אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר שביעי - פרק ו

אמונות ודעות

מאמר שביעי - פרק ו

מאמר שביעי - פרק ה

ושמא יתבונן ויאמר היאך יועברו אל העולם הבא?

ראוי שנדע כי מנהגי אותם שיחיו כשאר בני אדם, יברא להם המקום והשני

2

, ויועברו

3

מן המקום הראשון בתהליך קל.

ושמא יאמר, הנה אלה אכלו ושתו והתחתנו, ואחר שחיו יעברו אל העולם הבא

באותו הבנין

4

ואז יהיו לא אוכלים ולא שותים?

הרי אנו נקרב את הדבר להבנתו ונאמר, כמו שידענו שמשה רבנו היה אוכל ושותה ועמד

ארבעים יום בהר, לא אכל ולא שתה ובנין גופו כמות שהוא

5

ושמא יאמר, אם הם יתחתנו האם תחזור אשת כל איש אליו אם היא תהיה עמו

6

, או

שכבר התיר המות את הנישואין

7

נאמר כי גם זה כמו ששאל אחד החכמים האם יצטרכו אותם שיחיו להזאת מי נידה או

לאו, וענו ואמרו לו: כיון שיבוא עמהם משה רבנו פטורים אנו מלאמץ את מחשבותינו בכך

8

וכך אני אומר בעניין הנישואין, לפי שאין דעתנו משגת אלא מצבנו

9

, אבל איסור והיתר בדבר

שלא היה כמוהו כלל, האם יבטלו לאותם שיחיו הנישואין או לאו, פטורים אנו מלטרוח בכך,

כיון שיהו שם נביאים ונבואה ותבונה

10

ושמא יאמר הרי הגאולה הראשונה, כלומר ישועת מצרים, לא מצאנו מת שחיה?

אנו אומרים נכון, מפני שהבורא לא הבטיח להם עם הגאולה תחיית המתים, ואלו הבטיח

להם היה עושה, אבל אמר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול

11

בלבד, אבל בגאולה הזו האחרונה,

כבר הבטיח דבר זה ובודאי ימלאהו.

ואומר עוד, מה היא נקודת החכמה כפי השגת דעתינו בכך,

12

שבגאולה הראשונה לא

הבטיח כדבר הזה והבטיח בזו האחרונה?

מפני שהשעבוד הראשון היה קל מזה, והייתה תקופתו יותר קצרה מזה, ולא נתפזרה

בו האומה כמו שנתקרעה בזה, אלא היו כולם במקום אחד, ולפיכך היה מספיק להם היעוד

המועט והוחילו לו. אבל שיעבודינו זה מחמת קושיו ואורך תקופתו ופזורינו בו, ידע בוראינו

יתהדר ויתרומם שאנו לא נעמוד בו כי אם על ידי ההבטחות הגדולות והבשורות הרבות,

ולפיכך עשה את הגאולה השניה עולה על הראשונה בכמה דברים, וזה אחד מהם, כלומר

תחיית המתים.

ואוסיף לדבר עוד על דבר זה ואומר, כי הראשון היה בחיפזון ומהירות

13

, והאחרון אינו

כן, אלא אמר בו:

כי לא בחפזון תצאו

14

ועוד כי הראשון הייתה בו הנבואה באה אלינו על ידי הנביאים, ובזה יתנבא כל אחד ממנו,

עד שלא יהא זקוק שום אחד ממנו לחברו בעניני הדת, כמו שאמר:

ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי

למגדולם ועד קטנם

15

ועוד שהגאולה הראשונה היה אחריה שעבוד, והאחרונה לא יהיה אחריה שעבוד, כאומרו:

וזרים לא יעברו בה עוד

16

וכל הדומה לזה מן ההוספות.

1

כלומר שהבורא ינהג באותם שיחיו כמנהגו של עולם. ואפשר היה לתרגם "כי דרך אותם

שיחיו".

2

כלומר העולם הזה והעולם הבא.

3

"פיתחללון" הוראות רבות ושונות לה בשפה הערבית, ולא יכולתי לתרגמה התפרקות

והתפרדות, כי שיטת רבנו שגם הגוף יש לו עונג לעולם הבא מבחינה מסויימת, ולפיכך

הבינותיה מעניין "מחל" מקום. ותרגמתי ויועברו.

4

באותו הגוף לכל אבריו ומערכותיו. ומה תועלת יהיה באותן האברים הדרושים רק לצרכי

האוכל?

5

שמות לד כח. והרמב"ם במאמר תחיית המתים דוחה בתוקף ראיה - הוכחה זו, וטוען כי

אצל משה לא היו לבטלה מפני שהוא חזר לסדרו ולמנהגו של עולם, מה שאין כן אצל אלה

לעולם הבא שכבר לא יחזרו למנהגו של עולם, ולהם יהיו בהחלט אברים אלה לבטלה.

6

כלומר אם היא מן הצדיקים הזוכים לחיות.

7

ראה באר היטב אבן העזר סי' יז ס"ק א, ופתחי תשובה שם.

8

ראה נידה ע, ב.

9

כלומר אין דעתנו יכולה ומסוגלת להשיג כי אם חקר הווייתנו ומציאותנו, אבל עניני איסור

והיתר של אז אינן נושא לחקירה, ואינם ניתנים לחקירה כי הם דברם הנתונים לרצון ה'

ולמצוותו אז.

10

"והדי" וכשרון. כלומר כל אשר יזכו לתחיית המתים יהיו מוכשרים אז להבין ולדעת

חובותיהם הדתיות המוטלות או אשר יוטלו עליהם.

11

בראשית טו יד.

12

כלומר כל מה שאמר בטעם הדבר וסיבתו הוא רק כעין השערה, אבל הטעם והסיבה

האמיתיים גלוים לפניו יתעלה.

13

שמות יב כט. דברים טז ג.

14

ישעיה נב יב.

15

ירמיה לא לג.

16

יואל ד יז.

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה