מאמר ראשון - פרק ג
וכיון שכבר הגעתי לאימות שלשה היסודות הללו בדרך העיון, כמו שיתאמתו במסורת
הנביאים ובמופת*
72
, והם שהדברים מחודשים, ושמחדשם זולתם, ושהוא חדשם מן האין.
והנה זו השיטה הראשונה במאמר זה שהיא העיון במעשה בראשית. וראוי שאביא אחריה
שתים עשרה שיטות מי שחולק עלינו באמונה הזו, ויהיו הכל שלוש עשרה, ואבאר הוכחות כל
אחד, ומה סתירתו, ואם יש בהם הטעיה מדברי הכתובים
73
אבארם בעזר ה' ואומר:
השיטה השניה מי שאמר שיש בורא לגופים, ויש לו דברים רוחניים
74
קדומים, ומהם ברא
את הגופים הללו המורכבים. והיה טעמם בכך כי לא יהיה יש אלא מן היש.
וכאשר שלחו את מחשבתם למעלה,
75
והחלו לתאר לעצמם היאך ברא הבורא את הדברים
המורכבים מן הרוחניים, אמרו:
נראה לנו שהוא קיבץ מהם נקודות קטנות והם החלקיקים שאינם מתחלקים,
ומתארים אותם במחשבתם כדק ביותר שבאבק
76
, ועשה מהם קו ישר.
ואחר כך חתך אותו הקו לשני חצאים.
ואחר כך הרכיב אחד על השני בצורה אלכסונית, עד שציירו כצורת הסמך ביונית
77
שהיא כצורת למד אלף בערבית בלי הבסיס.
78
ואחר כך מיסמר אותם במקום מפגשם.
ואחר כך חתכם ממקום מסמורם, ועשה מאחד מהם הגלגל העליון הגדול, ועשה מן
השני הגלגלים הקטנים.
ואחר כך תכן מאותם החלקיקים הרוחניים כתבנית האצטרובלים,
79
וברא ממנו
טבעת
80
האש.
ואחר כך תכן ממנו תבנית שמיניית
81
וברא ממנו טבעת העפר.
ואחר כך תכן מהם תבנית שתים עשריית
82
ונתן עליו סבוב האוויר.
ואחר כך תכן מהם תבנית עשרימית
83
וברא ממנה כל המימות.
והחליטו על זה וקבעוהו לאמונה
84
. ואשר דחקם להניח דבר זה, הוא כדי שלא יודו בהפך מה
שרואים, והתבניות הללו אשר חייבו עצמם הם כדי שיהו דומים לתבניות הטבעים הללו
שבמציאות.
והנני מבאר מה שיש נגדם בעניינים הללו, ואומר, יש נגדם בדברים הללו שתים עשרה
תשובות, מהם הארבע הראשונות אשר למדנו מהן שכל הדברים מחודשים, ומהם הארבע
האחרונות אשר למדנו מהן שבורא הכל בראם מן האין.
ואחרי שקבלו שמונה תשובות הללו, הריני מוצא ארבעה אחרים שמחייבים אותם.
תחילה, שהם הניחו דבר שאין דומה לו במה שאנו רואים, והם הרוחניות שהם מתארים
אותם כאבק וכשערות וכדק מן הדק וכחלקיק אשר לא יתחלק, וזה דבר בלתי מושכל
85
והשני, נראה לי שהדברים הללו אשר טענו, לא יתכן שיהא להם לא חום ולא קור, לא לחות
ולא יבשות, כיון שלדעתם ארבע אלה
86
מהם נבראו.
ונראה לי עוד שלא יתכן שיהא להם גוון, ולא טעם ולא ריח ולא גבול ולא שיעור ולא ריבוי ולא
מיעוט ולא במקום ולא בזמן, מפני שכל העניינים הללו הם תוארי הגופים, ואותם הדברים הם
לדעתם לפני הגוף, וגם זה תוספת במה שאינו מושכל, והנה ברחו בגלל ריחוק הוויית יש מן
האין
87
ונכנסו במה שהוא יותר רחוק ועמוק.
והשלישי, לדעתי רחוק, ואפילו בטל, שייהפך דבר שאין לו שום תואר, וייעשה בתואר האש
והמים והאוויר והעפר. ודבר שאין לו לא אורך ולא רוחב ולא עומק, יצטיירו עד שיתהווה
ממנו הארוך הרחב העמוק. וכן ישתנה דבר שאין לו איכות, עד שיהיה לו כל האיכויות הנראות
עתה. ואם יהיה לדעתם שנעשו כל החילופים והשינויים הללו אפשריים מפני שהבורא חכם
יכול להפכם ולשנותם, הרי יש בחכמתו ויכולתו לברוא יש מן האין, ונפטרנו מן הרוחניות
הבטלות הללו.
והרביעי, שאינו מתקבל מה שהם מחייבים בהנחתם החיתוך והחיבור וההרכבה והסימור
והחיתוך השני ויתר מה שהוסיפו לפעולות הללו, כיון שאין ראייה המאשרת שום דבר מהם,
ואינם אלא השערות ודמיונות.
ואף נראה לי שיש בפעולות אלה סתירה, והיא שהעושה הזה לדעתם -
- אם הוא יכול להפוך את הרוחניות לגופים, הרי הוא יכול להופכם בבת אחת, ובטלו כל
הפירוטים הללו
88
- ואם לדעתם אינו יכול לעשותם אלא מעט מעט כמעשה הנבראים דבר אחרי דבר, כל שכן
שאינו יכול להפכם מן הרוחניות אל הגשמיות. והרי הטילו על עצמם כל ההבלים האלה, זולת
מה שעזבו אותם האותות המופלאות, ולא נמלטו מהנחת דבר בלתי מוחש.
ונודע לי שיש אנשים מבני אומתנו דימו כי העניין אשר בו אמר הכתוב:
ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז
89
ושאר האמור שם הוא עניין הרוחניות הללו.
והתבוננתי בכך ומצאתים שטעו בפירוש פרשה זו מחמשה עשר פנים, מהם שנים עשר הם
אותם שתים עשרה התשובות אשר ביארתים מצד המושכל, והשלשה האחרים הם מצד לשון
העבריים ודברי המקרא:
הראשונה כי תיבת קנני יש במובנה בריאת הדבר
90
כמו שאמר:
אל עליון קונה שמים וארץ
91
וכמו שאמר עוד:
מלאה הארץ קניניך
92
האם הם יעמדו על כך שמילה זו מחייבת קדמות, הרי יחשבו אז כי השמים והארץ ומה
שביניהם קדומים שאין להם ראשית
93
, ובטלו בריאתם מן הרוחניות אשר לכך נתכוונו. ואם
הייתה לדעתם מלת קניין האמורה בשמים ובארץ משמעה בריאתם, הרי היא עצמה משמעה
בריאת הרוחניות.
והשני שהמלים "ראשית דרכו", משמע עניינם תחילת הבריאה, לפי שכך נאמר בגדול
שבבהמות "הוא ראשית דרכי אל"
94
. וכשם שעניינה שם, שאותו החי תחילת מה שברא מן
הבהמות, כך יהיה עניינה כאן שזה האמור
95
נברא תחלה לכל הנבראים. ואם יסרבו לפירוש
זה, הרי הם מניחים שאותו האחד מן הבהמות קדום ואין לו ראשית.
והשלישי שהדבר הזה האמור.
95
אוהב את הצדק ומתעב את השקר, כמו שאמר:
בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש.
ומי שאהבו אהב את החיים, ומי שתיעבו אהב את המות, כמו שאמר:
כי מצאי מצא חיים וגו', וחטאי חמס נפשו וגו'.
מצווה לדרוש אותו ולהשמר בו, כמו שאמר:
ועתה בנים שמעו לי וגו'.
ואם הם הרוחניות, הרי לא יבצר שהתיאורים הללו נמצאים בהם כשהם במצב פשטותם או
אחר הרכבתם -
- ואם נדמה אותם להם במצב הפשטות, הרי אין לפניהם אז צדק ולא שקר ולא חיים ולא
מות, וגם אין שום נמצא שידרשם ויגיע אליהם.
- ואם נדמה אותם להם אחרי ההרכבה, הרי החלק אשר יש לנו מהם אנו מגיעים אליו
בהכרח,
96
, והחלק הנשאר אשר לא הורכב, אין לנו דרך אליו, כי המורכבים חוצצים בינינו
לבינו לפי דבריהם.
ונודע לי עוד, שאחרים חשבו שפרשת
והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה",
97
ושאר הפרשה שהיא תיאור הרוחניות, לפי שאמר בסופה
אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה.
ומצאתי שגם אלה טעו בפירוש יותר פשוט מטעות הראשונים, כי בפרשה הראשונה לא נתבאר
בה שהיא חכמה, ואף על פי שהיא לפי האמת אשר אין לנו בה שום ספק נאמרה על החכמה.
אבל פרשה זו השניה, הרי הזכיר בה את החכמה בפירוש, והיאך הטעו את עצמם על אף
שנזכרה בשמה.
וראיתי שגם הכתוב מבאר על החכמה הזו שלא נמצאה אלא עם חידוש ארבעת היסודות, לא
לפני כן, כמו שאמר אחר אמרו
אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה, כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים
יראה,
הזכיר הארץ והשמים, ואחר כך:
לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה,
הזכיר האוויר והמים, ואחר כך:
אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה.
הנה נתבאר ביטול פירוש שתי הפרשיות הללו על הרוחניות, ואינם אלא על החכמה.
ואין הכוונה בכך שהיא הייתה לבורא כמכשיר
98
ברא בה את המציאות, אלא הכוונה שהוא
הראה אותה
99
כאשר ברא את היסודות ותולדותיהן, שאז נתגלתה חכמתו שברא הכל
משוכלל.
והשיטה השלישית שיטת מי שאמר כי בורא הגופות בראם מעצמותו.
ומצאתי כי האנשים הללו לא יכלו להכחיש את העושה, ועם זאת לא התקבל על דעתם לפי
דמיונם הווית יש מן האין. וכיון שאין מאומה פרט לבורא, הניחו בדעתם שהוא ברא כל
הדברים מעצמותו.
ואלה, ירחמך האל, סכלים יותר מן הראשונים. וראיתי לגלות סכלותם בשלושה עשר פנים,
מהם הארבעה אשר על בעלי הרוחניות, והם ארבע