מאמר שלישי - פרק ד
ואחר שכבר ביארתי היאך הזקיקנו הצורך לשליחת השליחים, ראוי שאסמיך לכך ביאור כיצד
נתאמתה להם הנבואה אצל בני אדם, ואומר:
כיון שבני אדם יודעים את יכלתם וכוחם,
70
שאינם יכולים לשנות את הטבע, ולא להפוך דבר
מכפי שהוא, אלא תקצר יכלתם מכך. לפי שפעולות אלה של בוראם הם, שכפה את היסודות
השונים ובראם מאוחדים, אם כי טבעם להיפרד.
71
ושינה אותם מכפי שהם כל אחד בנפרד,
עד שנעשו בהתאחדם אינו נראה בהם יסוד בפני עצמו כלל, אלא ייראה דבר אחר זולת עינם
כשהם לבדם, כלומר: או אדם או צומח או כל הדומה לכך משאר הגופים, - נתחייב שיהא דבר
זה אצלם סימן לפעולת הבורא
72
וכל שליח שבחרו הבורא לשליחותו, עשה לנוהג שנותן לו אות מן האותות הללו, או שנוי טבע:
כמניעת האש מלשרוף
73
ועצירת המים מלזרום
74
והעמדת הגלגל מהלוכו
75
וכל הדומה לכך,
או לשנות עין
76
הדבר -
כגון שהופך בעל חי לדומם ודומם לבעל חי
77
והמים דם
78
והדם מים.
וכאשר מוסר לו סימן מסוג זה, נתחייב כל מי שראה אותם מבני אדם לכבדו ולהאמין לו בכל
מה שיאמר להם. לפי שלא מסר לו החכם
79
את מופתיו, אלא מפני שהוא נאמן לפניו.
ותיאור זה, אף על פי שהוא שכלי, הרי הוא בלשון הכתובים, כפי שידעת מעניין משה רבנו
והאותות המופלאות אשר נמסרו לו, אשר אקצר ולא אזכירם כאן, וכפי שהם מפורשים בכתוב
בספר ואלה שמות וזולתו ופירושיהם.
וכמו שאמר לעמו:
המסות הגדולות אשר ראו עיניך האתת והמופתים הגדולים ההם
80
מי שהאמין בו מבני אדם בלב שלם הרי הם החסידים כמו שאמר:
ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם
81
ומי שלא האמין בו ולא קבל הם הרשעים
82
וכפי שידעת מעניין מי שנאמר בו:
כי לא האמינו באלהים
83
וצריך אני לומר כאן פרק, אסקור בו דברים אמיתיים.
והוא, שאין הבורא יתרומם ויתעלה משנה עצם דבר, עד שיעיר את העם שהוא משנה אותו,
והטעם לכך כדי שיאמינו בנביאו, אבל בלי סבה בשום אופן אינו משנה דבר מכפי שהוא.
לפי שאם נאמין בכך, ייסתרו לנו מושגי האמת
84
, והיה כל אחד ממנו כאשר חוזר לביתו
ולקרוביו, לא יהא בטוח שהחכם לא שנה אותם מכפי שהם, ושאינם זולת אותם שעזב. וכן אם
העיד על אדם איזה עדות, או דן אותו באיזה דין.
אלא צריך שנאמין, שכל הנמצאים כפי שהם לא ישנה אותם הבורא, אלא לאחר שיעיר על כך.
ואומר עוד:
ולא יתכן בחכמה שיהו הנשלחים אל בני אדם מלאכים, מפני שאין בני אדם מכירים שיעור
יכולת המלאכים, במה שהם יכולים לעשות, ולא במה שאין להם יכולת בו. וכאשר יעשו
אותות ומופתים לבני אדם, יחשבו שכך הוא טבעם של כל המלאכים, ולא יתאמת אצלם
שאותו האות הוא מאת ה'.
אבל כאשר יהיו השלוחים בני אדם כמונו, וראינו אותם עושים מה שאין לנו יכולת לעשותו,
ומה שאינו אלא מפעולות הבורא, התאמת להם השליחות בדברו
85
ואומר אני, כי מסבה זו הושווה הנביא ושאר בני אדם במוות, כדי שלא יחשבו בני אדם
שאילו,
86
כמו שנשתנו מהם במה שהם חיים לעולם, כך אפשר שיעשו האותות שאין הם
יכולים לעשות.
ולפיכך גם אי אפשר להם בלעדי אכילה ושתיה ונישואין, כדי שלא ייפול ספק במופתיהם,
ויחשבו בני אדם שאותה ההימנעות
87
מטבעם, וכמו שהיא אפשרית להם,
88
כך אפשר להם
לעשות האותות.
וכך גם אינם בטוחים בבריאות הגוף תמיד, ולא בעושר רב, ולא בצאצאים, ולא ההגנה מחמס
רשע, המתגבר עליהם במכות או בחרפות או בהריגה. לפי שאילו עשה כן, היה אפשר שייחסו
להם בני אדם את זאת לסגולתם מטבע גופם, שבה הם יוצאים מכלל שאר בני אדם, ויאמרו,
כשם שבעניין זה יצאו מן הכלל, כך יכולים הם לכל מה שתקצר יכולתינו מעשותו.
ואומר, וחכמתו למעלה מכל מה שאנו אומרים, לפיכך הניחם בכל מצביהם ככל שאר בני
אדם, והוציאם מכללם ביכולתם על מה שתקצר יד כל אדם, כדי שיתאמתו אותותיו
ותתקיים
89
שליחותו.
ואומר עוד, ולפיכך לא נתן בהם יכולת לעשות האותות תמיד, ולא שידעו תמיד את הנסתרות,
כדי שלא יחשבו המוני העם שיש בהם סגולה המחייבת כן, אלא נתן בהם שיעשו כן במקצת
הזמנים, וידעו זאת במקצת העתים. ובכך יתברר שהדבר נודע להם מאת הבורא ולא מצד
עצמם, ישתבח החכם ויתקדש.
ואשר הביאני לקביעת נקודות אילו כאן, מפני שראיתי בני אדם הביאום דמיונותיהם לידי
כפירה כפי שחשבו בדברים הללו:
מהם מי שאמר, מוכחש היה בעיני שימות הנביא כשאר בני אדם.
ומהם מי שהכחיש, שירעב ויצמא.
ומהם מי שהכחיש, שיבעל ויוליד.
ומהם מי שהכחיש, שיוכל מי שהוא לעשות לו רע ולהזיד עליו.
ומהם מי שהכחיש, שייעלם ממנו דבר מן המציאות.
ומצאתי שכל מה שאמרו זדון והבל ורשע.
אבל נתאמת לי כי החכמה בכל מה שעשה הבורא בעניין שלוחיו דומה לשאר פעולותיו,
כאמרו:
כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
90
ואמר:
המה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו
91
70
של הנביאים, שהם בני אדם כמו כל שאר האדם.
71
כפי שכבר באר לעיל במאמר הראשון ד"ה והשיטה הששית.
72
כלומר כאשר אנו רואים שהנביא משנה הטבע והופך את הדברים מכפי שהן, והרי אנו
מכירים אותו משכבר הימים, שאין בכוחו הטבעי לעשות מאומה יותר, מכל אחד משאר בני
אדם, ובכך אנו יודעים כי פעולות השנוי הנעשים על ידו, אינם אלא מעשה ה' ופעולתו.
73
דניאל ג יט-כז.
74
יהושע ג יג - ד יח.
75
שם י יג.
76
"עינא" אפשר היה לתרגם "עצם" ותרגמתי כן בעקבות הרמב"ם, שכך תרגם בכמה
מקומות.
77
שמות ז י-יב.
78
שם ז יט-כה.
79
הבורא ב"ה.
80
דברים כט ג.
81
שמות ד ל-לא.
82
אפשר לתרגם הם התועים.
83
תהלים עח כב.
84
כלומר לא ישאר לנו שום דבר ברור, כי אם כל דבר עשוי להשתנות בכל עת וללא צורך, לא
נוכל להחליט בשום דבר שהוא כך, והרי גם אפשר, שמה שקבענו תחלה, אינו אלא שנהפך
ועתה חזר לאיתנו.
85
כלומר שהם נשלחו בדבר ה'.
86
הנביאים.
87
"אלעצמה" אי הצורך, אי ההזדקקות לאכילה ושתיה ותשמיש. ותרגמתי "המנעות" כי לא
מצאתי אחרת נאה הימנה.
88
ההמנעות.
89
לפי ב, וילכו אחר שליחותו.
90
תהלים לג ד.
91
מיכה ד יב.