אור ברסלב
אמונות ודעות מאמר ראשון - פרק ד

אמונות ודעות

מאמר ראשון - פרק ד

מאמר ראשון - פרק ג

ואחר שכבר סיימתי ביאור שיטות אלה, וראיות שהביאה כל כת לשיטתה, והוכחות שיש

נגדם, אסמיך לדברים הללו דברים אשר אפשר שמקצת בני אדם ישאלו עליהן עניין זה.

ואומר: יש בזה ששואלים, אם היו כל הדברים מחודשים, היאך אמר החכם:

"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"

19

ואבאר ואומר, שלא נתכוון החכם בזה עמידת

20

הארץ, ושאין סוף לימיה, אלא עשה דבר זה

ראיה שהיא מחודשת, והוא במה שאנו רואים שאין החידושים חדלים ממנה, אלא דור הולך

ודור בא, אדם וחי וצומח, וכך היא עומדת עד סוף עולמה

21

. הנה נתברר לנו בזה שהיא

מחודשת, לפי שכל שאינו פוסק מן החידושים מחודש הוא, מפני שהוא כלול מאלו.

או שמא מתבונן יתבונן ויאמר, היאך יהיה יש מן האין?

נאמר, אילו היו הנבראים מגיעים לעמוד על דבר זה, היאך הוא לא היו שכלינו מייחדים אותו

לבורא שהוא הקדמון

22

, כי אז היינו כולנו משיגים כמותו, אבל חייב השכל לייחד את הבורא

בפעולה זו,

23

כיון שאין שום דרך לנברא לעמוד עליו היאך הוא.

וכל מי שילחץ עלינו להראות לו איכות זו, הרי הוא לוחץ עלינו שנעשה את עצמנו ואותו

בוראים, אלא שאנו משקיפים על כך בשכלנו מבלי לתארה או לציירה.

או שמא יחשוב על מקום הארץ ויאמר, אי זה דבר היה במקומה זה?

ולא בא בדבריו אלה אלא מתוך אי ידיעתו הגדרת המקום

24

, ומפני שחשב כי עניין המקום

הוא מה שהוא מונח תחת הדברים, ולפיכך מחפשת דעתו מונח למונח

25

, ויראה את זה ללא

סוף ולכן הוא נבוך.

לפיכך ראוי שאבאר שאין אמיתות המקום כפי שחשב, שאינו אלא מפגש שני גופים הנוגעים

זה בזה, שטח נגיעתם יקרא מקום, ואף יהיה כל אחד מהם מקום לחברו. והנה הארץ עתה

בהקיפה מקצתה מקום למקצתה, וכאשר לא הייתה ארץ ולא גופים, אין לדבר על מקום בשום

אופן.

ושמא יחשוב גם על הזמן ויאמר: ולפני שיתחדשו גופים הללו היאך היה אותו הזמן ריק

מכל מצוי?

וגם זה לא יאמר אתו אלא מי שאינו יודע הגדרת הזמן, וחושב שהוא דבר מחוץ לגלגל,

ושהעולם כולו בתוכו, ואין אמיתות הזמן כך, אלא אמיתותו קיום הנמצאים הללו מצב אחרי

מצב מן הגלגל וכל מה שלמטה ממנו, וכאשר לא היו כל הנמצאים הללו, הרי אין לומר זמן

בשום אופן

26

ועוד שמא ימעטו בעיניו הגופים הללו ויאמר, האם זוהי כל היכולת וכל החכמה?

נאמר: ברא מהם מה שידע שאנו נשיג ידיעתו ונזכרהו, ויספיק לנו להיווכח בו על אלהותו.

ואם יאמר האם הניח דבר שלא בראו?

נאמר: האם אינו בורא כל דבר?

ושמא יאמר, היאך יתקבל על הדעת שאין ימי העולם אלא ארבעת אלפים ושש מאות

ותשעים ושלוש שנים

27

נאמר: כאשר אנו קובעים בדעתנו שהעולם נברא, הכרחי שתהא לו ראשית. הלא תראה אילו

היינו אנחנו הנבראים בתחילת המאה השניה מאז הבריאה, האם היינו מתפלאים ומכחישים

את הדבר? כל שכן שלא נכחישהו כעבור כל הזמן הזה.

ושמא יאמר בלבו כיון שאצלנו

28

כי מי שלא עשה הדבר הרי הוא פועל באי עשייתו זו,

והרי לא חדל הבורא שלא לעשות הדברים עד אשר בראם. הואיל ואי עשייתו זו תקרא פעולה

הרי לא חדל מלפעול במשך כל הזמן.

נאמר: לא נעשה אי עשיית האדם פעולה אלא מפני שאינו עושה כי אם המקרים, שכאשר

אינו מתרצה הרי הוא כועס, ואם אינו מתעב הרי הוא אוהב. אבל הבורא הרי פעולתו חידוש

הגופים, והגופים אין להם דבר נגדי, כדי שאם לא עשאם יהיה עושה שכנגדם, אלא אם חדל

מלהמציאן לא נמצא דבר זולתן.

ושמא יחשוב לאיזו סיבה ברא הבורא כל הנמצאים הללו?

הנה יש בזה שלוש תשובות,

האחת - שנאמר בראם ללא סבה, ואף על פי כן לא יהא זה לבטלה, כי האדם יהיה עושה

לבטלה אם עשה דבר ללא סיבה מפני שאינו יודע תועלתו, וזה אינו שייך בבורא.

והשנית - רצה בכך לגלות את החכמה ולהראותה, וכעניין שנאמר להודיע לבני אדם

גבורותיו

29

והשלישית רצה בכך להועיל לנבראים במה שיצווה אותם ריהיו נשמעים לו, וכמו שאמר:

אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך

30

ואם יאמר: ומדוע לא בראם לפני הזמן הזה?

אמרנו: לא היה זמן כדי שישאל עליו. ועוד: כך הוא דרך הבחירי, שיפעל מתי שירצה.

נשלם המאמר הראשון

19

קהלת א ד, וראה חמש מגלות מהדורתי עמ' קעב והלאה, וראה מה שכתב הרמב"ם נגד

שיטת רבנו במו"נ ח"ב פרק כח ופרק כט.

20

ר"ל קיום.

21

וכך תרגם שם רבנו "מדת עאלמהא". והוזקק לכך מחמת הכלל "כל כאין פאסד" כל הוה

נפסד. ואם נניח שפירוש לעולם כפשוטו, יהיה אם כן שלמה מאמין קדמות העולם. והרמב"ם

במו"נ ח"ב פרק כח האריך לסתור פירוש זה של רבנו מכמה טעמים, מהן שהכלל הזה אינו

כלל, ועוד אף לפי הכלל הזה הרי לעולם עדיין אינו לעולם ועד, וסבור שלא היה צריך להטות

מלת "לעולם" אף לפי הנחתו, כל שכן מעצם ההנחה אינה נכוונה, ע"ש מהדורתי. וראה עוד

שם ח"ב פרק יד הדרך השלישי.

22

"אלאזלי" הראשון אשר אין ראשית לראשיתו. ואין במה שידוע לי בעברית מונח התואם

את מושג המנוח הערבי, ולפיכך תרגמתי "קדמון" אף שאינה מדוייקת.

23

בריאת יש מן האין.

24

להגדרת 'מקום' ראה גם לעיל בשיטה התשיעית, ולקמן במאמר השני פרק יא ד"ה 'ואמר

על המקום'.

25

כלומר מקום שיונח עליו המקום הזה. ויתכן שהיה נכון לתרגם "מקום למקום" וכך הוא

ברי"ת.

26

וכיוצא בזה כתב בפירושו לבראשית הובא על ידי מבשר הבבלי בהשגותיו וז"ל: וטענו

הכופרים בריאת העולם ואמרו, מדוע לא ברא אותו ה' לפני הזמן הזה שבראו בו, מפני שהם

חושבים כי שאלה זו אפשרית, ולכן באו לנתחה ואמרו שמא נתעכב מחמת משהו שעצר בעדו,

והם אינם יודעים כי עצם השאלה הבל, מפני שאנו אומרים שהוא ברא את הזמן אשר כל

"לפני" וכל "אחרי" כלולים בו, וכאשר הם דורשים מאתנו על מה שהיה לפני אותו הזמן הרי

הם מבקשים אחד משני דברים, או שהא הזמן לא זמן, או שיהא מה שאינו זמן זמן.

27

ברור אפוא כי רבנו כתב ספרו זה בשנת דתרצ"ג, ואם נכון הדבר שנולד בשנת דתרמ"ב,

הרי כתב ספר זה כשהיה בן חמישים ואחת שנים, דבר המתקבל על הדעת, ולפי כ"י ב, "שש

מאות וחמישים ושלוש" נמצא אם כן שספר זה נכתב כשהיה רבנו בגיל אחת עשרה שנה, וברור

שאין תאריך זה נכון.

28

אצל בני אדם.

29

תהלים קמה יב, וכן תרגם שם "אלכ'אלק ליעלם בני אדם" הבורא כדי להודיע לבני אדם

גבורותיו. ושם בהערותי לא שמתי לב לדברי רבנו כאן, והעירותי שאיני יודע למה הוסיף תיבת

"הבורא" ראה שם עמ' רפג.

30

ישעיה מח יז. וראה רמב"ם במו"נ ח"ג פרק יג שמקשה על הנחה

12

סובר כי השאלה

נשארת ומה התכלית בהיותו סר למשמעת ה', והרי אין ה' מוסיף שלמות אם יעבדהו כל נברא

ולא ישיגהו חסרון אם לא יהיה שום דבר במציאות. ע"ש מהדורתי.

תוכן העניינים

אמונות ודעות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה