מאמר שמיני - פרק ד
ואומר עוד, ולעניין מקום הספק
56
שהם בשלושת הזמנים של הקץ הזה שנקבע לשעבודנו זה,
הרי כך עשה ה' מקום ספק
56
גם בשני השעבודים הראשונים, כדי שלא יעלה על דעתנו שאין
הספק נמצא אלא בקץ הזה בלבד, מפני שאינו ברור, וכאשר אנו רואים שני הקצים הקודמים
אשר כבר ידענו אמיתותם יש בהם בדומה לזה, יסתלק הספק מלבנו.
ואבאר את זה ואומר, מקום הספק בשעבוד מצרים, הוא זמן ארבע מאות שנה גרות זרע
אברהם וכניעתם ועבדותם
57
כאומרו:
ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה
58
וזה משנולד יצחק
59
. וזמן ארבע מאות ושלושים שנה נכללו בהם גרות אברהם שלושים שנה,
כי יציאת אברהם מחרן לארץ ישראל מפורשת, ויציאתו מכותה לחרן אינו מפורש, ויהיו
השלושים שנה מסעות אברהם, כאומרו:
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה
60
אבל היאך נקרא אברהם בני ישראל, והיאך נעשו חרן וארץ ישראל קרויים מצרים, יש לזה
כמה פירושים שאין זה המקום להזכירם. ועם זאת הרי כל זמן ישיבתם
61
במצרים מאתים
ועשר שנים
62
ולא יוכל שום אדם לחשוב שהם ישבו ארבע מאות שנה, כי ימנעוהו מכך ימי חיי
קהת ועמרם ומשה, ואין זה מקום ביאורו. נמצא שהם שלשה זמנים, ארבע מאות שנה, וארבע
מאות ושלושים שנה, ומאתים ועשר שנים.
ושעבוד בבל יש לו שני זמנים, האחד מהם חמישים ושתים שנה, והוא אומרו:
כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם
63
והשני שבעים שנה אומרו:
למלאת לחרבות ירושלם שבעים שנה
64
ויש בין תחילת מלכות בבל ובין חורבן ירושלם שמונה עשרה שנה, כאומרו:
ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדנצר
65
ושאר הפרשה.
והנה זמן חמישים ושתים שנה היה עד שמלך כורש והרשה להם לבנות את הבית, ובנו באותה
שנה, ובטלו שבע עשרה שנה עד השלמת השבעים שנה, כאומרו:
באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם,
והות בטלה עד שנת תרתין למלכות דריוש ומלך פרס
66
וכשם שלא הזיק לקץ הראשון שנויי שלושת הזמנים ארבע מאות, ארבע מאות ושלושים,
ומאתים ועשר, ולא הזיק לקץ השני שינויי שני הזמנים חמישים ושתים, ושבעים, כך לא יזיק
לקץ השלישי שינויי שלשה הזמנים אלף מאה וחמישים, ואלף מאתים ותשעים, ואלף שלוש
מאות שלושים וחמשה, מפני שחנן החכם את אומתו מן החכמה כדי להבחין בה את הכול
67
56
"תשאבה" מקום שאפשר לטעות בו ולהסתפק.
57
לפי ב, ושעבודם.
58
בראשית טו יג.
59
בראשית רבה פרשה מד כא: כי גר יהיה זרעך, משתראה לך זרע.
60
שמות יב מ, ושמא כך מפרש רבנו הא דמגילה ט א: אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות.
61
לפי ב, ישיבת האבות.
62
ובתנחומא מקץ ח הסמיכום למלת רד"ו שבפסוק רדו שמה ושברו לנו משם.
63
ירמיה כט י.
64
דניאל ט ב.
65
מלכים ב כה ח.
66
עזרא ד כד.
67
ראה רמב"ם באגרת תימן (מהדורת הלקין עמ'
64
) שם כתב, כי רבנו הוכרח לעסוק
בחשובים אלה על אף ידיעתו התנגדות חז"ל לחישובי הקץ, כאומרם בסנהדרין צז ב "תיפח
עצמן של מחשבי קצין", כדי לשכך צערם ורגשותיהם של בני דורו, כי רבה בהם באותו הדור
השחיתות המחשבתית.