אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר תשיעי - פרק ח

אמונות ודעות

מאמר תשיעי - פרק ח

מאמר תשיעי - פרק ז

אבל תשובת השאלה השביעית, והיא, האם יהא גמולם ועונשם שווה במהותו

81

ואומר, כשם שגמול אלף זכויות אין לו הפסק, כך זכות אחת אין הפסק לגמולה.

וכשם שאין הפסק לעונש אלף עבירה, כך עבירה אחת אין הפסק לעונשה.

אלא שהגמול והעונש, ואף על פי שהם תמידיים למעשה אחד ולאלף מעשים, הרי מצב כל אחד

יהיה לפי ערך מעשיו, מי שעשה טובה אחת, או עשר, או מאה, או אלף, יהיה מצבו בגמול כפי

ערך מה שעשה, אלא שהוא תמידי.

כמו שאנו רואים בעולם הזה אנשים כל טובתם היא המנוחה בלבד

82

, ואחרים עם זאת

אוכלים ושותים, ואחרים עם זאת בדירה הדורה

83

, ואחרים עם זאת לובשים בגדי הפאר,

ואנשים עם זאת נמצאים במעלה רמה, כך לעולם הבא.

אנשים נאמר באושרם:

אף בשרי ישכן לבטח

84

ואחרים נאמר בהם:

בצל כנפיך יחסיון

85

ואחרים:

ירויון מדשן ביתך וגו'

86

ואחרים:

והלבש אתך מחלצות

87

ואחרים:

ונחתי לך מהלכים בין העומדים האלה

88

רומז בכך אל המלאכים שבהם נאמר "שרפים עומדים ממעל לו"

89

וכן מי שעשה עבירה אחת, או עשר, או מאה, או אלף, יהיה מצבו בעונש כשיעור מה שעשה,

אלא שהוא תמידי. כמו שאנו רואים בעולם הזה אנשים אשר שיעור עונשם שיכלאו, ואחרים

עם זאת קשורים

90

בחבלים, ואחרים עם זאת כבולים, ואחרים עם זאת אסורים בזקים,

91

ואחרים עם זאת מכים אותם במה שמכאיבם. כך לעולם הבא.

אנשים נאמר בעינויים:

ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר

92

ואנשים אחרים נאמר בהם:

עונותיו ילכדונו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך

93

ואחרים נאמר בהם:

ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עוני

94

ואחרים:

סער מתגורר על ראש רשעים יחול.

אבל השאלה השמינית והיא האם יש בין הצדיקים הבדלים

96

, וכך הרשעים?

כבר נכללה עיקר תשובתה בדברים אלה שקדמו, אבל נראה לי לחלק מיסוד יתרונותיהם זה

על זה שבעה סעיפים.

ואומר, ממה שמורה שיש לצדיקים דרגות בגמולם זה למעלה מזה, תחילה מה שמחייב השכל,

ואחריו מה שמצאנו בכתובים מזכיר שבע מעלות זו למעלה מזו.

הראשונה, מקצתם יהיה להם אור כזריחת אור השמש ובהם נאמר:

וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה

97

ויש שיהיה להם עם זה עונג בשביביה כמו שאמר:

ומרפא בכנפיה

97

ויש שיתקיים לו האור כדבר הנטוע בו כמו שאמר:

אור זרוע לצדיק.

ויש שהולך האור ונוסף לו כמו שאמר:

אור צדיקים ישמח

99

ויש שיהיה אורו כבהירות עצם הגלגל כמו שנאמר בהם:

והמשכילים יזהרו כזהר הרקיעי.

ויש שיהיה אורו כאור הכוכבים פרט לשמש כמו שאמר:

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד

1

ויש שיהיה אורו כאור עצם השמש כאומרו:

ואוהביו כצאת השמש בגבורתו

2

וכמו שידענו כי פני משה רבנו ע"ה היה מלא אור, ופני יהושע שהיה פחות ממנו כמו שאמר:

ונחת מהודך עליו

3

ולא אמר 'את הודך' ולא 'כל הודך'.

ופני שבעים זקנים למטה מהם לפי שאמר:

ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איום הזקנים

4

וכיון שהיה טעם 'מהודך' - למען ישמעו כל עדת בני ישראל, הרי השבעים זקנים בכלל העדה.

וממה שמורה שגם הנענשים דרגותיהם זה למטה מזה, מה שמצאנו להם בכתוב שבע דרגות

בליהוט האש.

מהם מי שהאש מלהטת את פניו עד שמאדימים, ובהם הוא אומר:

פני להבים פניהם

5

ומהם מי שמשחירים פניו כשחרות הקדרה, ובהם הוא אומר:

כל פנים קבצו פארור

6

ומהם מי שמגיע לו ממנה כמו שצולים ומבשלים ובהם נאמר:

כי הנה היום בא בער כתנור

7

ומהם מי שמגיעו כמי שאכלתו האש, ובהם אמר:

תאכלהו אש לא נפח

8

ומהם מי שמגיעו כמו שאוכלת את העצים, ובהם הוא אומר:

מדרתה אש ועצים הרבה

9

ומהם מי שמגיעו כמו שאוכלת את העפר והאבנים, ועל כיוצא בה נאמר:

ותאכל ארץ יבולה ותלהט מוסדי הרים

10

ומהם מי שמגיעו כמו שאוכלת עד מעמקי האדמה וכמו שעושים הברקים,

11

ובהם נאמר:

כי אש היא עד אבדון תאכל

12

וכמו שידענו שמכות מצרים היו כלליים והגיע מהם לכל ממרה כפי שראוי לו, כמו שאמר:

יפלס נתיב לאפו

13

ופירוש יפלס ישקול אותו הדבר במשקל, כמו שאמר:

פלס ומאזני משפט לה'

14

81

"פי אלחאל" נצחי קדמון וכמו שכתב לעיל במאמר א פ"ד, ולהרמב"ם במו"נ ח"ב פכ"ט

אין מקום לקושיא זו.אפשר לתרגם "במצבו" ורי"ת תרגם "בעניין".

82

ר"ל שמלאכתם קלה אלא שהכנסתם מעוטה שאין בה כדי לשבעה כגון השומרים וכדומה.

83

"פי כן מכנון" אפשר לתרגם "בדירה מסודרת" או "בדירה נאה". ובכ"י ב, חסר, גם ברי"ת

ליתה.

84

תהלים טז ט.

85

שם לו ח.

86

שם לו ט

87

זכריה ג ד.

88

שם ג ז.

89

ישעיה ו ב.

90

אפשר לתרגם נגררים, נמשכים, נסחבים.

91

"יגלגלון" והחכם לנדוער קרא "יג'לג'לון" וטעות הוא.

92

ישעיה כד כב.

93

משלי ה כב.ובפירושו שם פירשו גם על מידה כנגד מידה בעולם הזה וז"ל: ואמרו עונותיו

וכו' כגון מה שאירע לשמשון בגלל אהבתו ומה שאירע לאבימלך מבעלי שכם ומה שאירע

לישראל מאשור ובבל כמו שאמר לכן נתתיה ביד מאהביה (יחזקאל כג ט), ואמר בכל אותם

הדברים ויאמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי (זכריה יג ו),

וכך הצדיקים ישיגו טוב מצדקתם אשר אהבו כמו שאמר אהבו את ה' (תהלם לא כד).

94

איוב לו ח.

95

ירמזה ל כג.

96

יותר נכון לתרגם "יתרון זה על זה" וכך תרגם רי"ת.

97

מלאכי ג כ.

98

תהלים צז יא .

99

משלי יג מ

1

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה