מאמר עשירי - פרק ח
הפרק החמישי: בקיבוץ הממון
ואחרים נראה להם כי החשוב ביותר שיפעלהו האדם בעולם הזה הוא לשקוד על קבוץ הממון.
והטעום
59
כמה דברים:
מהם, מה שאמרו כי המאכל והמשתה והתשמיש אשר בהם קיום הגוף בו הם מושגים, וכן
המיקח והממכר והנישואין וכל מה שסובב בין בני אדם בו נעשה, עד שאפילו המלך לא תעמוד
בידו המלכות ולא יכרתו לו ברית
60
כי אם בו, ולא ירוכזו הצבאות ויכבשו המבצרים אלא כדי
להשיגו. ואין חופרים במחצבים ובמקורות אלא להוציאו מהם.
ואיה הדרישה והפגישה
61
והמשמרות כי אם על פתחי העשירים.
והיכן ההטבה והחסד והצדקה והברכות והתודה אלא להם, כמו שאמר:
רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן
62
ובעושר כיבד ה' את אומתו בזמן שהם עתידים רצונו, כמו שאמר:
והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה
63
וכן:
והעבטת גויים רבים ואתה לא תעבט ומשלת וגו'
64
ואין הממשלה נכונה אלא בממון כמו שאמר:
עשיר ברשים ימשול וגו'
65
והתבוננתי בדבריהם והנה הטוב שבו הוא מה שבא לאדם בקלות ובנחוץ, אבל מי שמתאמץ
להשיגו הרי הוא ביגיעת מחשבה עמל רוח ונדודי שינה בלילות ועסק בימים, עד שאם אפילו
ישיג אהבתו ממנו, לא תהא השינה נחלתו לעתים רבות, וכמו שאמר:
מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל, והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון
66
וכאשר יעשהו האדם מטרתו, ירדפהו ויתאווה לו בצורה בהמית,
67
כמו שהזכרתי בפרק
המאכל והמשתה, שהוא נעשה כאש וכמדבר וכמות וכשאול אשר לא תשבענה, ואף יותר
מכך, כמו שאמר במיוחד בזה:
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה
68
והיכן האויבות הויכוחים והשנאה והנקימה, כמו שעושים האריות והכפירים כדי להשיג
את טרפם, כמו שהמשיל ואמר:
אריה טורף כדי גרותיו ומחנק ללביאותיו
69
והיכן שמיעת שוועת
70
היתומים והאלמנות והעניים והעשוקים, ולא ישעה אליהם מחמת
רדיפתו לקיבוץ ממון, כמו שאמר:
והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם
71
ואיה לקיחת הממון וההתדיינות עם בני אדם, והשפלת הכבוד והשחתת הנאמנות וגילוי
הסודות אלא בקיבוצו, כאומרו:
ונגלה עוון אפרים ורעות שומרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ.
72
והיכן הבטחות השקר ושבועות השווא, עד שתאבד האמונה לגמרי, כאומרו:
אבדה האמונה ונכרתה מפיהם
73
עד שכאשר יסתדר לו ויושג, ישען עליו וישכח זיכרון אלוהו ולכפור במי שחננו אותו, ועל דרך
מה שנאמר:
וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך
74
ופעמים רבות יהיה ממונו זה סיבת הריגתו ואובדנו, או על ידי לסטים, או על ידי המלך
וכדומה לכך, וישאר הוא ובניו בלי כלום, וכמו שנאמר:
עשר שמור לבעליו לרעתו כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא וגם זה רעה
חולה כל עמת שבא כן ילך
75
ואם נשאר ממונו ביד בנו ומת האב, הרי האב נושא עוון הממון האסור ואשמו רובץ עליו, כמו
שאמר אביו:
כי עשק עשק גזל גזל אח וגו' והנה מת בעוונו,
76
והניחו לבן האומלל אשר לא יברך לו ה' בו, כאומרו:
נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תברך
77
אבל נתחבב הממון על האדם כדי שישמור מה שחננו ה' בהיתר ולא יאבדנו, לא לזולת זה,
כאומרו:
ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה
78
59
.ברי"ת "והשלמת" ושבוש הוא.
60
"ולא יבואיע" ורי"ת לא הבינה והשמיטה. והוראתה כפי שתרגמתי, וכמו שכתב רבנו
בתרגומו ובפירושו לתהלים סג יב, ראה שם מהדורתי.
61
לבקשו ולחפוץ להיפגש עמו.
62
משלי יט ו.
63
דברים כח יב.
64
שם טו ו.
65
משלי כב ז, ורי"ת השמיט ושיבש בכל הקטע הזה.
66
קהלת ה יא.
67
"אסתכלב עליה" אפשר היה לתרגם ירדפהו וישאפהו ככלב". ורי"ת לא הבינה והשמיטה,
ורבנו רגיל להשתמש במילה זו בכמה מקומות כגון בתהלים כב כא, ראה שם מהדורתי.
68
משלי כז כ.
69
נחום ב יג.
70
"דעי" יש במובנה "שועה" כפי שתרגמתי, ואפשר לתרגמה גם "קללת".
71
קהלת ד א.
72
הושע ז א.
73
ירמיה ז כח.
74
דברים ח יג-יד.
75
קהלת ה יב-טו.
76
יחזקאל יח יח.
77
משלי כ כא.
78
שם י כב.