מאמר עשירי - פרק ט
הפרק הששי: הבנים
ואחרים נראה להם שיתאמצו בבקשת
79
הילדים, ואמרו שיש בכך עונג לנפש ושעשוע לעין
ושמחה וששון.
ואלמלי הבנים לא היו בני אדם ולא יתקיים העולם, והם הסגולה לאדם לעת הזקנה, והם
זכרונו לטוב לאחר מותו, ואיה החנינה
80
והרחמים כי אם להם, והחסד והכבוד אלא מהם
81
, ודי לך בכך שכל נכבד מן הנביאים השתדל שיהיו לו.
כמו שאתה רואה אברהם אומר:
הן לי לא נחת זרע
82
ואמרה התורה:
ויעתר יצחק,לה' לנכח אשתו כי עקרה היא
83
ואמרה רחל:
הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי
84
ואף ילמדם האב תורת ה' ודתו וחכמתו, ויזכה על ידי כך לגמול, כאומרו:
אב לבנים יודיע אל אמתך
85
והתבוננתי במה שאמרו, ומצאתי כי הנכון שבו בבנים אשר יחנם ה' את עבדו כפי שירצה.
ונקודת טעותם של אלה היא, מה שהם מחייבים לדאוג לדבר זה בלבד, בלעדי שאר
הדברים.
ואומר: ובמה אפשר ליהנות מהם, אם לא יהא להם מזון וכסות ומדור?
ואיזו טובה תהיה בגידולם, אם לא הייתה שם חכמה ולימוד?
ואיה היא החנינה והחמלה עליהם בהעדר הדברים האלו, ואינם אלא הוספה בצער
ההורים. אבל יקרם וכבודם
86
אין לקוות מהם מאומה אם לא הייתה שם הקדמה.
והיכן צער ההריון והצירים והלידה ואחר הלידה ומחלות הנגרמות על ידו, כאומרו:
בעצב תלדי בנים
87
ופעמים תמות בעת לידתה ותהפך השמחה לאבל, כאומרו:
ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני
88
ואיה יגיעת האב ועמלו והביאו את עצמו בסכנות כדי להביא לחם למשפחתו וילדיו
כאומרו:
ואפרוחיו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא
89
והיכן צער הגידול והטיפול במחלות והכנת הרפואות ושמור מי השיעורים
90
והמרקחות
91
כי אם בשבילם על הרוב, כל שכן אם נסתיים הדבר במות ושכול
ואז אוי ואבוי, כאומרו:
כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם
92
ואם יחיו, הרי מפחדו מה יעשו הזכרים שבהם ינדד שינה מעיניו, כאומרו:
משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר
93
ופחד מה שיקרה לבנות שבהם יכאיב את העינים
94
כמו שאמר בן סירא:
בת לאביה מטמנת שוא מפחדה לא יישן בלילה
95
וכולם אם יהיו עקרים
96
הרי נכרתה תוחלתו, כל שכן אם היו רשעים, שבהם נאמר:
דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך
97
אבל חביבין הולדות לאדם שיחזיק במה שחננו ה' מהם, ואל ירגז בדבר, כאומרו:
הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן
98
79
אפשר לתרגם: בהשגת, בהבאת.
80
כלומר העונג הרגשי שמרגיש האב בחנינות ובחנותו לבנו.
81
מצד הבנים לאבותיהם,ורבנו מתאר היתרונות המקבילים ויחסי הגומלים. ורי"ת בתרגומו
שיבש הכל.
82
בראשית טו ג.
83
שם כה כא.
84
שם ל, א.
85
ישעיה לח יט.
86
להוריהם.
87
בראשית ג טז.
88
שם לה יח.
89
איוב לט ל. ונראה שרבנו מפרש כאן 'באשר חללים שם הוא', אפילו במקום שיש סכנת
נפשות אין האב נרתע מלהיות שם כדי להשיג ולהביא טרף לביתו. אבל בפירושו שם נראה
שמפרש במקום שיש חללים ופגרים שם הוא לקחת מהם נתחי בשר לאפרוחיו.
90
מקובל בספרי הרפואה העתיקים כי שתיית משרת שיעורים בשחרים מזככת את הדם
ומונעת התהוות אבנים בכליות.
91
"סכנג'בין" פירות המרוקחות בדבש.
92
הושע ט יב.
93
משלי יט כו.
94
"יסכ'ן אלעיון" ורי"ת תרגם "הוא כלמת עולם וחרפת פנים " ואיני יודע מאין הבין כן.
95
כן הובא משמו בסנהדרין ק, ב.
96
לפי כ"י ב, "ממרים " ונראה שאינו נכון.
97
משלי ל יא.
98
תהלים קכז ג.ושם תרגם : ונחלת ה' לעבדיו הם הבנים.