אמונת שמואל· רבי אהרון שמואל קוידנובר
שאלה ה
על ראובן שקידש אשה אלמנה בלשון אשכנז בפני עידים וז"ל הב"ד במותב תלתא בי דינא כד הוינא ואתא קדמנא הנעלה כמר יצחק בר משה כהן והגיד בת"ע באם לא יגיד ונשא עונו ואיימנו עליו ואחר האיום הגיד וז"ל בלשון אשכנז וויא איך אזו פיר בין גיגאנגין אונד הב איין מדה שכר וועלין טרינקן בבית האושפז וויא מיר זיינן דרינן אין בית האושפיז גיזעסין אזו הוט כמר ראובן איין טבעת אן גיהט האט האלמנה שרה בת אברהם גיזאגט ציא כמר ראובן תן לי במתנה זה הטבעת אזו האט כמר ראובן דאס טבעת גיגעבין אונ הייבט אן כמר ראובן ציא האלמנה דא שענק איך דיר דאס טבעת זהב איר זאלט ציא לואן מיין זיין (ר"ל שהוא הלשון הרי אתה תהיה שלי) איין מולט (ר"ל פעם אחת) אזו האט האלמנה גינומין פין כמר ראובן דאס טבעת אין גיזאגט גרוסין דאנק איך וויל דאס פינגרליין טראגין פון דיין גיזונט ווענין. אבר איך ווייס ניט אוב האלמנה הנ"ל האט גיהערט דאס דער כמר ראובן האט גיזאגט איהר זאלט מיין זיין עד כאן לשונו של העד הנ"ל:
ועוד בא כמר שמעון בן יעקב והעיד בעונש הנ"ל וז"ל בליו"ע וויא מיר זענין גיזעסין בבית האושפיז אזו האט כמר ראובן דאס טבעת אין זיין יד גיהאט אזו האט האלמנה גיזאגט ווייז מיר דאס פינגריל אזו האט כמר ראובן לידה גיגעבין הטבעת אין זיא האט דאס פינגריל וואל אן גיזעהן אונ האט ווידר גיגעבין לכמר ראובן הנ"ל לידו אונד הייבט אן שענק מיר דאס טבעת אזו האט כמר ראובן לידה ווידר גיגעבין אונ' גיזאגט איהר זאלט ציא לואן מיין זיין איין מאלט פר דען טבעת אבר קען ניט ווישן אוב האלמנה האט גיהערט דיא ווארט פון כמר ראובן אודר ניט דאס לשון איהר זאלט מיין זיין עכ"ל העדות השני הנ"ל הוגבה יום ג' לחודש פלוני והכל שריר וקיים נאום דוד בן משה. ונאום שלמה בן יעקב ונאום יוסף בן אליעזר ועתה יורנו רבינו אי שרי' האי איתתא לשוק או לא אי חיישינן לקדושין הנ"ל או לא:
תשובה נשאלתי לעיין בשריותא דהאי איתתא מרת שרה הנ"ל אי יש לחוש בקידושין האלו או לאו הנה אף שחכמינו ז"ל אמרו כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין וכו' והיה ראוי למי שאינו מוטל עליו להורות להרחיק מדינים האלו כבורח מן הנחש מ"א לרוב הפצרות הב"ד הנ"ל לא אמנע עצמי מלחוות דעתי הקלושה כפי הנלע"ד וחזרתי על כל צידי צדדים בדברי הש"ע והפוסקים ולא מצאתי שריותא לפוטרה בלא גט מקידושין וודאי וכ"ש שיש בה עכ"פ קידושי ספק. אכן אקצר בראיות מאחר שהכל מבואר בדברי פוסקים ראשונים ואחרונים בדפוס וישנם ביד כל המעיין והנה איתא בפ"ק דקידושין וז"ל הרי את שלי ה"ז מקודש' וכ"כ הטור וש"ע סי' כ"ז סעיף ב' וכ' הרא"ש שם וז"ל ת"ש חרופתי (ביו"ד) (את) מקודשת וכו' וכן בכל הלשונות של קידושין שבכל מקום ומקום אבל הני לישנא דברירי לן דהוי לשון קידושין לאו כל כמינה למימר דלא הוי ידעינן דהוי לשון קדושין וכו' והב"י העתיק לאו כל כמיניה ביוד והאריך ליישב ל' הטור בזה וליתא וכן מצאתי בגמ' ישינה מוגה כמ"ש לאו כל כמינה בלא יו"ד וכך מצאתי בש"ת ר"י טראני בהלכות קידושין דף ו' ע"א ע"ש. מוכח מזה דבלישני דהן ברורים בתלמוד שהם לשון קידושין לא מהימנא האשה לומר שלא הבינה וא"כ מ"ש הטור ובלבד שתבין שהוא ל' קידושין קאי דווקא אלישני דאיבעי' להו בש"ס ופשטו שהן לשון קידושין כגון לקוחתי או חרופתי ביו"ד אז צריך שתבין וכך פי' שם בש"ת הנ"ל. ול"נ עוד דכוונת הטור קאי דווקא אלשונות קידושין שיש באותו מקום ולא בכל העולם כגון חרופתי באותו מקום דוקא שהוא לשון קידושין משא"כ שהוא לשון קדושין בכל העולם כגון הני לישני דברירי לן וודאי לא מהימנא לומר שלא הבינה וכך מצאתי בדרישה ופרישה שפי' כן ושמחתי ונכון הוא אכן דברי ב"י ואחריו נמשך מור"ם ז"ל הן דחוקים עוד אפשר לומר שע"ש מור"ם אם הבינה וכו' א [קאי[ אלקוחתי שהוא בעי' דאיפשיטא ובזה י"ל שלא הבינה כמו שהי' מסופק להש"ס וכמ"ש בשם ר"י טראני ובר מן דין כיון שהוא אומר בלשון אשכנז איהר זאלט איין מאהל מיין זיין הוא לשון ברור יותר שהוא אשתו ולשון תרי את מקודשת שיותר היא עבינה הלשון מיי"ן זיי"ן מלשון מקודשת ולכל הפחות הלשון זה הוא שקול כלשון מקודשת שבש"ס ואפשר לדעת הב"ח שלסברתו דברי הרא"ש הן דלא כדברי הטור מ"מ מידי ספק קדושין לא נפקי וכמ"ש שם להדיא וכל שכן שלשון מיי"ן זיי"ן הוא שקול כלשון קידושין וודאי גם להב"ח ע"ש אכן העיקר הוא כמ"ש ומי ירים ראשו להקל נגד הרא"ש וטור לפרוש מה שכתבתי ולפי מ"ש ר"י טראני ודרישה ופרישה כי הוא ברור ועתה נעמוד על עיקר הלשון במה שיש רוצים להקל מכח לשון הקידושין שאמר לה איהר זאלט מיין זיין איין מולט דהא כאלו אמר בלשון הקודש הרי אני נותן לך במתנה שתהיה פעם אחת שלי ומשמע שתהיה לאחר זמן שלי ולא עכשיו וא"כ יכולה לחזור כל זמן שלא נתרצית לו כמו שמקדש אשה אחר ל' יום דיכולה דאתי דבור ומבטל דיבור ולענ"ד דהלשון פעם אחת בלשון אשכנז איין מאלט הוא ג"כ מורה שתהיה מקודשת ברגע] זו דטבע הלשון הוא כמו שאמר שתהי' עתה פעם אחת שלי תיכף ואז היא מקודשת דלא פסקה מינה קידושין וכאלו מקדש אשה על שלשים יום או על יום א' דצריכה גט אחר הזמן וזהו פשוט בירושלמי שהביא הר"ש פרק האומר ומור"ם בהג"ה ר"ס מ' ולא אוכל להאריך בראיות ע"ז שפעם אחת אינו מורה על הזמן כי שאלתי לכמה וכמה אנשים בעלי הלשון שהיו מפרשין כן וקצת מבארים ומפרשי' שיש בלשון זה ג"כ קידושין לעולם. ובחפשי בספרים מצאתי להטור א"ה שכתב בסי' כ"ט וז"ל ואם אמרו נתן וכו' וקיבלה אינה מקודשת שר"ל רק תתן פעם אחת וכו' וכתב ע"ז בפרישה רק תתן פעם א' כלומר שר"ל תן לי בלבד ולא תשחוק לי בד"א. ב"י. ולשון אשכנז הוא גיב מירש איין מאל עכ"ל מבואר דלשון פעם אחת ובלשון אשכנז איין מאלט פירושו כמו בלבד א"כ הרי מבואר כאלו אמר הריני נותן לך במתנה שתהיה בלבד שלי וכאלו אמר זאלט נייערט מיין זיין. והרי זה ברור שהוא לשון קידושין ואפי' את"ל שתוכל לפרשו בע"א צא וראה בש"ת ר' בצלאל אשכנזי סי' י"ט וז"ל לכן אין ראוי לחוש לחילוקים דקים לחלק בין לשון ללשון ואינו כדאי להתיר ערוה החמורה לשמן עכ"ל וכ"ש בנדון דידן שהגיד לי א' מדייני הב"ד הנ"ל שראובן הוסת מאחרים שילך עם איזה דבר לשם קידושין גם הגיד לי שהאשה הנ"ל הודית כמה פעמים ששחקה עמו דרך שחוק שישא אותו בכן אין בידי להקל מצד הנ"ל ומצד שהעדים לא ידעו אם שמעה האשה לשון קידושין הנ"ל לאו כל כמינה לומר שלא שמעה כיון דלית לה מיגו וכמ"ש הרשב"א סי' תתשע"ט דדווקא היכא דיכולה לומר לא הי' היתה מהימנא לומר שלא שמעה וכו' ע"ש ובנ"ד כיון שדבר בפני העדים להיות עמה במעמד אחד כשנתן לה ואמר לה ושמעו הם לא מהימנא לומר שלא שמעה הגם כשהגידו לה אח"כ כשקדשה החזירה לו הטבעת אין זו ראיה דדילמא השתא קא הדרא בי' אבל לכתחילה נתרצית לו אף שהוא בער מאיש דטב למיתב טן דו וכו' וכמ"ש בסוף ש"ת מהר"מ לובלין סי' קל"ט ע"ש בכן אני אומר שהאשה זו אינו רשאי להנשא לאחר בלא גט מן ראובן הנ"ל והרי היא כא"א לכל דבריה אכן כדי שלא יהיו בנות ישראל כהפקר ולנהוג בה מנהג נבלות לקדש בלא שידוכין גמורים וכדרך בנות ישראל שמקדשין ברבים בחופה ובקדושין יש לכוף לראובן הנ"ל בכל כפיות שבעולם עד שיאמר רוצה אני לפטור בגט כשר כדת משה וישראל ויש לנדותו ולשמתו על מעשה הרע שעשה כדי שלא יהיו בנות ישראל כהפקר וכל הוצאות שיוצי' על הגט מחוי' כמר ראובן ליתן מכיסו וכ"כ ש"ת ראשונים ואחרונים [במקום[ שאי אפשר בלא גט ושלום על דייני ישראל הטרוד אהרן שמואל בלא"א הקצין המנוח כהר"ר ישראל קאיידנבר ז"ל ה"ה מווילנא: