אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר שני - פרק ג

אמונות ודעות

מאמר שני - פרק ג

מאמר שני - פרק ב

ואם יאמר אדם: מה עניין שני שמות הללו המשומשים תמיד במקרא ה' אלהים?!

נאמר: כבר קבע שהם לעניין אחד.

19

כאומרו:

כי כה אמר ה' בורא השמים הוא האלהים

20

ואמרו:

דעו כי ה' הוא האלהים הוא עשנו וגו'

21

ואחר הקביעה הזו, אין לחוש אם יתאר אחד מהם בפעולה מסוימת, והשני בפעולה אחרת.

ודומה לזה בלשון

וילך ירובעל בן יואש וישב בביתו,

ואמר אחריו

ולגדעון היו שבעים בנים יוצאי ירכו

22

תיאר שם זה בפעולה והשני בפעולה אחרת, ולא חש, כיון שכבר קבע בדבריו כי ירובעל הוא

גדעון

23

ואם יאמר ומה עניין אמרו:

אלהי ואדוני לריבי

24

וכן:

ירעם מן שמים ה', ועליון יתן קולו

25

נאמר לו שזה טעם נוסף: ירעם לפי שהוא ה' ולפי שהוא עליון, העירה מפני שאתה אלהי

ומפני שאתה אדוני.

ודומה לו בלשון:

שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון

26

וענינו: מפני שאתם עמים, ומפני שאתם יושבי חלד, ומפני שאתם בני אדם, ומפני שאתם בני

איש.

27

וכעין אמרו עוד:

אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו

28

מפני שאתה יעקב ומפני שאתה ישרון

29

כללו של דבר אני אומר: כל מה שנמצא בדברי הכתובים, ובלשוננו אנו המייחדים, ביטוי

בתואר בוראנו, או בפעולתו, שהוא נגד מה שמחייב העיון האמיתי, הרי בלי ספק יש לו שימוש

מושאל בלשון,

30

ימצאוהו המדקדקים אם ידרשוהו.

ואיני צריך להרחיב בביאור עניין זה בספר זה, שאבאר דרכי האמורים דרך העברה והשאלה

והרחבת לשון, לפי שכבר ביארתי מזה בהרחבה בהקדמת תרגום התורה

31

, אסתפק בו בלי

לחזור עליו כאן, ואסתפק בביאור מה שיש בלשון בכל מקום שיזדמן מקום ספק בלבד.

ואם יאמר ומה עניין אמרו:

ועתה אד' ה' שלחני ורוחו

32

נאמר: יתכן הדבר שיהא ענינו ברוחו, כאמרו:

דרשו ה' ועזו

33

ופירושו דרשו ה' בעזו, וכאמרו:

ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה

34

ופירשו כי בנה ה' ציון, נראה בכבודו

35

. וכאמרו:

ה' וכלי זעמו

36

ופירושו:

בזעם תצעד ארץ

37

כך פירשו כאן ותעד בם ברוחך ביד נביאיך

38

וכל דבר שיזדמן מסוג זה נמצא לו העברה

39

ובאור אפשרי, ואין עלינו יותר מזה.

19

ראה ירושלמי ברכות פ"ט הל"א. שאלו . . . את ר' שמלאי מה ההן דכתיב אל אלהים ה' . . .

אמר לתלמידיו שלשתן שם אחד כאינש דאמר בסילקוס קיסר אגוסטוס.

20

ישעיה מה יח.

21

תהלים ק, ג.

22

שופטים ח כט-ל.

23

שם ו לב.

24

תהלים לה כג.

25

שמואל ב כב יד.

26

תהלים מט ב-ג.

27

וכן כתב רבנו שם בפירושו: מה שהוסיף גם בני איש אחרי גם בני אדם, ואנחנו יודעים כי

העמים הם יושבי חלד והם בני אדם והם בני איש, ולכן אני אומר שהוא תוספת בטעם לא

בעצם ולכן פירשתיו ומפני שאתם בני אדם, וכך אמר הנביא צריכים אתם ללמוד מוסר כפי

שאבאר מפני חמשה עניינים . וראה רמב"ם במו"נ ח"א פרק יד שמבדיל בין בני אדם לבני

איש.

28

ישעיה מד ב.

29

ובתרגומו שם לא פירש כן, ראה שם.

30

"מג'אז" שמוש ארעי, השאלה שלא כפי פשט המלה. והקדמונים תרגמוה "העברה" וכך

תרגמתי לקמן.

31

קטע קטן שרד בידינו מחלק ההקדמה שבו דבר רבנו על עניין זה. ראה פירושי רס"ג לתורה

מהדורתי עמ' קסא-קסג.

32

ישעיה מא טז. וכך תרגם שם "בעת'ני בנבותה" שלחני בנבואתו.

33

תהלים קה ד. אך שם בתרגומו פירש: דרשו את ה' שיעוז אתכם, ראה שם מהדורתי עמ'

רכט ובהערות.

34

ישעיה ס, מ ושם תרגם כפשוטו.

35

תהלים קב יז. ושם תרגם: כאשר יבנה ה' ציון ויראה בה בכבודו.

36

ישעיה יג ה. ושם תרגם: כאלו מקצה השמים שלח ה' את כלי זעמו.

37

חבקוק ג יב.

38

נחמיה ט, ל.

39

השאלה ודרך שמוש שלא כפשוטו.

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה