אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר שלישי - פרק ט

אמונות ודעות

מאמר שלישי - פרק ט

מאמר שלישי - פרק ח

ואחר הדברים האילו מצאתי להם שיבושים

80

במקרא, שדמו לראות בהם ביטול התורה

81

והם רבים, ומה שיש להוסיף עליהם עוד יותר מהם. אלא שקיצרתי והבאתי מהם עשר

שאילות, וכל מה שיבוא זולתן יכול הקורא ספרי זה להבינם, כי בודאי יתגלה לו מקום הטעות

והדמיון אשר דמו בו.

תחילתן נישואי בני אדם

82

בבנותיו, אומרים שזה ביטול,

ואין זה ביטול אלא הוראת שעה

83

, לפי שאנו סוברים כי האחות אסורה מלפני משה

84

כמו

שמצאנו אברהם אומר לשרה אמרי נא אחתי את

85

אבל נשאו בני אדם

86

אותם מחמת הדחק, לפי שלא היו במין האנושי זולתם. וכאשר נתרבו

הצאצאים נסתלקה הסיבה

87

לבאים.

והרי זה כמי שאוכל ביום צום בזמן חוליו, וכאשר הבריא נסתלק הטעם, וכמי שאוכל מתה

במדבר, שכאשר ימצא זולתה מסתלקת הסבה.

והשני שדן את קין על הריגתו את הבל בנע ונד בלבד

88

, ודן אחר כך בהריגת כל הורג.

וגם זה אינו ביטול, לפי שלא ציווה החכם בהריגת ההורג אלא על ידי שופט ושני עדים, וכיון

שאין זה מצוי בזמן שהרג קין את הבל, לא נתחייב הריגה, אלא ענשו בזולתה. הלא תראה

שהוא אמר לנח:

שפך דם האדם באדם דמו ישפך

89

והשלישי מה שצוה בקרבן לכל אדם

90

, ואחר כך מנעם זולתי אהרון וזרעו,

וגם זה אינו ביטול, כיון שלא נאמר בכתוב שכל בני אדם נתמנו להקריב, אלא היה מקריב

לפני אהרון כל מי שנתמנה לכמו מקומו, אבל מי שאינו ממונה, לא היה רשאי להקריב לפני

שנבחר אהרון ולא לאחר בחירתו

91

והרביעי הקרבת הקורבן בשבת, לאחר שנאסרה בו המלאכה.

וגם זה אינו ביטול, אלא ממה שמחזק דחיית הביטול. כי תורת הקורבן הייתה לפני השבת,

ולא יתכן שתאסרהו תורת השבת, לפי שאז יהיה ביטול. לפיכך אסרה שאר המלאכות זולתי

הקרבן והמילה שקדמו לפניה.

והחמישי מה שאמר ה' יתעלה לאברהם על יצחק:

והעלהו שם לעולה

92

ואחר כך אמר:

אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה

93

וגם זה אינו ביטול לא אצלינו

94

ולא אצלם, כי אפילו מי שסובר עניין הביטול, אינו אפשרי

אצלו, לפני שתתקיים אותה התורה אפילו פעם אחת, כדי שלא יהא הדבר

95

לבטלה. אלא

ציווה לאברהם שימסור את בנו לקרבן, וכאשר מסר אותו על ידי הכנת האש והעצים והחזקת

הסכין אמר לו: דייך לא רציתי ממך יותר מזה.

והששי מה שאמר ה' לבלעם על שלוחי בלק:

לא תלך עמהם

96

ואחר כך אמר:

לך אתם

97

וגם זה אינו ביטול, לפי שהאנשים שהלך אתם, אינם אותם האנשים אשר מנעו מללכת

אתם,

98

שהרי נאמר:

ויוסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה

99

נמצא שמנעו מלכת עם הפחותים, והרשהו ללכת עם הנכבדים להוסיף בכבודו, כדי שיאמרו

הציל ה' את בני ישראל מנזקי פלוני בן פלוני הנכבד והנעלה.

והשביעי מה שאמר ה' ישתבח לחזקיהו

כי מת אתה ולא תחיה

1

וחזר ואמר

הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה

2

וגם זה אינו ביטול, לפי שיש שה' גוזר כדי לאיים או לנזוף, וכאשר ישמעהו העבד וישוב

3

יסתלק ממנו האיום, כמו שידענו מעניין אנשי נינוה.

4

וכל שב הנשמע.

והשמיני פרשת -

ואקח את הלוים תחת כל בכור

5

וגם זה אינו ביטול, כי ממנהגו לרומם את העבד, וכאשר הוא חוטא משפילו. וכמו שהושיב

אדם בגן עדן וחטא וטרדו, והביא את אבותינו לארץ ישראל וחטאו ופזרם, וכך כל שהוא על

דרך הענישה.

והתשיעי אמרו, כי יהושע נלחם ביום השבת

6

ואין הדבר כן, לפי שלא נזכר בכל יום מלחמה, אלא היה בכל יום נושא את הארון ותוקע

בשופרות, ופעולות אילו מותרות בשבת

7

, אבל יום השביעי שהייתה בו מלחמה, לא היה

יום השבת

8

והעשירי אמרו שהתפילה הייתה בתחילה כנגד המשכן

9

, ואחר כך שינה אותה והפנה אותה

אל בית המקדש

10

וגם זה אינו ביטול, לפי שהפנייה לא הייתה אלא כנגד הארון. כל זמן שהיה הארון במדבר

הייתה הפנייה לשם, וכאשר עבר הארון לגלגל ושילה ונב וגבעון

11

ובית המקדש, הוסבה

הפנייה אחריו.

וזהו הדבר הנכון, שהעלול הולך אחר העילה.

ואנשים מהם חקרו תיבת עולם ואמרו, מצאנוה בלשון העברים משתנה.

אמרנו כן יש לה שלשה עניינים,

האחד חמשים שנה

12

והשני ימי חיי אותו הנזכר

13

והשלישי כל זמן קיום העולם.

וכאשר רואים אותה ביחס למצוות השבת

14

יבטלו שנים וישאר האחרון, שהרי מצאנו ירמיהו

שהוא אחרי דורו של משה בערך כתשע מאות

15

שנה, ואחרי יובלות רבים וכמה דורת

מצאצאי בני ישראל, מזרזם על שמירת השבת ולבלתי עשות בה מלאכה כאמרו:

ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת

16

וכיון שבטלו משך החמשים ומשך חיי אותם האנשים, לא נשאר מן החלוקים אלא משך ימי

העולם.

ומהם שואל אותנו על המלה המקובלת אשר שמענו על נצחיות משפטי התורה, ויכול הוא

בכל מלה שנאמר לו, יבארנה למובן אחר.

ולכן רגילים אנו לומר לו האם מצוי בעולם ביטוי ברור מדויק שאינו סובל

17

כל ביאור וכל

טעות? אם יאמר 'לא', הרי ביטל דיוק הדיבור ועשאו כולו שיבוש.

18

ואם יאמר 'כן', הרי

באותו המדויק שמענו נצחיות מצוות התורה.

וראיתי מהם מי שאומר אם יאמרו לכם הברהמים

19

אנו קבלנו מאדם

20

המצווה ללבוש

שעטנז מצמר ופשתים, ובאכילת תבשיל של בשר וחלב, ובצמידת השור והחמור, ואינכם

רשאים לקבל דברי נביא האוסר אותם, כי אדם אמר לנו שהם לא יבטלו.

ואלה יחנך ה' טענות שאין להם יסוד, והם אשר טענו אותם לברהמים. ואין הברהמים

טוענים אלא שהדברים האילו מותרים בלבד, וגם אנחנו מודים שהיו מותרים בעבר, וקירוב

איסורם בשכל הוא, אם היה האדם רשאי להימנע מהם מרצונו בגלל איזו תועלת שתבוא לו

בכך

21

ואם יבוא ברהמי ויטען מעתה מה שטענו לו, לא יתכן לו הדבר, כי מי שהדבר אצלו במסורת,

אומר הוא בכל יום כפי שאמר גם אתמול, ואינו כמו הנמלך שהוא רשאי לומר נראה לי היום

מה שלא עמדתי עליו אתמול.

עתה ירחמך האל אחר שנסתלקו מעלינו טענות הביטול ונמוגו,

22

יהא תימה גדול עלינו, אם

לא נחזיק במצוות אילו, אשר יגענו והשתדלנו להעמידם.

והאם לא תהיה יגיעתנו לריק, כאותם אשר נאמר בהם:

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד

23

ונהיה אז כמי שאין שכל למו ולא בינה, כמו שאמר:

כי השה אילוה חכמה ולא חלק לה בבינה

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה