מאמר שני - פרק ט
והנני מבאר עניינים אלו על עשרת האמירות
18
ואדבר על כל אחת במה שראוי.
ואומר לאמר, יש אנשים חשבו כי המושג הזה
19
עצם,
20
ונחלקו רעיונותיהם בו.
יש שאמרו אדם, ויש שאמרו אש, ויש שאמרו אויר, ויש שאמרו חלל
21
, ואחרים אמרו דברים
אחרים זולת אלה.
ולפי שנתברר שהוא בורא כל אדם וכל אויר וכל אש וכל חלל
21
וכל מצוי וידוע, הרי בטלו על
ידי המופת השכלי כל הדמיונות הללו.
וכפי שנתאמת זה בשכל כך נתאמת בכתובים. והוא שהדברים הנמצאים חמשה יסודות:
הדומם והצומח והחי והכוכבים והמלאכים, ושללו הכתובים חמשתם מלהיות דומים לבורא
או ידמה להם. ואמרו בחשובי הדומם, והם הזהב והכסף -
למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה,
הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו
22
והנה אמרו יתרומם ברוממותו "למי תדמיוני ותשוו", ביטל בזה שימצא דבר דומה לו. ואמרו
"ותמשלוני ונדמה" - ביטל בו שיהא הוא דומה לאיזה דבר.
ואמרו בחשוב שבצומח הארז והתדהר:
23
ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו,
הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו,
המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר
24
ואמרו בכל בעלי החיים:
ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה
ביום דבר ה' אליכם בחרב מתוך האש,
פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה,
תבנית כל בהמה אשר בארץ
תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים,
תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ
25
ואמרו בכוכבים:
ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש
שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם
26
ואמרו במלאכים:
כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים
27
הנה הקיפו
28
כל המציאות, ושללו שידמו לבורא או ידמה הבורא להם. הנה הדברים הללו
המפורשים, הם היסודות שיש לסמוך עליהם.
וצריך שיוסב כל דבור שיש בו ספק אליהם, כדי שיתאים להם מן המלים המושאלות מהם מה
שאמר הכתוב -
ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו
29
והנני מבאר כי זה על דרך הכבוד: כשם שלו כל הארצות, וכיבד אחת מהן באומרו 'זו
ארצי'
30
, ולו כל ההרים, וכיבד הר אחד בלשון 'זה הרי'*
31
, כך לו כל הצורות, וכיבד צורה
אחת מהן במה שאמר 'זו צורתי'
31
, על דרך הייחוד לא על דרך הגשמות.
ומהם מה שאמר הכתוב:
כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא
32
והנני מבאר שהכוונה בכך שהוא כאש מעניש מכלה למי שכפר וכיזב.
ומצאתי בלשון דמיון בלי כף:
ויוצא אתכם מכור הברזל,
33
ענינו: כמכור הברזל. וכן:
אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד,
34
ענינו: ככלב מת וכפרעש אחד. וכן:
ופני אריה פניהם,
35
האמור בבני גד, ענינו וכפני אריה. וכן:
אש אוכלה הוא,
ענינו כאש אוכלה הוא מעניש.
ועתה על הכמות.
36
ואומר, כי עניין הכמות כולל שני דברים שלא יתכנו כלפי הבורא,
אחד מהן מדת אורך ורוחב ועומק,
והשני פרקים וחבורים מתפרקים ומתחברים זה בזה
37
ולא ייאמר על הבורא דבר מזה, בראיות מן המושכל ומן הכתוב ומן המקובל.
מן המושכל כי החבורים והצירופים הללו הם אשר חפשנו להן בורא, נתנו עליו דעתנו
ומצאנוהו, ולא נשאר מהן מאומה שלא נכלל תחת עניין שהוא
38
עושהו.
אבל מן הכתוב הרי כפי שהקדמנו פן תשחיתון ושאר הפרשה
25
ומן המקובל שאנו מצאנו חכמי אומתנו הנאמנים על דתנו, בכל מקום שמצאו מן הספקות
הללו, אינם מתרגמים אותו בלשון גשמות, אלא מסיבים אותו למה שמתאים לכלל שקדם,
והם תלמידי הנביאים ויותר בקיאים בדברי הנביאים
39
. ואילו היה לדעתם שהביטויים הללו
כפי גשמותם, היו מתרגמים אותם כפשטם.
אלא נתברר אצלם מפי הנביאים, מלבד מה שחייבה דעתם, שהביטויים הגשמיים הללו,
נתכוונו בהם לעניינים נכבדים ונעלים, לפיכך תרגמום כפי שנתאמת אצלם.
ומזה תרגמו: הנה יד ה' - הא מחא מן קדם ה'
40
ותרגמו ותחת רגליו - ותחות כרסי יקריה
41
ותרגמו על פי ה' - על מימרא דה'
42
ותרגמו באזני ה' - קדם ה'
43
, וכך כל הדומה לזה.
18
ראה לעיל פרק ב הע'
99
, ורבנו מונה אותן לקמן אחת אחת.
19
הבורא.
20
"ג'והר" עצמות מציאותיות. ישות מוחשית, אלא שאינו נגבל בהגדרה מסוימת.
21
"פצ"א" חלל, מרחב, ורי"ת טעה בקריאת המקור ודמה שכתוב "פצ'ה" ולפיכך תרגם
"כסף" וכבר העירו עליו רבים.
22
ישעיה מו ה-ו.
23
"אלסאג'" תרגמתי תדהר, בעקבות רבנו בתרגמו לישעיה מא יט. וברי"ת "והשטה" ואינו
נכון, כי רבנו מתרגם שטה בכל מקום "סנט".
24
ישעיה מ יח-כ.
25
דברים ד טו-יח.
26
ישעיה מ כה-כו.
27
תהלים פט ז. וראה בפירושו שם . מהדורתי עמ' רד.
28
הכתובים. כלומר סקרו כל המציאות. וברי"ת "וקבצו כל נמצא".
29
בראשית א כז. וראה פירושי וס"ג לתורה מהדורתי שם.
30
ירמיה ב ז. טז יח. יחזקאל לו ה. לח טז. יואל א ו. ד ב.
31
ישעיה יד כה. מט יא. סה ט.
31
"צורה" תרגמתי "צורה" לשון דומה, כדרך שנוהג רבנו בהרבה מקומות. ונכון היה לתרגם
"דמות אחת מהן במה שאמר זו דמותי". ואפשר גם "צלם - צלמי".
32
דברים ד כד. וראה פירושי רס"ג שם מהדורתי וראה לקמן במאמר החמישי פרק ה ד"ה
והעשירי. ובתחלת המאמר השביעי הע'
11
33
דברים ד כ.
34
שמואל א כד יד.
35
דברי הימים א יב ח.
36
זוהי השניה מעשר האמירות.
37
כי גם המלאכים לדעת רבנו נכנסים תחת החבור והפירוק, כמו שכתב בפירושו לאיוב לח ז
לפסוק ברן יחד כוכבי בקר: כנה את המלאכים כוכבים מפני שהם דומים להם לפי שהם
חלקים ופרקים מאוחדים.