מאמר שמיני - פרק ג
וראוי שאזכיר זמן הקץ ואומר, כי ה' יתרומם ויתהדר כבר הראה לנביאו דניאל שלשה
מלאכים: האחד ממעל למימי החדקל, והשנים עומדים על החוף
41
שואלים לאשר למעלה
מעל למים מתי תהיה הישועה, והוא אומרו:
וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עומדים,
אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר
42
ויואל המלאך העומד מעל למים וישבע לו על קץ קצוב, ואף על פי שלא בקשו להישבע, ואמר
דניאל:
ואשמע את האיש לבוש הבדים, אשר ממעל למימי היאר,
וירם ימינו ושמאלו אל השמים,
וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי
43
שני המלאכים שמעו ממנו מועד מועדים וחצי, והסתפקו בכך מפני שהם הבינו פירושו, אבל
דניאל לא ידע פירוש מועד מועדים וחצי, ושאל למלאך העומד מעל המים ואמר:
ואני שמעתי ולא אבין
44
ויואל המלאך בהקדימו להזכיר לו את הסיבה אשר בגללה סתם את התשובה לפני שיפרשהו,
ואמר לו: אני אמנם סתמתיו, כדי שלא יעמדו על כך ההמונים והסכלים ויקוצו, לפי שאינם
חושקים ויראים בדרך שבה יראים החכמים וחושקים לה, והוא גמול העולם הבא והחיים
הנצחיים, אלא חושקים למה שיהיה מהר, כגון קניין
45
וכבוד בעולם.
ורק החכמים עומדים על כך, כאומרו:
לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים,
ואחר כך פירשו לו, שהוא אלף ושלש מאות ושלושים וחמש שנים, כאומרו:
אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלושים וחמשה
46
ומלת 'ימים' - מחזור של שנה, כאומרו:
ימים תהיה גאולתו
והסמיך לו:
עד מלאת לו שנה תמימה
47
ומצאנו כל קץ שנתן ה' לאיזו ממלכה לא נתנו אלא שנים לא ימים. יש שפירש את השנים
כאומרו:
והיה מקץ שבעים שנה יפקד ה' את צר
48
וכן אומרו:
מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים
49
ויש שאמרם בשם המחזור, והם שנים וקראם ימים, כמו שאמר לאדוננו יחזקאל הכהן עליו
השלום:
ואני נתתי לך את שני עונם למספר שלש מאות ותשעים יום
50
וצירף מלת שנים ומלת ימים, השמיענו בכך כי ימים הם שנים. וכך במקום זה.
ודניאל הבין, כיצד נעשה פירוש 'מועד מועדים וחצי' - אלף שנה שלש מאות ושלושים וחמש
שנה, ושתק.
ואנחנו יחנך ה', נשתדל להבין עניין 'מועד מועדים וחצי', וחקרנו
51
ומצאנו שהוא מתאים, אם
נניח שכוונתו באומרו מועדים זמן מלכות ישראל.
אם כן יהיה הקץ כמו שנות מלכותם וכחצין בלי ספק. לפי שסכום כל זמני המלכות שמונה
מאות ותשעים שנה, לא יותר ולא פחות. והם ארבע מאות ושמונים לפני בנין הבית, וארבע
מאות ועשר בנין הבית
52
; ומחציתם ארבע מאות וארבעים וחמש, יהיה הכל אלף ושלש מאות
ושלושים וחמש, לא יותר ולא פחות. ויהיה אומרו:
ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ משומם ימים אלף מאתים ותשעים
53
מזמן המאורע אשר אירע בבית שני בתחילת בנינו, יהיה אחר הזמן אשר נאמר בו דבר זה
לדניאל ארבעים וחמש שנים
54
, ויהיה אומרו:
עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש
55
צריך לקחת ממנו החצי, מפני שהוא פירט את הימים ועשה אותם לילה ויום.
ויהיה החצי אלף ומאה וחמישים שנה, ויהיה הזמן הזה אחר הזמן אשר נאמר בו
לדניאל דבר זה, מאה ושמונים וחמשה, כדי שיסתיים סוף שלושת הזמנים בשנה מסוימת
בעצמה.
41
לפי ב, על החופים.
42
דניאל יב ה.
43
שם יב ז.
44
שם יב ח.
45
"מלך אלדניא" אני הבינותיה עניין קניין ורכוש וכך תרגמתי, ורי"ת הבין אותה עניין
מלכות, ותרגם "מלכות העולם" וגם זה אפשרי.
46
דניאל יב יב.
47
ויקרא כה כט-ל.
48
ישעיה כג יז.
49
יחזקאל כט יג.
50
שם ד ה.
51
לפי ב, שהוא לדעתי נוסח מה"ק כך: ואנחנו יחנך ה' נאמץ את המחשבה בהבנת פירוש
למועד מועדים וחצי, עד שיתאים להיות אלף ושלש מאות וחמש שנים, כי אומרו 'למועד' אינו
אלא משרת לדברים כאומרך למועד חדש האביב, והעיקר הוא מועדים וחצי, וחקרנו וכו'.
ונוסח זה הוא שהיה לפני רי"ת.
52
הראשון. ואין ימי הבית השני נחשבים כי אז כבר היו תחת שלטונות שונים.
53
דניאל יב יא. ובפירוש דניאל המיוחס לרבנו סתם כל הדברים הללו, וכתב שאין לדעת
אותם, ונראה ברור שאין אותו הפירוש לרבנו, כי גם בפירוש הרבה מלים אינו תואם לא את
פירושו של רבנו בתרגומו הערבי, ולא את האמור כאן.
54
מאורע זה שרבנו רומז עליו כאן היא פגישת שמעון הצדיק עם אלכסנדרוס מוקדון, כי חזון
זה נראה לדניאל בשנת אחת לדריוש המדי, כמפורש בדניאל יא א. ובנין הבית נשלם בשנת
שש לדריוש כמפורש בעזרא ו טו, הרי חמש שנים מעת החזון עד סיום בנין הבית, וארבעים
שנה לאחר בנינו אירע אותו מעשה המפורש ביומא סט א, וכדאיתה להדיא בפירוש הר"ח
למסכת עבודה זרה ט א, כי ש"פ שנה לפני חרבן הבית השני החלה מלכות יון, והיינו ארבעים
שנה לאחר בנינו, ארבעים וחמש מאז החזון לדניאל.
55
דניאל ח יד. ושם תרגם ערב ובקר יצדק הקדש וינצח. ע"ש.