מאמר עשירי - פרק יד
הפרק האחד עשר: בחכמה
יש מתלמידי החכמים מי שחשב, שאין ראוי שיתעסק האדם בעולם הזה במאומה זולתי
בדרישת החכמה
64
ואמרו, לפי שבה יגיע האדם לידיעת כל מה שבארץ מן הטבעים והמזגים, ועד לידיעת
הרבה ממה שבשמים מן הכוכבים והגלגלים, ויש בה עונג שמענגת את הנפש, וכמו
שאמר:
כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם
65
ורפא תרפאנה מן הסכלות, כאומרו:
רפאות תהי לשרך
66
וכאלו היא זנה אותה במזון כאומרו:
ושקוי לעצמותיך.
ויתקשט בה כפנינים וכמרגליות על המלכים כאומרו:
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך
67
ומי שאינו דורשה ולא הבינה כאילו אינו מבני אדם ואין להתחשב בו
68
, כאומרו:
כי לא יבינו אל פעלת ה' ואל מעשה ידיו
69
ומצאתי כל מה שתארו בו את החכמה אמת ונכון, אבל מקום השגיאה בו, מה שאמרו
שלא יתעסק עמה בזולתה. כי אם לא יתעסק עמה במזון ומדור וכסות תבטל החכמה, לפי
שאין קיום אלא בהן.
ואם יטיל את עצמו בצרכיו אלה על אנשים אחרים, יהיה נמאס ובלתי נחשב, ודבריו אינם
נשמעים
70
, וכאומרו:
וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים
71
ואם יסתפק במאכלים הגסים ובצורה יבשה בכל הנהגתו, יהיה טבעו גס ותתעבה עכירותו
ותבטל עדינות החכמה ודקותה, וכאומרו:
תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו
72
הלא תראה שבני ישראל במדבר לא זן אותם ה' אלא במזון עדין, כלומר המן, כדי שילמדו את
החכמה, כאומרו:
ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לאו.
73
והתבונן עוד, כי בני לוי לא היה חלקם מן התבואה אלא אחד משלושה עשר
74
כי הם שבט
מבין שלושה עשר, ונתן להם המעשר כדי שיעדנו את מזונם
75
ואילו נהגו
76
בני אדם כמו שאמרו אלה, הייתה החכמה בטלה בהכרת הזרע על ידי אי
הנישואין.
ואילו עסקו בחכמת בנין העולם לבדה, יזניחו חכמת הדת והתורה, אשר לא נתחבבה עליהם
זו, אלא כדי להיות סעד לחכמת התורה.
ויהיו כולם יחד טובים, כאומרו:
להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך
77
66
שם ג ח.
67
שם א ט.
68
אפשר לתרגם ואין להביאו בחשבון.
69
תהלים כח ה.
70
וכיוצא בזה כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"ג הלכה י: "כל המשים על לבו שיעסוק
בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה
מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא". וראה גם פירושו למשנה אבות פ"ד
מ"ו שם, האריך והרחיב בעניין זה ובקצרה, ולנקודה מסוימת גם בפירושו למסכת נדרים פרק
ד מ"ג, עיין שם.
71
קהלת ט טז.
72
משלי כה יא ושם בפירושו האריך רבנו מאוד בביאור פסוק זה, ולא הזכיר ביאורו כאן.
73
שמות טז ד. ושמא כך מפרש רבנו מה שאמרו במכילתא שם 'לא ניתנה תורה אלא
לאוכלי המן'.
74
בכ"י מ, "אחד מארבעה עשר" ונראה שאינו נכון.
75
יוציאו ממנו סובו ומורסנו וישאר הנקי ביותר.
76
באופן מלולי יותר נכון לתרגם "ואלו הסכימו"
77
משלי כב כא.