אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר שלישי - פרק ה

אמונות ודעות

מאמר שלישי - פרק ה

מאמר שלישי - פרק ד

ונתברר לי כי השליח היה מתברר אצלו, שהדברים שהוא שומע הם מאת ה' לפני שייחסם אל

ה' לפני העם.

והוא, שהיה נראה לו סימן מסוים, שמתחיל עם התחלת הדבור ומסתיים בהסתיימו. והוא או

עמוד אש, או עמוד ענן, או אור בהיר, שלא ממיני האורות הידועים.

וכאשר יראה אותם הנביא כך, יתאמת לו שהדברים מאת ה'.

ויש שראוהו גם העם, כמו שהיה עמו של משה כאשר היה נפרד מהם ללכת אל מקום החזון,

עומדים ומסתכלים באוויר, והנו נקי מכל ענן, ועיניהם אל משה. וכאשר מגיע אל מקום החזון,

היה יורד הענן כעמוד, ועומד עד אשר ידובר עמו ונעלה, ואחר כך חוזר אליהם, וכאמרו:

(והיה כצאת משה אל האהל, יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו וגו',

והיה כבוא משה האהלה ירד וגו',

וראה כל העם, את עמוד הענן עומד פתח האהל

וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו,

ודבר ה' אל משה, פנים אל פנים וגו'

92

וכאשר חוזר אליהם ומוסר להם דברי נבואתו, אומרים לו צדקת. אנחנו הסתכלנו צחות האויר

לפני הגיעך, וירידת עמוד הענן בעת הגיעך, והיתה עכבתו

93

כשעור שתשמע דברים אלה

אשר אמרת לנו.

כן מצאתי אחד הנביאים שלא נתבאר בענינו

94

שהיה מתנבא בעמוד ענן, נתבאר מצבו בספר

אחר, שכך היה החזון בא אליו. לפי ששמואל נכלל עם משה ואהרן, ואמר על כולם,

משה ואהרן בכהניו ושמואל וגו' בעמוד ענן ידבר אליהם

95

והואיל וכבר מצאנו כגון זה בשמואל, הרי בלי ספק שהרבה מן הנביאים כמוהו.

ואם ישאל שואל: והיאך עשו המכשפים כמו משה באותותיו?

נאמר כי האותות אשר עשה הוא עשר, הפיכת המטה והתשע האחרות

96

, ולא הזכירה

התורה, שהם עשו כמותו כי אם בשלוש, ואף השלוש, לא אמרה התורה שעשו כמוהו, להשוות

בינו לבינם, אלא הזכירה את זאת, כדי להראות השוני שבין פעולתו ופעולתם. והוא שהיא

אמרה בפירוש, שמשה עשה דברים גלויים כאשר צווה ה', ואילו עשו דברים נעלמים ונסתרים,

שכאשר חוקרים אחריו מתגלית התחבולה כאומרו :

97

ויעשו כן החרטומים בלטיהם

98

ומלה זו בלשון, בהחלט הדבר הנעלם הנסתר והמכוסה

99

, כאמרו:

הנה היא לוטה בשמלה

1

פני הלוט, הלוט על כל העמים

2

וילט פניו באדרתו

3

והמלך לאט את פניו

4

דברו אל דוד בלט

5

ודבר לאט עמך

6

וכיון שבארה התורה באמרה בלטיהם

7

, נתברר הדבר שהוא כדי לדחות מעשיהם, לא כדי

לאמתו. והנה זה כאמרך 'ראובן אמר דברים נכונים ושמעון אמר טעות', או תאמר 'עשה לוי

מעשה טוב ועשה זבולון מעשה רע', שאינך מתכוון, אלא להבדיל בין שני הדיבורים והפעולות,

לא להשוותם.

ואחר שהנחתי יסוד זה אסתפק בכך, ולא ארשום פרטים:

היאך אפשר לעשות תחבולה, במקומות המים המועטים ולשנותו על ידי צבע,

והיאך מניחים במקצת המימות דבר מסוים ויברחו ממנו הצפרדעים,

אלא, שכל אלה פרטים שלא יתכן כמותם בדברים

8

הגדולים.

אבל מה שעשה משה, הרי הפך את מי הנילוס בכללותו, ושעורו מהלך ארבעים

9

"פרסך"

10

מן "אלעלאקי" ועד "מריוט". וכן העלאת הצפרדעים מכולו, מה שלא תתכן בו תחבולה ולא

ערמה, אלא הוא מעשה העזוז החכם היכול, כאמרו:

לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו

11

ואם ישאל עוד היאך נבחר יונה לשליחותו וברח ממנה, והרי אין החכם בוחר מי שימרהו?

אני אומר: כבר עיינתי בספר יונה, ולא מצאתי מקרא האומר בפירוש, שלא מסר את

השליחות הראשונה, אם כי גם לא מצאתי שמסרה.

אלא, שאני מחייב להיות בדעה שכן,

12

כאורח כל הנביאים, ולפי שאין החכם בוחר לשליחותו,

מי שלא ימסור אותה. וכבר מצאנוהו אומר תמיד.

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל

13

ואינו מפורש שאמרה, זולתי במקצתן מפרש 'וידבר משה כן'.

אלא, ברח יונה מן האפשרות שישלחנו שנית. שנראה לו שהראשונה הייתה אזהרה, והשניה

איום ויעוד, וחשש לאיים עליהם במאומה, פן ישובו ויתבטל האיום וייחסו לו שקר, לפיכך יצא

מן הארץ אשר הבטיחם הבורא, שהנבואה שורה בה

14

וזה מפורש בסוף, אמרו:

אנא ה', הלא זה דברי עד היותי על אדמתי, על כן קדמתי לברוח תרשישה

15

ולא היה עליו חטא, כי לא אמר לו ה' 'הנני שולח אותך שנית'. אלא דבר זה עלה על דעתו,

וניסה למנוע מה שעלול להיות או שלא להיות, והחזירו ה' אל הארץ הנבחרת בהכרח, עד

שניבא אותו ושלחו ועשה כחכמתו.

92

שמות לג ח-יא.

93

עכבת הענן שם.

94

במקום רכוז נבואותיו, כלומר בספר שמואל.

95

תהלים צט ו-ז.

96

ואין רבנו מונה מכת בכורות, כי לא נזכרה בה שום פעולה על ידי משה.

97

תיבה זו חסרה בכל כ"י, והוסיפה החכם לאנדוער, וכיון שהיא השלמה הנראית, אמצתיה

גם אני.

98

במטה, שמות ז יא. בדם, שם ז כב. בצפרדע, שם ח ג.

99

וכן תרגם בכל מקום בלטיהם - בלהטיהם "בכ'פיהם".

1

שמואל א כא י.

2

ישעיה כה ז, ושם תרגם "אלמלתפה אלמחתג'בה" העטופה והמוסתרת.

3

מלכים א יט יג.

4

שמואל ב יט ה.

5

שמואל א יח כב.

6

איוב סו יא. ושם תרגם: או שהוא דבר נסתר ממך. ובפירושו שם כתב: ופירשתי לאט

"כ'פי" נגזר מן וילט פניו באדרתו שהוא הסתר, וכן דברו אל דוד בלט.

7

ורי"ת הוסיף משלו "בלהטיהם או בלאטיהם" ואחת היא לרבנו.

8

"פי אלאג'ראם" כ"ה בכל כ"י. ונראה שצ"ל "פי אלאג'אם" באגמים.

9

בכל כתבי היד של המקור "ארבעים" ורי"ת שתרגם "פרסך'" פרסה, נראה לו אורך זה

מועט ולפיכך הוסיף עליו וכתב "ארבע מאות" ואינו נכון.

10

הנחתי את המקור "פרסך'" ללא תרגום, כי איננה הפרסה העברית שהיא ארבעה ק"מ,

אלא מדה כפולה כלומר שמונה ק"מ, יוצא איפה כי ארבעים פרסך' הם שלש מאות ועשרים

ק"מ. ואין רבנו מודד כל אורך הנילוס ממוצאו ועד מובאו לים, שהוא בערך

6500

ק"מ, אלא

הזכיר אחת מזרועותיו שהיא בלב מצרים, וכפי שהגביל.

11

תהלים קלו ד.

12

שכן מסר שליחותו הראשונה, משום שני הטעמים הללו.

13

שמות יד ב. כה ב. ויקרא ד ב. ז כג. ז כט. יב ב. יח ב. כג ב. כג י. כג כד. כג לד. כז ב. במדבר

ה ו. ה יב. ו ב. ט י. טו ב. טו יח. טו לח. יז יז. לה י.

14

ראה מועד קטן כה א ואם כן לא תועיל לו בריחתו עתה מארץ ישראל, כיון שכבר שרתה

עליו פעם שם, עלולה לשרות עליו הנבואה בכל מקום שיהיה.

15

יונה ד ב.

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה