היה ישראל א"כ אף בדינינו היה הלוקח חייב לכאורה אבל הרי כבר הוכחנו מדברי הטור והרמ"ה והגמ' דסי' שע"ג דאמרינן מסתמא לא שדי איניש זוזי בכדי לא כהרש"ל בתשובתיו א"כ הוה ספק בין הפוסקים אם אמרינן מסתמא ידע או לא ידע הגם שהביא הרב רי"ט בתשוב' הנ"ל סי' נ"ב ראיות ברורות דלא מקרי הלוקח מוחזק בזה בדין דעכ"פ צריך להחזיר אף אם לא ידע וקונה בייאוש ושינוי רשות רק דצריכין לחזור לו דמים א"כ אינו נקרא מוחזק כמו בשבח ששבחוהו יתומים בפ' המקבל וכמו אילן הסמוך לעיר בפ' לא יחפור ע"ש מ"מ כ"ז נגד נגנב ישראל משא"כ כאן שנגנב גוי ובדיניהו היכא דהי' טוען דלא ידע שהי' גניבה הי' נשבע ונוטל מעותיו שנתן בעד הגניבה כאשר כך הוא דינא דמלכות' בסימן שס"ח ה"ה בנ"ד נמי נ"ל כך היכא שיברר הלה שנתפס שלא קנאו ויברר שזהו הגנב שהודה עליו מכר זה היורה לזה היהודי השני אז צריך השני להחזיר הזיקותיו או ישבע נגדו שלא קנה זה היורה בחזקת גניבה ואז הוה פטור בדיניהם ופטור ג"כ נגדו אף שהגנב העליל על הלה שנתפס ואמר בעת העינוי שהי' יודע שהי' גניבה ע"פ כאשר ישבע הלה שקנהו באמת שלא ידע שהוא גניבה פטור ויוכל לומר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר אך מה שטוען הלה שנתפס שעכ"פ יתן היהודי שקנה הגניבה הרווחי' שהרוויח בה נראה בזה הדין עמו כאשר יברר כנ"ל שהוא לא קנה כלום ומה שקנה זה הוא מן גנב זה שהודה עליו אז מחויב ליתן הרווחי' מה שהרויח לסיועת ההיזק אף שישבע שלא ידע שהוא גניבה וראי' מגמ' פרק הגוזל ופסקו בטור בסי' שנ"ו וז"ל ראובן שקנה מגנב שאינו מפורסם בק' וחזר ומכרו לשמעון בק"ן והוכר הגנב נותני' לשמעון ק"ן וחוזרים ונוטלים מראובן נ' שהרויח כי במה שהריוח לא תקנו תקנת השוק הרי להדי' אף דלא ידע שהוא גניבה א"צ להחזיר ללוקח הרווחים א"כ (הי') ה"ה] הישראל הזה שקנה הגניבה צריך להפסיד הרוחים וכבר הוכחנו דכל מה שהוא חייב לפי הדין צריך להחזיר לזה שנתפס עבורו הגם שהרמב"ם כתב שם דכל זה היכא שקנאו לפני יאוש מ"מ הלא כבר כתבתי בשם רש"ל ונימוקו עמו דמגמ' מוכח דבגנב גוי לא אמרינן סתם גניבה מייאש בעלי' רק במעות מזומנים ולא במטלטלין א"כ כאן כ"ש שגנב ונגנב המה גוים כ"ש דלא אייאש וצריך להחזיר כאשר יברר שזהו הגנב שהודה עליו מכרו לזה השני כך נראה לי לדינ' אם יסכים עמי אדוני רום הדרת כת"ר כ"ד מחותנו אפר כירה מוכן לשרתו יהודה ליב חונה פה ק"ק סטאבניץ

תשובה וזה אשר השבתי עליו מ"ש מכ"ת לפשיטות דהיכא דראובן חייב בדין לגוי ותפס הגוי לשמעון ופרע לו שמעון שמחויב ראובן לשלם לו הוצאותיו והזיקו הא לית' ובהדי' מבואר במרדכי פרק הגוזל בתרא דאין אדם נתפס וכו' אפילו היה חייב לגוי ע"ש בפי' הירושלמי ובשטר חוב לגוי פליגי רב ור"י וריב"ל ופסק כר"י וריב"ל דא"צ לשלם לו וא"כ התי' שתי' מ"כ בשם הב"ח אינו עולה ע"פ הדין וכך פסק להדי' הרשב"א בתשובה הביאה הב"י סי' קס"ג סעיף ט' דא"צ לשלם בנתפס אפי' אם היה חייב לו ע"ש ובנ"ד לענ"ד דאין אנו צריכים לכל מ"ש מכ"ת דודאי בנ"ד אין יכול להוציא מראובן שקנה מהגנב אפי' אם יברר שמעו' שקנה והוא לא קנה שום יורה מהגוי שהרי הגוי אינו יודע ממנו מאומה שקנה בוודאי אם גילה להגוי אין לו עליו דין מסור וכמ"ש סי' שפ"ח בהגה"ה מ"מ רשע מקרי וצריך לשלם לו אם היה גורם לו היזק כמ"ש שם א"כ מהי תיתי שישלם לו ראובן קודם שיתוודע להגוי ממנו שקנה והאריכות בזה הוא למותר ונ"מ בפלפולך אם נתוודע להגוי ממנו והוא אלם שאינו יכול הגוי להוציא ממנו ותפס לשמעון עבורו אז היינו נושאים ונותנים בפלפול דמכ"ת משא"כ בנ"ד שלא יודע הגוי ממנו אמנם מצד מה שהרויח ראובן ביורה מצד היושר יש לדיין לפסוק כדברי מכ"ת אף שאינו ברור מצד הדין מאחר שאין הגוי יודע ממנו כמ"ש מ"מ דעתי נוטה לדעת מ"כ בזה מצד היושר הנלע"ד כתבתי בטרדת זמן מאד מאד אהרן שמואל.

תוכן העניינים

אמונת שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה