מאמר שמיני - פרק ב
ואומר עוד, מי אשר שיעור השמים לפניו כשיעור זרת בקירוב, היאך יקשה עליו להשמיענו
נבואה ממנה? ומי שמרחבי הים לפניו כפס שעל, היאך יקשה עליו לקבץ פזורינו ממנה?
ומי ששיעור עפר הארץ לפניו כדבר שבמידה,
26
לא יוכל להביאנו מקצותיה? ומי
שהריה לפניו כדבר שבמשקל, היאך לא יהא קל לפניו לבנות הר קדשו?
ולפיכך אמר בפתיחת הנחמות הללו:
מי מדד בשעלו מים, ושמים בזרת תכן, וכל בשלש עפר הארץ,
ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים
27
ומי שכל העמים לפניו כטיפה מדלי, או כהכרע
28
מאזנים, האם לא יכניעם לפנינו, כאומרו:
הן גוים כמר מדלי, וכשחק מאזנים נחשבו
29
ומי שמנער הארץ מהם כמו שתופשים אנו קצוות הטבלה ומנערים אותה, כאומרו:
לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה
30
ואלו אמרתי מי שברא את הכל מן האין, היה מספיק לי ללמוד מכך, אלא שפירטתי עניינים
אלו מפני שהוא פירטם
31
ולא יתכן שנעלה על לבנו כלל שאין ידוע לפניו מצב שאנחנו נמצאים בו, ולא שאינו עושה
משפט ולא מרחם, וכמו שהוכיח אותנו:
למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלהי משפטי יעבר
32
ולא שהוא בלתי יכול להושיענו ולמלא בקשותינו, כאומרו:
הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע
33
ולא שכבר מאסנו והזניחנו, אלא כאומרו:
כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך וגו'
34
ולכן, ירחמך ה', מאמינים אנחנו
35
שהוא נתן לשעבודינו שני זמנים
36
- האחד מהם זמן התשובה,
- והשני זמן הקץ.
ואיזה מהן שיקדם נהיה ראויים לישועה
37
. אם עשינו תשובה לא יביט לקץ, אלא יהיה כמו
שנאמר בתורה:
והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וגו' ושבת עד ה' אלהיך וגו'
ושב ה' אלהיך את שבותך וגו'
ושאר עשרת הפסוקים
33
. ואם לא עשינו, נישאר עד זמן הקץ. ויהיו אם כן מקצתנו נענשים
ומקצתנו בניסיון
39
כפי שהדבר ידוע בבוא כל מכה כללית באחד הזמנים, כגון רעב וחרב ודבר, שיהיו מקצת בני
אדם בה ענושים ומקצתם בניסיון. ואפילו המבול לא יבצר שלא היה בהם נערים וטף בניסיון
ועתיד לגמול להם
40
. וכמו שאין לנו ספק שאבותינו במצרים היו בהם צדיקים רבים, ועמדו
בניסיון עד שנשלם אותו הקץ.
ולכן אל יאמר אדם, 'אלו היה בכם צדיק הייתם נושעים', כי אדונינו ועטרותינו משה ואהרן
ומרים כבר היו בשעבוד יותר על שמונים שנה עד שנשלם הקץ, וכמוהם רבים מן הצדיקים.
26
"כיף" חסרה בכל כ"י, והוספתיה גם במקור וגם כאן.
27
ישעיה מ, יב. וכדרך שפירש כאן כן כתב בתרגומו שם. שליש - שם מדה. פלס - קבאן, והוא
כלי שקילה העשוי מוט ברזל עם סימני מרחקים וכל שמתרחקת המשקולת מנקודת הדבר
הנשקל מראה על כובד מסויים, וכן פירש רד"ק שם.
28
רבנו מפרש מר-טפה. ושחק-נטיית לשון המאזנים. וכך נקרא כל מרחק בין שני דברים בין
גדול בין קטן "שחק" שכך נקראו מרחבי עד שחקים, כגון 'כי מי בשחק' (תהלים פט) 'ובגאותו
שחקים' (דברים לג). וכך כתב בתרגומו. וכל המפרשים פירשו שחק-אבק. ובעקבותם שיבש
רי"ת את דברי רבנו המקוריים הנפלאים, וכתב "וכאבק המאזנים".
29
ישעיה מ טו.
30
איוב לח יג. וראה לעיל בסוף המאמר השישי, שם האריך בפירוש מקרא זה.
31
מפני שהוא הקב"ה פירטם בכתובים.
32
ישעיה מ כז.
33
שם נט א.
34
דברים ד לא.
35
"אלד'י נעתקדה" נכון יותר לתרגם "אנו בדעה" או "דעתנו היא", ומשום מה תרגמתי
"מאמינים אנחנו".
36
לפי ב, שהוא כבר נתן לשעבודינו זה שני זמנים.
37
וכמסורת חו"ל בסנהדרין צח א: כתיב בעתה וכתיב אחישנה (ישעיה ס כב). זכו אחישנה,
לא זכו בעתה.
38
דברים ל, א-י.
39
בסבלות הגלות הארוכה והממושכת ויסוריה, הרשעים ענושים והצדיקים מנוסים.
40
בסנהדרין קי ב, נחלקו רבן גמליאל ור' עקיבה בקטני רשעי ישראל. וכבר נזכר לעיל. אבל
בדור המבול שם קח א, אין שום רמז לדברי רבנו כאן. ואפשר שרבנו אמר דבריו מסברא.