אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר שני - פרק ד

אמונות ודעות

מאמר שני - פרק ד

מאמר שני - פרק ג

ואחר כן אומר, שאני מצאתי מדרך העיון ממה שמוכיח שהוא חי יכול חכם

40

הוא מה שנתברר לנו שהוא ברא כל הדברים, ולפי הכרע דעתנו,

ברור שלא יעשה כי אם יכול,

ואין יכול כי אם חי,

ולא יתכן עשוי משוכלל אלא ממי שידע היאך יהיה העשוי

41

לפני שיעשהו.

הרי שלשת העניינים הללו מצאם שכלינו לעושנו מושכל ראשון באופן אחיד,

42

והם כי במה

שעשה נתאמת שהוא חי יכול חכם

40

כפי שבארתי.

ולא יתכן שיגיע השכל לאחד משלשה עניינים אלו לפני השני, אלא יגיע אליהם ביחד, כי מן

המוכחש אצלו שיעשה מי שאינו חי, ושיעשה מי שאינו יכול, ושתהיה פעולה מושלמת

ומשוכללת מצד מי שאינו יודע היאך תהיה הפעולה. לפי שמי שאינו יודע היאך תהיה הפעולה

לא יהיה פעלו תקין ולא מחוכם

43

וכאשר הושגו לשכלנו שלשה עניינים אלו ביחד, לא היה אפשר ללשוננו לאומרם במלה אחת,

לפי שאין מצויה בשפה מלה הכוללת שלושה עניינים הללו, לפיכך הוזקקנו לבטא אותם

בשלוש תיבות, אחר שקבענו בדברינו בפירוש שהשכל השיגם ביחד.

ולכן אל יחשוב אדם כי הקדמון יתברך ויתעלה יש בו עניינים שונים

44

, כי עניינים אלה הם

כולם כלולים בעניין שהוא עושה, אלא שביטויינו הוא אשר דחף אותנו לומר מושג זה בשלשה

לשונות

45

, לפי שלא מצאנו במונחים המדוברים ביטוי הכוללם, ואי אפשר שנחדש להם מלה,

כי אז תהיה המלה בלתי ידועה וזקוקה לפירוש, ונמצא שחזרנו למלים רבות במקומה.

ואם ידמה אדם כי עניינים אלו מחייבים שוני, כלומר שיהא זה זולת זה -

הנני מבאר לו ביטול מה שנדמה לו על ידי העיון האמיתי. והוא שהשוני וההשתנות אינם

נמצאים כי אם בגופים ובמקרים, אבל בורא הגופים והמקרים מסולק ממנו כל שוני והשתנות.

ועדין איני מסתפק בזה עד שאפרשהו היטב

46

ואומר: כשם שמה שאנו אומרים 'עושה' - אין

במשמעו תוספת בעצמותו, אבל יש במשמעו שיש לו כאן עשוי

47

, כך מה שאנו אומרים 'חי'

'יכול' 'חכם'

40

- שהם פירוש 'עושה'. ואף לא יתכן שיהא עושה אלא מי שהעניינים הללו בו

ביחד, אין במשמעותן תוספת בעצמותו, אבל יש במשמעותן שיש לו כאן עשוי

48

ואחר שהתבוננתי בזה וחקרתיו שבתי אל כתבי הקדש, ומצאתי בהם ביטול השניות

49

ממנו:

אין עוד מלבדו

50

וגם:

ומה שמץ דבר נשמע בו

51

וכן:

יהיה ה' אחד ושמו אחד

52

40

אפשר לתרגם "יודע" ואולי אף יותר נכון.

41

ברי"ת הושמטו כאן כמה מלים, וכבר הגיהו הרש"ה.

42

אולי יותר נכון לתרגם "בבת אחת". וברי"ת "פתאום בלי מחשבה מביאה אחת" ואינו נכון.

43

"מחכמא" עשוי בחכמה ובתכלית התקינות. וברי"ת במכוון" וגם זה נכון.

44

חיותו לחוד, ויכלתו לחוד, וידיעתו לחוד.

45

חי, יכול, יודע.

46

בתרגום מלולי עד "שאשביעהו ביאור" וכך תרגם רי"ת, ושמוש שביעה למושג זה רגיל בפי

חז"ל וראה מנחות כד.

47

כי העשיה אינה אלא הוצאה לפועל של החכמה, ונוסף לכך ממחישה את מציאות העושה

כפי שהוא אצל מי שאינו יודעו, ואין בה להוסיף במהות העושה מאומה.

48

ברי"ת טושטשו כל הקטעים הללו, והוגהו על ידי המגיהים ללא צורך, ודברי רבנו ברורים

נהירים וצהירים.

49

כלומר שאין כל תאר שאנו מיחסים לו או מבטאים בו פעולה מפעולותיו מקנה ומרכישה

כלפיו יתעלה שניות ומציאות נוספת, וברי"ת "בטול הזולת" וכוונתו שיהא האחד זולת השני.

50

דברים ד לה.

51

איוב כו יד. ותחלת הפסוק הן אלה קצות דרכיו, ורבנו כאן מפרשו שבפרטינו פרטי

פעולותיו ומעשיו האמורים באותו פרק אין זה מקנה משהו נוסף במציאותו או במהותו. ושם

בתרגומו ובפירוש לא העיר מאומה.

52

זכריה יט ט.

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה