מאמר עשירי - פרק טו
הפרק השנים עשר: העבודה
מצויים אנשים רבים האומרים, כי הטוב ביותר שיתעסק בו האדם בעולם הזה - היא עבודת
ה' בלבד: והיא שיצום ביום, ויקום בלילה להלל ולהודות, ויעזוב
78
את העולם בכללותו, כי ה'
יספק לו ענייני מזונו ורפואתו
79
ויתר צרכיו.
והננו מוצאים לעבודה עונג חשוב כאומרו:
כי נעים נאוה תהלה
80
ושמחה וחדוה כאומרו:
עבדו את ה' בשמחה
81
וסגולה לפני בורא הכל ליום הגמול, כאומרו:
וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו
82
גם אלה, ירחמך ה', כל מה שתיארו בו עבודת בוראנו אמת, ואף כל התארים לא יגיעו עדיה
83
וכאומרו:
גדול ה' ומהולל מאוד, ולגדולתו אין חקר
84
אבל הנקודה שיש לחלוק עליהם בה, במה שמתייחדים בה לבדה, ואמירתם שלא יעסוק
בזולתה. כי אם לא יעסוק במזון, לא יתקיים הגוף; ואם לא יתעניין בבנים, לא תהיה העבודה
מעיקרה. כי אילו התנהגו אנשי הדור כולם כפי דעתם ומתו, הייתה מתה העבודה עימהם.
ואין העבודה אלא לאבות ובניהם ובני בניהם, כמו שאמר:
למען תירא את ה' אלהיך לשמר את כל חקותיו ומצוותיו
אשר אנכי מצווך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך
85
ואחר כך אבאר
86
מה שנעלם מהם, והוא שהעבודה היא בכל המצוות השכליות והשימעיות,
כאומרו:
ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך
כי אם ליראה את ה' אלהיך לשמר את מצוות ה'
87
ומה יוכל הבודד לקיים ממצוות המדידות והמידות
88
והמשקלים כאומרו:
מאזני צדק אבני צדק
89
ומה יכול הוא לקיים ממצוות השפיטה בצדק ובאמת כמו שנאמר:
לא תטה משפט לא תכיר פנים
90
ומה יכול לקיים מן האסור והמותר באכילת הבשר ודומיו לפי שנאמר:
זאת החיה אשר תאכלו
91
ומה יכול הוא לקיים מדיני הטומאה והטהרה לפי שנאמר:
להבדיל בין הטמא ובין הטהור
92
וכן:
להורות ביום הטמא וביום הטהור
93
וכך בענייני הזרעים והמעשרות והנדרים והצדקות וכל הדומה להן.
ואם תאמר: ילמד את אלה ויורה בהן לאנשים אחרים ויקיימו אותן.
אם כן אותם האנשים הם עובדי ה', ולא הוא, כי בהם נעשית עבודת ה' לא בו.
אבל מה שאמרו מן הביטחון על הבורא בענייני צרכי הגוף וצרכי המזון, הרי הוא כמו שאמרו,
אלא שנשאר עליהם דבר אחד, והוא, שהוא כבר עשה לכל דבר סיבה ונוהג ראוי לנהוג בו
באותו האופן.
ואלו היו צודקים כי הביטחון כולל הכל, אם כן יבטחו עליו גם במקום העבודה
94
שיביאם
לגמול בלי עבודה! וכיון שזה לא יתכן, מפני שכבר עשה את העבודה סיבה לגמול, כך לא
יתכן ללא התעסקות ברכוש ובנישואין וביתר העניינים שעשאם סיבה לתיקון בני אדם.
אלא שיש שהוא עושה לפעמים דבר מזה על דרך הנס שלא באמצעות האדם
95
, אבל אינו
עושה אותו מנהג נוהג, וישנה מה שהטביע בעולם.
78
אפשר לתרגם "ויזניח",
79
בכ"י ב, ומאוייו,
80
תהלים קמז ג
81
שם ק, ב
82
מלאכי ג יז.
83
כלומר כל מה שיספרו בשבח עבודת ה' עדין לא הגיעו לסוף שבחה.
84
תהלים קמה ג. וראה שם בתרגומו מהדורתי עמ' רפב ובהערה.
85
דברים ו ב.
86
לפי קריאת צדי "אוצ'ח" חרוקה, ואם נקרא פחותה נצטרך לתרגם "באר" כלומר הכתוב.
87
דברים י יב.
88
המדידות בקרקעות האמורה במצוות "לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך".
והמידות הם מידות הלח והיבש. ורי"ת לא הבין את הכפילות, והשמיט את "המדידות".
89
ויקרא יט לו..
90
דברים טז יט.
91
ויקרא יא ב.
92
שם יא מז,
93
שט יד נז.
94
עבודת ה'
95
כמו נס השמן של אשה אחת מבני הנביאים, והאשה הצרפית של אליהו.