מאמר עשירי - פרק יט
וכיון שכבר נתבאר כי האיזון בכל המוחשים יותר מועיל לאדם, כל שכן איזון מידותיו
ואהבותיו שיהא יותר מועיל לו.
וזה הכלל אשר הושג, שירכוש האדם בעולם הזה בכדי תקינותו, ויאכל וישתה מן המותר בכדי
צרכו, ויפנה התעניינותו במה שהוא למעלה מזה בחכמה ובעבודה
29
ובשם הטוב האמיתי,
וייקח מכל אחת מן האהבות הנזכרות כפי מה שסידרנו כל דבר בעתו. ובחירה זו הרצויה היא
תמצית מה שהזכיר שלמה בן דוד בספרו בשלושה מקומות:
האחד:
אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו,
גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא
30
והנה אמרו 'שיאכל ושתה' עניין המזון, ואמרו 'בעמלו' עניין הרכוש, ואמרו 'מיד האלהים'
כוונתו בכך בהיתר ממה שיזמן לו ה' לא מה שישיג בכוח, ואמרו 'והראה את נפשו טוב'
הם שבעה עניינים תיארם בספרו שהם טוב.
והשני:
וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא
31
גם זה כולל שבעה
32
עניינים, המזון מן 'שיאכל ושתה', והרכוש מן אמרו 'בכל עמלו', ובהיתר
באומרו 'מתת אלהים', ורומז לשבעת העניינים באומרו 'וראה טוב'.
והשלישי:
הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות
33
והשלישי יש בו ארבעת העניינים אשר הזכרנו, והוסיף עליהם 'אשר יפה', ורומז בכך להשתמש
בכל אחת מן המידות והאהבות בעתו הראוי לו לא בזולתו, כמו שאמר בפירושם בספר זה:
את הכל עשה יפה כעתו
34
אבל עניין טובה האמורה בפסוק זה, הם שלושה סוגי החכמה, כמו שפירשם בספרו זה ואמר:
טובה חכמה מכלי קרב
35
טובה חכמה מגבורה
36
טובה חכמה עם נחלה
37
ולכל פסוק מהן עניין מיוחד, הפסוק 'טובה חכמה עם נחלה' מיוחד בחכמת הטבע ובנין
העולם, לפי שסופו 'ויותר לרואי השמש'. אבל 'טובה חכמה מגבורה' מיוחד להנהגת המלכים
והמדיניות, לפי שבו אמר:
ובא אליה מלך גדול וסבב אותה
38
אבל 'טובה חכמה מכלי קרב' מיוחד בעבודה ובמשמעת
39
, לפי שסופו 'וחוטא אחד יאבד
טובה הרבה'.
אבל פירוש שבעה סוגי טוב האמורים בספר -
מהם השם הטוב והשבח בצדק, אמר בו:
טוב שם משמן טוב
40
ומהם זיכרון המות בכל מאורע ולא ישכחהו, אמר בו:
טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה
41
ומהם הכעס לכבוד ה', במקום שאפשר ומועיל, אמר בו:
טוב כעס משחוק
42
ומהן לראות באחרית הדברים, אמר בו:
טוב אחרית דבר מראשיתו
43
ומהם ההתחברות לחכמים ולצדיקים, אמר בו:
טוב לשמוע גערת חכם
44
ומהם הסבלנות והמתינות, אמר בו:
טוב ארך רוח מגבה רוח
45
ומהם שידע האדם הכשר שאינו נמלט מחטא כדי שיכנע בכך לפני ה', אמר בו:
טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים וגו'
46
וזה חלקי
47
הנה נתבאר, כי החכם, כאשר חקר ענייני העולם, רמז על אחד עשר דברים הללו, שבעה
מהם קראם 'טוב', שלושה מהם קראם 'טובה', והאחד קראו 'יפה', והוא השימוש בכל רצוי
ושנוא
48
בזמנו ובמקום אשר נברא לו כמו שבארנו.
ואחד עשר דבר אלו, אין לנהוג בהן אלא לאחר השגת המזונות בממון של היתר כמו שבארנו.
ואחר שקירבתי את העניין הזה בכל האפשר מאופני הקירוב, אומר שכל הספר אינו מועיל
אלא עם טיהור הלבבות
49
, וההחלטה להשיג את אשרם, כאומרו:
אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך
50
ואמר החכם:
בכל לבי דרשתיך, אל תשגני ממצוותיך, בלבי צפנתי אמרתך
51
ולכן ראוי שייכנעו הלבבות ויקשיבו לשם אלהינו יתרומם ויתהדר, כאומרו:
יען רך לבבך ותכנע מפני ה' בשמעך אשר דברתי על המקום הזה
52
הלא תראה כי בראות ובשמע ובמאכל ובמשתה משפיעים עם כוונת הלב יותר ממה שמשפיעים
בלעדיו.
28
יש כמה צמחים ריחניים נקראים בערבית בשם זה, ואיני יודע לאיזה מהם נתכוון רבנו.
29
עבודת ה'.
30
קהלת ב כד.
31
שם ג יג.
32
בכ"י מ, ליתה ונראה שטעות הוא וצ"ל כמו ברי"ת "ארבעה".
37
שם ז יא.
38
שם ט יד.
39
עבודת ה' והמשמעת לרצונו
40
שם ז א.
41
שם ז ב.
42
שם ז ג.
43
שם ז ח.
44
שם ז ה.
45
שם ז ח.
45
שם ז יח
47
כלומר שכל זה חילוקי הטוב שיש בפרטים מסוימים, וברי"ת הושמט.
48
מה שהאדם מחבב ומתעב, מקרב ומרחק, אוהב ושונא.
49
כאשר האדם בא ללמוד אותו מתוך טוהר לב ומחשבה כנה להבין ולדעת אותו. אבל אם
הוא בא בדעות קדומות, בפרט עקומות ועקושות, לא יועיל, ואף יתכן שיזיק לו.
50
איוב יא יג.
51
תהלים קיט יא-יב,
52
מלכים ב כב יט.
סוף הספר