אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר שני - פרק י

אמונות ודעות

מאמר שני - פרק י

מאמר שני - פרק ט

וכיון שכבר בארתי כי המושכל והכתוב והמקובל מסכימים לשלול הדמיון מכלפי ה', אפרש

את המלים הללו הגשמיות, ואומר שהם עשר:

ראש כאמרו: וכובע ישועה בראשו

44

ועין כאמרו: עיני ה' אלהיך בה

45

ואוזן כאמרו: כי בכיתם באזני ה'

46

ופה כאמרו: על פי ה'

47

ושפה כאמרו: ומוצא שפתי לא אשנה

48

ופנים כאמרו: יאר ה' פניו אליך

49

וידכאמרו: הנה יד ה'

50

ולב כאמרו: ויאמר ה' אל לבו

51

ומעים כאמרו: על כן המו מעי לו

52

ורגל כאמרו: והשתחוו להדום רגליו

53

הלשונות הללו, וכל הדומה להן, מפעולות הלשון והתרחבותה, שמניחה כל אחד מהן על עניין.

ובאורן ממה שאנו מוצאים שלא בעניין הבורא

54

, ובכך נדע כי הלשון כך היא אמיתתה

ודרכה, שמרחיבה ושואלת וממשילה. כמו שמרחיבה ואומרת:

שהשמים מבטאים, כאמרו: השמים מספרים כבוד אל

55

ושהים מדבר כמו שאמר כי אמר ים מעוז הים לאמר

56

ושהמות אומר אבדון ומות אמרו

57

ושהאבן שומעת כאמרו: הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה

58

ושההר מבטא ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה

59

ושהגבעות לובשות וגיל גבעות תחגרנה

60

וכל הדומה לכך מה שאינו נספר בקלות.

ואם יאמר אדם: ומה התועלת בהתרחבות הלשון כל ההרחבה הזו, וגרמה לנו ספקות

הללו, הייתה מסתפקת במלים ברורות ופוטרת אותנו מן המעמסה הזו?

ואומר: כי אלו הסתפקה בביטוי אחד, היה מתמעט השימוש, ולא היה אפשר לדבר בה כי

אם על מקצת המטרות, לפיכך התרחבה כדי שתמלא כל חפץ, וסמכה על מה שבשכל

ובכתובים ובמסורת

61

ואלו באנו לתארו

62

במלים כפי דיוקן, צריכים היינו לעזוב שומע ורואה ורחום וחפץ, עד שלא

נבטא כי אם האנוכיות

63

בלבד.

ואחר שכבר ביארתי את זאת, אשוב לאותן העשרה

64

לפרש עניניהן.

ואומר:

רצו הנביאים ב'ראש' עניין כבוד ורוממות, כמו שאמר שם בבני אדם כבודי ומרים ראשי

65

ורצו ב'עין' השגחה כאמרו: ואשימה עיני עליו

66

ורצו ב'פנים' רצון וכעס כמו שאמר באור פני מלך חיים

67

, ואמר ופניה לא היו לה עוד

68

ורצו ב'אזן' קבול דברים כאמרו: ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני

69

ורצו ב'פה' ו'שפה' הסבר וצווי כאמרו: על פי אהרן ובניו

70

, שפתי צדיק ירעו רבים

71

ורצו ב'יד' יכולת כאמרו: וישביהן קצרי יד

72

. ורצו ב'לב' חכמה כאמרו: נער חסר

לב

73

ורצו ב'מעים' חנות

74

כאמרו: ותורתך בתוך מעי

75

ורצו ב'רגל' כבישה כאמרו: עד אשית איביך הדם לרגליך

76

וכיון שמצאנו בכגון מלים אלו בבני אדם שלא על דרך הגשמות לעתים קרובות, כל שכן

שנעמיד פירושן בענייני הבורא שלא על דרך הגשמות.

ואומר עוד, וכבר מצאנו בדומה ללשונות אלו בדומם, שלא יתכן שיהא לו מאומה מן האברים

הללו. והוא שאנו מוצאים בלשון לארץ ולמים שתים עשרה מלים:

האחת ראש: וראש עפרות תבל

77

ועין באמרו: וכסה את עין הארץ

78

ואזן כאמרו: והאזיני ארץ

79

ופנים כאמרו: על פני הארץ

80

ופה כאמרו: ותפתח הארץ את פיה

81

וכנף כאמרו: מכנף הארץ

82

ויד כאמרו: על יד הנהר

83

ושפה כאמרו: על שפת היאר

84

ולב כאמרו: קפאו תהמת בלב ים

85

וטבור כאמרו: ישבי על טבור הארץ

86

ובטן כאמרו: מבטן שאול שועתי שמעת קולי

87

ורחם כאמרו: ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא

88

וירך כאמרו: וקבצתים מירכתי ארץ

89

וכיון שמצאנו שהלשון עשה

90

מלים אלו למה שהעיד לו חושנו שאין לו מאומה מן האברים

הללו, אלא הם כולם דרך העברה

91

. כך מה שנהג

92

במה שהעיד לו שכלינו שאין לו מאומה

מן האברים הללו אין כולם אלא דרך העברה

91

ומי שיאמר שאין הלשון עושה כי אם במה שהוא מגושם, הרי הוא חייב להמציא לנו שנים

עשר אלו בארץ ובמים. וכשם שהותרו ביטוים אלו, הותרו נספחיהם

93

הטה אזנך

94

פקח עיניך

95

שלח ידיך

96

וכל הדומה לזה.

והותרו פעולות המיוחסות אליהן,

97

כגון יראה, וישמע, וידבר, ויחשב, ויבוס

98

, וכל הדומה

לכך. ויהיה לכל אחד מהם ביאור.

ואפילו וירח ה',

99

אשר משמעו קשה, יהיה ענינו קיבול

1

, כאומרו: מריח מים יפריח

2

, כפי

שתואם את המושכל והכתוב והמקובל.

ואם יהרוס הורס

3

ויאמר: והיאך אפשר לבאר ביאורים הללו לביטוים גשמיים אלו,

ולמה שמתייחס אליהם, והרי כבר אמר הכתוב בפירוש כי דמות כדמות אדם כבר ראוה

הנביאים מדברת עימהם. ויוסיף לומר

4

ועל אחת כמה שהיא על כסא, ומלאכים נושאים

אותו מעל מושב נשא, כמו שאמר:

וממעל

5

לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות

כמראה אדם עליו מלמעלה

6

ויש גם שתיראה דמות זו על כסא ומלאכים מימינה ומשמאלה, כמו שאמר:

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה